• תפריט
בארץ

The Leaders

"כדי לעסוק בחברתי צריך פרמטרים מהעולם העסקי"

יוסי תמיר עובר מהמודל הישן של נדבנות לעסקים חברתיים שמקיימים את עצמם ומביאים תשואה למשקיעים, ומנסה לצמצם את הפערים בישראל דרך טיפול בבעיה מכל הכיוונים: "אי אפשר לטפל בילד בסיכון בלי לטפל בתעסוקה של ההורים שלו"

גיל קליאן 07:5715.12.14

מרכז המו"פ החברתי של ישראל - כך מגדיר יוסי תמיר, מנכ"ל ג'וינט ישראל, את הארגון שבראשו הוא עומד. כאשר מסתכלים על הפרויקטים של הג'וינט בישראל - שאחראי להמצאת המתנ"ס, מרכזי היום לקשיש ועוד שורה ארוכה של מיזמים חברתיים - ניתן לומר שההגדרה הזו נאמנה למציאות. תמיר שוחח עם "כלכליסט" במסגרת פרויקט לידרס בשיתוף המכללה למינהל, והסטודנטית לשיווק ותקשורת ירדן עוז מהמכללה התלוותה לראיון.

 

הג'וינט הוא ארגון שממומן מכספי תרומות, בעיקר מיהודים עשירים בחו"ל. הוא פיתח עם השנים קשר מיוחד עם קובעי המדיניות בישראל, שלמעשה נסמכים על יכולות הפיתוח שלו, ולא פחות חשוב, על היכולת שלו ליצור שיתופי פעולה בין גורמי ממשל שונים. כך נכנס הארגון לנעלי המדינה במקום שבו ישראל בדרך כלל לוקה בחסר - הסתכלות לטווח הארוך והיערכות הבעיות החברתיות של המחר, כבר היום.

 

לפרויקט The Leaders המלא לחצו כאן

 

"מכפילים ומשלשים את התרומה"

 

עולם התרומות נמצא בירידה מאז המשבר של 2008. יש פחות תורמים שתורמים פחות כסף, כל העמותות בישראל סובלות מכך, והארגון של תמיר אינו יוצא מן הכלל. "קשה מאוד לחיות על תרומות", הוא מסביר. "לכן אנחנו רוצים להיכנס לתחומים חדשניים כמו עסקים חברתיים. תורמים בכל העולם הופכים יותר ממוקדים - הם לא מוכנים לתרום באופן כללי לחוסנה של ישראל, הם רוצים לדעת לאן בדיוק הולך הכסף - לקהילת יוצאי אתיופיה או לתעסוקת חרדים, דברים ממוקדים. כמו כן, היהודים בעולם משאירים חלק גדול יותר מהתרומות במדינות שבהן הם חיים. זה בעיקר הולך למניעת התבוללות, חינוך יהודי וקשר בתפוצות, כולם נושאים חשובים, אבל יותר כסף הולך לשם מאשר לשירותים חברתיים בישראל. הם גם תורמים יותר בחו"ל כי מבחינתם, לישראל יש עשירים משלה והייטק משלה, ואין סיבה לתרום לעם היושב בציון כי הוא מסתדר בעצמו".

 

אז איך גורמים לכספי התרומות לשוב ולזרום?

"אנחנו רוצים לחזק פילנתרופיה ישראלית. הכנסנו עכשיו ישראלים לדירקטוריון האמריקאי שלנו, יש שם 120 חברים ואנחנו רוצים 20 ישראלים. עד היום זה היה אפס. צריך להוכיח לתורם שאתה אפקטיבי, וכאן יש לנו יתרון על מערכות אחרות כי יש לנו יכולת מינוף אדירה. בגלל הדרך שבה אנחנו עובדים אנחנו יותר אטרקטיביים לתורמים: אנחנו מכפילים ומשלשים את התרומה שלהם כאשר המדינה והרשויות מוסיפות כסף משלהן. כמו כן, כשתורם נותן לג'וינט, הוא רואה מודל שהוא עזר לפתח משוכפל ומופץ בכל ישראל".

 

פרופ' תמיר (מימין) והסטודנטית ירדן עוז. "אני רוצה להכניס את החרדים למיינסטרים" פרופ' תמיר (מימין) והסטודנטית ירדן עוז. "אני רוצה להכניס את החרדים למיינסטרים" צילום: ענר גרין

 

טכניקה נוספת של הג'וינט לייצר פעילות שתומכת בעצמה ואינה נזקקת לתרומות מהתפוצות היא עסקים חברתיים. אלו הם עסקים לכל דבר שמייצרים זרם הכנסות משל עצמם, וגם מייצרים מפעילותם העסקית ערך חברתי. מכיוון שהעסק מקיים את עצמו, הפעילות בעצם לא נזקקת לתרומות כדי להמשיך. בכלל, שוק העשייה החברתית בשנים האחרונות הולך ומתמקצע וקולט יותר מונחים משוק ההון. כיום כבר לא נדיר שתורמים מבקשים לדעת מה בדיוק התשואה החברתית של התרומות שלהם, וצצים בנוף מכשירים חדשים כמו אג"ח חברתיות, שמנסות להחזיר תשואה כספית למשקיעים לצד תועלת חברתית.

