• תפריט
מקצועות העתיד

The Leaders

"אני לא אתכנן פרויקט בשטחים"

אירנה קרוננברג, שעיצבה כמה מהמסעדות המוכרות בארץ, לא עובדת בשטחים ולא מעסיקה בוגרי קורסים לעיצוב. היא גם מתרחקת מאוליגרכים, אבל טוענת כי "ברור שאם מישהו אומר שיש לו רק 2.5 מיליון שקל לעיצוב, לא אבין למה פנה אליי". הסטודנטית מביה"ס לעיצוב נגה שגב התלוותה אליה

יעל סובינסקי 15:2601.12.14

באוקטובר זכה משרד האדריכלים והעיצוב ברנוביץ קרוננברג בפרס ראשון ב־Restaurant & Bar Design Awards, תחרות בינלאומית לעיצוב מסעדות וברים. התואר "המסעדה היפה ביותר במזרח התיכון ובאפריקה", שהוענק למסעדת טופולופומפו בתל אביב שעיצב משרד האדריכלים, הביא איתו לא רק תהילה, אלא גם מעט קנאה מצד לקוחות אחרים של המשרד, שתהו אם גם יש למסעדה שלהם סיכוי לזכות בפרס. "כל מסעדה שאנחנו מתכננים נוצרת במחשבה שזו מסעדה של פרס", מספרת אירנה קרוננברג, חצי מהזוג - בחיים ובעבודה - ברנוביץ קרוננברג. קרוננברג ובן זוגה, אלון ברנוביץ, הם בעלי משרד עיצוב ואדריכלות מהבולטים ביותר בישראל, והספיקו לעצב במשך כ־15 שנות פעילות חלק מהמסעדות המוכרות בישראל - זוזוברה, יפו תל אביב, אחד העם טאפאס בר ועוד.

 

בשבועות האחרונים הצטרפה הסטודנטית לעיצוב נגה שגב לצוות המשרד, להתמחות במסגרת פרויקט לידרס של "כלכליסט" והמכללה למינהל, וקרוננברג מבטיחה לה שקל זה לא יהיה. "אחת הבעיות של תחום העיצוב בארץ היא הבלינג בלינג. כולם רוצים להתבטא ואין ערך ללימוד לעומק. קשה לי עם זה שהשוק מוצף בחוסר מקצועיות", אומרת קרוננברג, ומסבירה שבמסגרת ההתמחות הם מלמדים את נגה כיצד מתבצעת העבודה בפועל, כדי שתרכוש כלים שישמשו אותה בהמשך.

 

לפרויקט The Leaders המלא לחצו כאן

 

קשה למנות את מספר הקורסים והתוכניות ללימודי עיצוב פנים, ואתם אפילו שכנים של סטודיו 6b, שמעביר קורס שכזה. תקבלו בוגר של אחת התוכניות הללו?

"לא. הסטודנטים שלהן לא רציניים. אין להם בסיס ועומק. בשביל להיות מעצב טוב צריך קודם כל סבלנות, וגם התמודדות עם תסכולים. רק מי שעובר לימודי עומק ארוכים יכול להפעיל את כל הרבדים האלה".

 

טופולופומפו. זכתה בפרס בינלאומי טופולופומפו. זכתה בפרס בינלאומי צילום: עמית גורן

 

מחכה לעצב בית כנסת

 

העבודה על מסעדה, מספרת קרוננברג, מתחילה "מהמיקום, מהשף, מסוג האוכל שיוגש. אנחנו פורסים תוכנית עסקית ומתחשבים בחתך, אם הוא גבוה או שזו מסעדה עממית, במחיר פר סועד - ואז אנחנו יוצאים לחקור את ההיסטוריה של המקום והאוכל. משם אנחנו מתחילים לחשוב על הכיוונים העיצוביים, וזה עוד לפני שבכלל התחלנו להתייחס לחלל. כשהדברים לא מדברים זה עם זה - התפריט לא מדבר עם העיצוב, השירות לא מדבר עם המחיר - זה צורם. הכל צריך להתאים".

 

יש לכם קווים אדומים בעיצוב?

"אני לא אתכנן פרויקט בשטחים, ולא אכפת לי שיכתבו את זה. לעומת זאת, אני כן אשמח לעשות בית כנסת אף שאני חילונית לחלוטין, ואני עדיין מחכה שייתנו לי בית כנסת או כנסייה, או כל בית תפילה אחר. חשוב לי מאוד לעשות עסקים עם אנשים ישרים. היתה לנו פעם הזדמנות לתכנן במוסקבה לאיזה אוליגרך, אבל כשהגענו לבית שלו ועמדו שם שומרים חמושים החלטנו לוותר, כי אין כסף ששווה את זה".

 

מה המחיר המינימלי שנדרש ממי שרוצה שתעצבו לו את המסעדה?

