ברוש: "חייבים למנות עכשיו שר אוצר חדש, אי אפשר לחכות מספר חודשים"

נשיא התאחדות התעשיינים החדש-ישן, התעשיין שרגא ברוש, כינס הבוקר מסיבת עיתונאים עם כניסתו לתפקיד. ברוש הציג את מצבה הרע של התעשייה בישראל, וחוסר הוודאות בכלכלה בכלל, וכן הציג תוכנית "חומש" אשר לעמדתו תחזיר את המשק לתוואי צמיחה. 

שרגא ברוש צילום: עמית שעל

על פי תוכנית החומש של ברוש, על הממשלה לקבע את תקציב העידוד לתעשייה ולמגזר העסקי – בעיקר מענקי מרכז ההשקעות והמדען הראשי – כשיעור שנתי קבוע מהתוצר התעשייתי, באופן שבשנים 2015-2020 יעמוד תקציב המענקים על 0.7% מהתוצר (כמיליארד שקל במונחים של היום) ותקציב מדען הראשי על 2.2% (כ-3.4 מיליארד שקל), וזאת על מנת לפצות על הפער שנוצר בין התקציבים לתוצר ב-4 השנים האחרונות. לשם השוואה בשנת 2014 עמד תקציב מרכז ההשקעות על כ-840 מיליון שקל ותקציב המדען הראשי על 1.26 מיליארד שקל בלבד, כאשר התקציבים משתנים משנה לשנה, חשופים לקיצוצים אפשריים שנובעים ממגבלות תקציב ואינם מוצמדים לשום מדד – מה שהוביל לשחיקת היקף המענקים ביחס לכלל התוצר התעשייתי במשק בהיקף של כמעט 5 מיליארד שקל.

עוד בתוכנית – הגדלת הקרן לעידוד הייצוא ל-300 מיליון שקל בשנה, העמדת קרנות מימון למפעלים קטנים ובינוניים בתקציב של 100 מיליון שקל, והכשרת כוח אדם טכנולוגי לתעשייה. לעמדת ברוש, נקיטת צעדים אלו תוביל לתוספת צמיחה שנתית של כ-6.8% לתוצר (עשרות מיליארדי שקלים), ותוספת של 168 אלף מועסקים. העלות של תוכנית החומש עומדת על כ-5 מיליארד שקל. לגבי המקורות התקציביים לתוכנית, ברוש הסביר כי מדובר בהשקעה במחוללי צמיחה, וכי במקרה כזה מדובר בנושא שנמצא בעדיפות על פני יעד הפחתת הגירעון התקציבי.

ברוש התייחס לכך שכבר חודש וחצי אין שר אוצר במשרה מלאה: "חייבים למנות שר אוצר חדש עכשיו, אי אפשר לחכות עוד מספר חודשים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבזבז את החודשים האלה. אמנם יהיו לו סמכויות מוגבלות בתקופה של ממשלת מעבר, אבל הקיפאון במשרד האוצר הוא לא טוב למצב שהמשק נמצא בו. ראש ממשלת ישראל לא יכול לתפקד במקביל כשר אוצר, יש לו יותר מדי על הראש. צריך ממלא מקום זמני".

ברוש התייחס לעובדה שלעת הזאת אין תקציב לשנת 2015, וכי אישורי תוכניות המענקים החדשים תקועים עד לאישור התקציב. "אמנם למנהל מרכז ההשקעות אין סמכות להעביר תקציבים חדשים כרגע, אך לחשבת הכללית יש סמכות להעביר כספים נוספים לתעשייה, באמצעות תקציבים שאינם בבסיס התקציב – במדען הראשי ובמרכז ההשקעות ובמקומות נוספים יש תקציבים שמגיעים אליהם מדי שנה ואינם עומדים בבסיס התקציב – וצריך לפעול בשביל לקבל אותם גם עכשיו, וזה מה שאנחנו נעשה".

ברוש התייחס גם להסכם שכר המינימום אשר נחתם לפני שנכנס לתפקיד ואשר הוא התבטא כנגדו. "זה לא סוד שאני לא שבע רצון מהסכם שכר המינימום", אמר ברוש. "אני לא מדבר על ה-5,000 שקל. זה בעצם הקדמה בשנה ממה שהיה מגיע בלאו הכי, וזה לא סוף העולם. הדבר שקשה בעיני זה ההצמדה בשנה הרביעית מ-47.5% ל-52% השכר הממוצע במשק. העלות של זה במשק זה 10 מיליארד שקל, כ-6.5 מיליארד המגזר העסקי ו-3.5 מיליארד המדינה, וזה לא חד פעמי – זה כל שנה. המדינה הזאת לא יכולה לשאת עוד הוצאות של 10 מיליארד שקל. איך המדינה תממן את זה? או שהיא תעלה מיסים או שהיא תוריד שירותים. כנ"ל המפעלים – זה בסוף מתגלגל למחיר. ואחר כך שואלים למה המילקי מתייקר. צריך לטפל בעובדים החלשים, אבל חס וחלילה לא עם ההצמדה הזאת".

למרות התנגדותו לסעיף זה, קודמו בתפקיד חתם על הסכם מול ההסתדרות בנושא. ברוש השיב כי יכנס למו"מ חדש עם ההסתדרות ועם הממשלה בתקווה לשנות את רוע הגזירה. "אני מתכוון להגביר את שיתוף הפעולה עם ההסתדרות, וביחד אני מקווה שנצליח לעשות שינוי שמצד אחד לא יפגע בחלשים, ומצד שני ישחרר את המשק מהנטל המטורף הזה שלצערי לא נוכל לעמוד בו".