 

איך המודלים החדשים של עסקים חברתיים, אג"ח חברתיות ומדידת אימפקט חברתי משפיעים על העולם שלכם?

"אם אתה רוצה לעסוק נכון בחברתי, צריך להכניס פרמטרים מהעולם העסקי. אי אפשר להביא תרומות בלי היבט פיננסי. תרומה זה משהו חד־פעמי, השקעה חברתית מביאה החזר ותשואה שחוזרים לתוך המעגל החברתי - ההון הפיננסי נכנס לתוך הנושא החברתי ומשנה אותו. לשם העולם הולך ושם יהיו המשאבים. העולם החברתי לא ישרוד בלי מדדים של שוק ההון בתחום החברתי".

 

"מטפלים בבעיות מהעריסה ועד הקבר"

 

האתגר הגדול ביותר של הג'וינט היום, אומר תמיר, הוא להקטין פערים בישראל. "זה נשמע בנאלי, כולם אומרים את זה. אבל אנחנו רוצים לעשות את זה היום. אנחנו מתחילים להבין שמשפחות הן 'רב־בעייתיות' וצריכות טיפול כולל ומקיף יותר כדי להוציא אותן מהעוני. אתה לא יכול לטפל בילד בסיכון אם אתה לא מטפל בתעסוקה של ההורים שלו. ואם ההורים שלו עסוקים בטיפול בהורים הזקנים שלהם, אז צריך לטפל גם בזה. אם תפתור למשפחה כזו את כל הבעיות תהיה לך הצלחה גדולה".

 

יש לכם יכולת לתקוף את כל הנושאים האלה יחד?

"היתרון הגדול ביותר שלנו הוא שאנחנו עוסקים בבעיות מהעריסה ועד הקבר. אם אנחנו עוסקים בתעסוקה, אנחנו עוסקים בתעסוקה לאנשים עם מוגבלות, קשישים וכל אוכלוסייה אחרת, ועושים את זה יותר גלובלי".

 

אחד האתגרים הגדולים בתעסוקה הוא שילוב אוכלוסיות כמו חרדים. אבל האם הם באמת יכולים להשתלב במקום עבודה חילוני? הם יוכלו לעבוד לצד אשה בלבוש לא צנוע, למשל?

"מעסיקים חושבים שיש חסמים גדולים מאוד, ואז מגיעים ורואים שזה לא תמיד כך. יש לנו חרדים שעובדים כאן. לא שמעתי שביקשו ממני מסעדה גלאט כשר, ולא היו לי בעיות איתם. אלה דעות קדומות. אם זו העסקה קולקטיבית אתה צודק, כי

הרבנים לא יסכימו לשחרר אותם אם יש סיכוי שייצאו לתרבות רעה. אבל לא אם זה יחיד שנכנס לשוק העבודה. ואתה יודע מה הכי פותר? השכר. מה המשכורת של החרדי הזה? 6,000 שקל לחודש? תעלה לו ל־8,000 שקל לחודש ותראה איך החסמים נעלמים. אותו דבר בנשים ערביות. הבעל לא ייתן לה לצאת לעבוד בשביל 2,000 שקל בחודש, אבל תן לו יותר ותראה איך הכל נפתר.

 

"יש 3.5 מיליון איש בגיל העבודה בישראל, ושליש מהם לא עובדים ולא מחפשים עבודה. אלה לא שוליים. אלה לא מובטלים שהלשכה רושמת. אנחנו מדברים על כאלה שלא משתתפים. אנחנו מנסים להכניס אנשים לשוק העבודה. אין לי מטרה להכניס חרדים לצבא, אבל אני רוצה להכניס אותם למיינסטרים ושרמת הרווחה שלהם תגדל והם ייצאו ממעגל העוני".

 

העלאת שכר המינימום תשפר את המצב?

"שוק העבודה הוא א־סימטרי. 30% מכוח העבודה עובד בשכר מינימום, לעומת 13%–14% במערב אירופה או בארה"ב. היה הרבה יותר קל להגדיל את שכר המינימום אם היו פחות אנשים ברמה הזאת. יותר טוב היה לעשות תנופה חברתית ולהוציא אנשים מהקהל הזה של שכר המינימום. ב־1980, 20% מאלה שהוגדרו כעניים היו אנשים עובדים ונשארו מתחת לקו העוני. כיום 56% מקרב העניים הם עניים עובדים. לכן עניין התנופה חשוב לנו מאוד - לתת להם כישורים והכשרות מתאימות כדי להתקדם".

 

יוסי תמיר (67)

תפקיד: מנכ"ל ג'וינט ישראל

מצב משפחתי: נשוי + 4

מגורים: ירושלים

השכלה: פרופ' לכלכלה ועורך דין

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x