• תפריט
בארץ

The Leaders

"מה רוצים? שנהיה עוף הנגב ונסגור?"

דני חן, המשנה למנכ"ל כיל, רוצה שהמדינה תתייחס לכיל כמו לאינטל ותעניק לה הטבות מס על הפעילות בפריפריה, במקום להטיל עליה מסים נוספים במסגרת ועדת ששינסקי 2. הוא גם ימשיך להילחם כדי לכרות בשדה בריר למרות מחאות התושבים והדו"ח שהזמין משרד הבריאות ומצביע על סכנות: "אם לא יהיה בריר, מאיפה ניקח פוספטים? אנחנו יכולים לעבור לסין"

דוד רפאלי 09:3713.01.15

"אנחנו יכולים לעמוד בדו"ח סאמט, ובכל קריטריון אחר שייקבע באשר לשדה בריר". כך אומר המשנה למנכ"ל כיל, דני חן, בראיון שנערך במסגרת פרויקט לידרס של "כלכליסט" והמכללה למנהל בליווי אסף ולר, סטודנט למדעי ההתנהגות במכללה. החברה נמצאת כבר עשרות שנים במאבק כדי לאפשר לה לכרות פוספטים בשדה בריר המרוחק קילומטרים ספורים מהעיר ערד, למחאת תושבי העיר וארגונים ירוקים המזהירים מפני סכנות בריאותיות. "אנשים לא מבינים מה זה דשנים. מה זה פוספט? זה להבטיח שיהיה אוכל בעולם", אומר חן. "צריך להבין שאם לא יהיה בריר, מאיפה ניקח פוספטים? אנחנו יכולים לעבור לסין".

 

משרד הבריאות מפרש את דו"ח סאמט על הסכנות הבריאותיות מכרייה בשדה בריר באופן שלא מאפשר לכם לכרות.

 

"אנחנו מאוד מתוסכלים מהפרשנות של משרד הבריאות. דו"ח סאמט לא נותן תשובה של מותר או אסור לכרות בשדה בריר. סאמט כותב שאפשר להתחיל לכרות בפינה הדרום מערבית. הוא כותב שבתרחיש הכי קיצוני שיעור הפגיעה יכול להגיע ל־0.06% כשהסטנדרט הוא 0.01%. ואנחנו יכולים לעמוד גם ב־0.01%. לא נפגע בבריאות של אף תושב. באו ואמרו 'אנחנו רוצים ניטור קבוע' – אמרנו בסדר. אמרו 'אנחנו רוצים שבעיריית ערד יהיה כפתור שיהיה אפשר לכבות את המכרה' – אמרנו בסדר. אם זו לא אחריות אז מה זו אחריות? אנחנו אומרים לרשויות התכנון – נעמוד בכל קריטריון שתקבעו. כל הפעילות של כיל נעשית לפי החוקים, בבקרה, בלי חריגה מתקנים. בגלל פופוליזם בעוד שש־שבע שנים רותם אמפרט (שבבעלות כיל – ד"ר) תיסגר, בלי סיבה אמיתית".

 

מימין: הסטודנט אסף ולר ודני חן. “בסופו של דבר חברה צריכה להיות רווחית” מימין: הסטודנט אסף ולר ודני חן. “בסופו של דבר חברה צריכה להיות רווחית”

 

ובכל זאת בספרד יש לחברה שלכם – Iberpotash – בעיות של איכות סביבה מול הנציבות האירופית.

"לנו אין בעיה, לממשל המקומי יש בעיה. יצרני מלח מקומיים שחוששים שנחדור להם לשוק פנו לאחרונה בתלונות. ממשלת קטלוניה נתנה תשובה ברורה שההיתרים שלנו הם בתוקף בלי שום בעיה".

 

"שילמנו 2 מיליון שקל להוציא עובד לפרישה"

 

הסטודנט אסף ולר, שליווה את החברה בפעילותה במישור האחריות התאגידית, מנסה להבין את ההיגיון בהשקעה מעבר לנדרש בפעילות שיקום הסביבה. "מבחינה עסקית, כשאני מוכיח שאני לא פוגע בסביבה אני יכול לדרוש את שדה בריר בידיים נקיות", מסביר חן. "אנחנו רוצים להראות שאנחנו ראויים לקבל את משאבי הטבע, להשתמש בהם, ולהחזיר אותם".

 

מה זו אחריות תאגידית בעיניך?

"אחריות תאגידית זה מציאת האיזון בין כל בעלי העניין השונים של החברה. בכל חברה יש מתח בין בעלי המניות שרוצים למקסם רווח לעובדים שרוצים נתח יותר גדול מהעוגה, לבין הצורך לפיתוח החברה והצורך לא לפגוע בסביבה – כל תחום מושך את השמיכה אליו, וצריך למצוא את האיזונים".

 

ועדי העובדים בכיל לא מרוצים מהאיזון שבו החברה נוקטת לאחרונה, ועלול להוביל לפיצוץ. יש להם בטן מלאה כנגד הנהלת כיל, ובמיוחד המנכ"ל סטפן בורגס. לטענתם, מאז שנכנס לתפקיד החברה הפסיקה לספור אותם ודוחפת צעדי התייעלות אגרסיביים.

