בשר מתורבת

גידול בעלי חיים למאכל הוא נושא שמעורר דילמות מוסריות, בריאותיות וכלכליות. מעבר לשיקול המוסרי הכרוך בסבל הנגרם לבעלי החיים, מדובר בתהליך יקר וארוך. יש צורך בכמויות גדולות של מים ומזון בתקופת הגידול, ויש צורך במשאבי קרקע גדולים למרעה ולהחזקת בעלי החיים. בנוסף, הכמות ההולכת וגדלה של אנשים שצורכים בשר למאכל מטילה מעמסה כבדה על משאבי הטבע של כדור הארץ, והגורמים האלה מתבטאים במחירי הבשר הגבוהים.

בעולם גם מתגברת המודעות לזכויות בעלי החיים, ויותר אנשים מקשרים אכילת בשר לנזקים בריאותיים שונים. כך עולה מספר הצמחונים והטבעונים בעולם, והם דורשים מוצרים חליפיים לבשר, מסיבות מוסריות, בריאותיות, או שתיהן גם יחד.

"העמותה לחקלאות מודרנית" יוזמת ומממנת מחקר חדש בתחום ייצור הבשר. המחקר, אותו עורך פרופ' עמית גפן מהמחלקה להנדסה ביו רפואית, בפקולטה להנדסה באונ' ת"א, שואף להציע פתרון לדילמה המוסרית הכרוכה בשחיטת בע"ח, ואולי גם למעמסה הכלכלית הכרוכה בתהליך ייצור הבשר.

פרופ' גפן מנהל מחקר שמטרתו לייצר בשר חזה עוף בתנאי מעבדה, מה שמכונה "בשר מתורבת". באופן כללי, תהליך ייצור הבשר מתחיל בנטילת מספר תאים מגוף תרנגולת חיה, ללא צורך בהריגתה.התאים ניתנים לשמירה בהקפאה בחנקן נוזלי, לתקופה ארוכה מאוד. את התאים החיים האלה מניחים על מצע גידול שבו הם אמורים להתחיל להתחלק (בדומה לתרבית חיידקים) עד ליצירת רקמת בשר חיה, תלת ממדית. את המבנה התלת ממדי משיגים באמצעות הכנסת "פיגומים" לתוך המצע. התאים מתקבצים על ה"פיגומים", ואמורים ליצור שכבת רקמה דמוית נתח בשר. אגב, תחום נוסף בו ניתן יהיה לנצל את הטכנולוגיה הזאת הוא תחום ניסויי התרופות, כאשר רקמות מהונדסות יוכלו להחליף חלק מבעלי החיים עליהם נערכים כיום ניסויים שגורמים להם סבל רב.

כיום נמצא המחקר בתחילת הדרך, והוא משתמש בידע שנצבר בעולם מתהליכים שכבר נעשו בתחום הנדסת הרקמות. בעולם כבר יוצרו רקמות חיות בתהליכים דומים, אולם עדיין לא פוצחה הדרך לייצור בשר באופן תעשייתי בקנה מידה גדול.

כמה בעיות טכניות עדיין מעיבות על התהליך. למשל, עדיין לא נמצאה דרך יעילה להביא את חומרי ההזנה לתאים ברקמה גדולה. ככל שהרקמה גדלה, התאים בעומק הרקמה מתקשים לקבל חומרי מזון שמחלחלים פנימה ממצע הגידול, והם מתים. עוד בעיה שצריך לפתור היא הסכנה הבריאותית שנובעת מחומרי עידוד הגדילה שנמצאים במצע הגידול. כיום משתמשים בחומרי גדילה שחלקם מופקים מתאים סרטניים, וכמובן שבמצב כזה לא יאושר הבשר המתורבת למאכל ע"י בני אדם.

ומה לגבי העניין הכלכלי? האם בסופו של דבר יהיה אפשר לייצר "שניצל מתורבת" במחיר שווה לכל נפש? פרופ' גפן אומר שכרגע קשה להעריך את העניין מבחינה כלכלית. לצורך ייצור בקנה מידה תעשייתי יש צורך במפעלים ופסי ייצור מתוחכמים מאוד, שכיום אינם קיימים, וקשה לכמת את עלויותיהם. לדברי פרופ' גפן, השלב בו נמצא תחום המחקר הזה דומה לשלב בו החלו לפתח מסילות ברזל בעולם המערבי. באותה תקופה אף אחד לא ידע מה תהיה עלות התהליך, אבל ההכרה בצורך במסילות הברזל הביאה להתפתחות התחום, וזה בתורו ייצר תרומה כלכלית אדירה לתעשייה ולמסחר בעולם כולו.

אם המחקר יתגבר על הקשיים הטכניים,  ייתכן שבעוד מספר שנים לא ידוע, יצרכו בעולם כמויות מסחריות של "בשר מתורבת", שייוצר בתנאי מעבדה ללא סבל לבעלי החיים. ייתכן שהמוני בני אדם יאכלו פיסות בשר שמקור כולן במספר תאים שנלקחו מתרנגולת אחת ויחידה, והיא גם לא תצטרך למות לצורך זה.

האם ניתן לייצר בשר עוף במעבדה? צילום: אביהו שפירא