"אם מסעדן פונה אלינו, הוא כנראה לא פנה כדי שנעשה לו 'בערך' אלא כדי שתהיה לו אמירה עיצובית, וברור שאם מישהו אומר לי שיש לו רק 2.5 מיליון שקל, אני לא אבין למה הוא פונה אליי. עיצוב זה לא רק מתיחת פנים. עשינו פרויקטים נפלאים ב־5 מיליון שקל וב־12 מיליון שקל, אבל צריך להבין שהעיצוב הוא רק חלק קטן מהתקציב: 15% במסעדות פשוטות ו־35% במסעדות מורכבות. כל היתר הוא תשתיות, מטבח, בינוי, איטום, כלים סניטריים וכו'. בסוף אנשים לא רואים את מה שמאחורי הקלעים, ורוב ההשקעה במסעדה קבורה מאחורי קירות".

 

מימין: נגה שגב ואירנה קרוננברג מימין: נגה שגב ואירנה קרוננברג צילום: עמית שעל

 

למה להשקיע כל כך הרבה במוצר שספק אם ישרוד בשוק המסעדות האכזרי?

“כשאתה פותח מסעדה, אתה צריך לדעת בדיוק מה אתה רוצה, ולא להגיד 'אולי אעשה ככה ואולי אחליף את זה אם זה לא יעבוד'. אתה צריך לדעת מי אתה ולהיות בטוח שתצליח. אני כמעצבת נשפטת ביום שפותחים את הדלת. לדוגמה, מישהו כתב בביקורת על מסעדת פסטל במוזיאון תל אביב 'משולשים מכוערים בזוויות אוויליות', ואמרתי לעצמי שיכול להיות שזה מכוער, אבל הוא בטוח לא מבין בגיאומטריה כי זה בכלל טרפז", צוחקת קרוננברג.

 

בישראל צריך קרבה

 

בימים אלה מעצבים ברנוביץ וקרוננברג את המסעדה וחדרי האירוח בבניין לשימור במלון אלמא שבזכרון יעקב, ואת מלון אלקונין שברחוב לילינבלום בתל אביב. בשנים האחרונות מתרחבת פעילותם גם לאירופה: באמסטרדם הם עיצבו את מסעדת מומו, שהפכה לאחת המסעדות הפופולריות בעיר, ואת מלון סר אלברט. בימים אלה הם נמצאים בעיצומן של העבודות על מלון W, גם הוא באמסטרדם, ועל מלון Wyndhem Grand שבפרנקפורט.

 

"רוב העשייה שלנו כיום היא בתי מלון עם המסעדות שלהם, ובדרך כלל קוראים לנו לפרויקטים גדולים, מעל 50 חדרים, כי מלונות קטנים לא מחזירים את ההשקעה", מסבירה קרוננברג. "המלון שאנחנו מתכננים באמסטרדם לרשת W יתפרס על שני בניינים, יכלול יותר מ־230 חדרים וסוויטות, שתי מסעדות, קלאב, חלל לעיצוב ולאמנות ועוד".

 

מהם ההבדלים באופי העבודה בין הארץ לחו"ל?

"בארץ צריך את הקשר הבין־אישי. לא מספיק לשלוח מיילים, צריך גם שיחות ומפגשים ונוצרת מערכת יחסים. באירופה מדברים פחות. לא יצלצלו אליך לפני הפגישה, ואם יהיה משהו דחוף, ישלחו מייל. לכל מקום גם יש צרכים עיצוביים משלו. שואלים אותנו למה הצלחנו כל כך באמסטרדם, וזה מפני שהצלחנו להבין את אופי המקום שבו אנחנו יוצרים. אם לקוח בארץ יבקש המון מרווח בין השולחנות כדי שהלקוחות והמלצרים יוכלו לעבור בקלות, אני אסביר לו שהמקום יהיה מרווח אבל האווירה תהיה מתה ונטולת אנרגיה, כי בארץ צריך להרגיש את הקרבה. מנגד, את טופולופומפו לא הייתי חושבת בכלל לתכנן באמסטרדם, כי העיצוב שלה לא היה עובד שם. ההולנדים סולדים מראוותנות, וכל העיצוב צריך לדבר בגובה העיניים. לניו יורק או ללונדון היא דווקא היתה מתאימה מאוד".

 

נגה שגב: מה יגרום לך לרצות לקחת פרויקט?

"אנחנו מדברים על אנשים, לא על פרויקטים, ורק עם אנשים שיש איתם כימיה נוכל ליצור משהו מעניין. צריך למצוא מכנה משותף בשיחה כי העבודה תהיה משותפת, ובוודאי שהפרויקט צריך להיות מעניין. נכון שכמעט כל פרויקט אפשר להפוך למעניין, אבל יש כאלה שפשוט לא מדליקים אותי. אנחנו עובדים מתוך תשוקה".

 

אירנה קרוננברג (57)

 

תפקיד: שותפה במשרד ברנוביץ קרוננברג אדריכלים המתמחה בעיצוב מסעדות ובתי מלון.

 

מגורים: תל אביב.

 

פרויקטים אחרונים: מסעדת טופולופומפו, מסעדת פאסטל, מלון סר אלברט באמסטרדם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x