 

יש אנשים ששואלים למה חברה רווחית כמו כיל צריכה לפטר 600 עובדים?

"קודם כל 600 זה ספקולציות. בורגס אמר 10%-8% מהעובדים, לא אמר איפה ומתי ובתוך כמה זמן. גם כשאנחנו מצמצמים, זה בצורה מכובדת. תסתכל על רותם אמפרט (שם כיל צמצמה 115 עובדים, לאחר מאבק ממשוך מול הוועד ושביתה שנמשכה למעלה מחודש – ד"ר). אתה יודע כמה עלה לנו להוציא כל עובד לפרישה? 2 מיליון שקל לאדם. תבדוק בכל הארכיונים – אין חברה בארץ שהגיעה לעלויות כאלה של פרישה מעבודה. כיל היא קבוצה של פעילויות עסקיות, וכל פעילות חייבת להיות רווחית בפני עצמה, ולא לסבסד פעילויות אחרות. הפעילות של הברום הפסדית ולכן שם אנחנו נפטר. אגב, גם ששינסקי מתייחס לכל מינרל בנפרד. הוא לא אמר שאם האשלג מרוויח אז תסבסדו את המגנזיום".

 

עדיין הרווחיות שלכם יפה.

"אז מה רוצים? שנהיה עוף הנגב ונסגור? בסופו של דבר חברה צריכה להיות רווחית".

 

אתם מתנגדים למסקנות ועדת ששינסקי לקביעת חלק המדינה במשאבי טבע לאומיים. האם אחריות תאגידית לא כוללת חלוקה צודקת של רווחים שאתם מפיקים ממשאבי טבע ציבוריים?

"כיל שילמה כמיליארד שקל בשנה מיסים ותמלוגים. מ־2011 עד היום הוסיפו לנו שלוש מנות של 500 מיליון שקל כל פעם. גם חברה חזקה ואיתנה כמו כיל לא יכולה להתעלם מזה, זה לא כסף קטן. אין עוד חברה שמשלמת מיסים כמו כיל, או חברה שמשקיעה בנגב יותר מכיל. גם לא אינטל - ואני לא אומר את הדברים כדי שהמדינה תיקח מאינטל חלילה. מה שהמדינה עושה באינטל זה נכון - אבל אני רוצה שיתייחסו גם אלי ככה. אין חברה שתרומתה לאינטרס הציבורי דומה לזו של כיל".

 

"איפה שיש שומנים צריכים לפעול"

 

אף שכיל הצהירה שהיא מפטרת רק במקומות שאינם רווחיים, היא מתכוננת לבצע צעדי התייעלות במפעלי ים המלח הרווחיים. "גם במפעלי ים המלח יש שומנים" מבהיר חן. "איפה שיש שומנים ואיפה שיש בזבוז אנחנו צריכים לפעול. חוץ מזה – עכשיו ה-400 מיליון שקל מסים שועדת ששינסקי מטילה עלינו ייפלו בעיקר על מפעלי ים המלח. החברה חייבת להיערך לזה".

 

אז בהכל ששינסקי אשם?

"ששינסקי הוא סיבה אחת להתייעלות, אבל הסיבה העיקרית היא המשבר בשווקים – גם של מעכבי בעירה ותרכובות ברום, וגם בדשנים".

 

אתם מציגים תמונה כאילו ששינסקי הוא שדחפו אתכם להשקעות בחו"ל, אבל תוכנית ההשקעות הגדולה שלכם בספרד מופיעה בדוחות שלכם עוד לפני ששינסקי.

"בתחילת 2011 חוקקו את החוק של עידוד השקעות הון, וכבר אז אמרנו – חבר'ה אתם דוחפים אותנו החוצה. זה לא רק המכה של ששינסקי 2, זה גם כל המכות שלפני."

 

לא הייתם משקיעים בספרד בכל מקרה?

"זו שאלה של מינון. היו לנו שני פרויקטים של כ־600 מיליון דולר (המסת אשלג בהר סדום, ופרויקט הפקת אשלג מזרמי F – ד"ר) שרצינו להשקיע בארץ ועצרנו אותם".

 

העובדים אומרים שאתם רוצים להעביר הכול למיקור חוץ.

"מה זה הכול? מה, אנחנו מייצרים אשלג בחוץ? אין בעבודת הייצור העיקרית של מפעלי כיל שום גורם חיצוני. אין תופעה של עובדי קבלן בכיל. אבל הפעילויות שמשרתות את כל החברות: מו"פ, רכש, IT, משאבי אנוש, שירותים משפטיים – את זה החלטנו לרכז במקום שבו יש לנו יתרון עסקי מבחינה גיאוגרפית. הוחלט למשל להעביר את פעילות הרכש, שהיא מאוד גדולה, לאמסטרדם, אבל עדיין יהיה גם רכש מקומי. החברה היתה ותישאר ישראלית".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x