עיר הבה"דים: נדחתה עתירת שיכון ובינוי – נסללה הדרך של שפיר ולאומי
בית המשפט: "למרות התנהלותה הראויה לביקורת של ועדת המכרזים מדובר בהחלטה סבירה שלא נפל בה פגם מהותי". שיכון ובינוי חויבה לשלם 175 אלף שקל הוצאות ושכר טרחה לכל הצדדים
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה היום (ג') את עתירת שיכון ובינוי נגד זכיית שפיר הנדסה ובנק לאומי בשלב הראשון של מכרז עיר הבה"דים, וסלל בכך את המשך דרכם במכרז. "בסופו של יום ולמרות התנהלותה הראויה לביקורת של ועדת המכרזים, מדובר בהחלטה סבירה של הוועדה שלא נפל בה פגם מהותי
ההחלטה התקבלה שישה ימים לאחר דיון נוקב במיוחד שקיים השופט, במסגרתו העביר ביקורת ושלח חיצים לכיוון כל המשתתפים במכרז, כולל שיכון ובינוי אך בעיקר כלפי ועדת המכרזים של משרד הבטחון.
הרקע לדברים הוא עתירה של חברת שיכון ובינוי נגד העסקת היועץ יואב סרנה על ידי בנק לאומי ושפיר. מדובר כעת בשלב השני של המכרז ששוויו מוערך בכ-10 מיליארד שקל, במסגרתו מנסות שתי הקבוצות – שפיר ומבט לנגב (של מנרב ובינת תקשורת) – להגיע לסגירה פיננסית של הפרויקט. הקבוצה של שיכון ובינוי כשלה מול שתי הקבוצות האחרות, אך הוגדרה כ"מציע מועדף אלטרנטיבי", שמשמעותו היא החלפה מיידית של אחת משתי הקבוצות האחרות במידה והן לא מצליחות לעמוד בתנאי הסגירה הפיננסית.
אחת הטענות שעלו במהלך השבועות האחרונים היתה כי בנק הפועלים עומד מאחורי המאבק. השופט עצמו שאל את נציג שיכון ובינוי, עו"ד עופר צור, האם יש זהות אינטרסים של קבוצת אריסון – שמחזיקה גם בבנק הפועלים וגם בשיכון ובינוי – לפסול את הצעת שפיר ובנק לאומי. "אני יכול רק לחייך", השיב עו"ד צור, "לנו אין בנק מממן בשלב זה. יש רק שיחות עם בנקים".
אך כעת החליט השופט כאמור לדחות את העתירה למרות ביקורת קשה שמתח על התנהלות ועדת המכרזים. השופט אמנם קבע כי העובדה ששפיר ולאומי לא ביקשו מראש ובכתב את אישור הוועדה להתקשרות עם היועץ מהווה פגם מסויים, אך חזר בהחלטה על דברים שאמר בעל-פה בדיון, כי "העובדה שנפל פגם לא מביאה אוטומטית לפסלות ההצעה של שפיר אלא נתונה לשקול דעת הועדה".
אבל גם לגופו של עניין השופט לא חשב שיש לטענות שיכון ובינוי משקל ממשי. הטענה המקורית היתה כי שיכון ובינוי עצמה ביקשה להשתמש בשירותיו של אותו יועץ שנתיים לפני כן, אך נתקלה בסירוב של הוועדה. למרות זאת, השופט קבע כי עוצמת ניגוד העניינים האפשרית חלשה במקרה הזה, כיון שבשנת 2009 היה מדובר בשלב ראשוני של המכרז – אז ליועץ בתחום ההנדסי שהכיר את הפרויקט היה משקל רב - ואילו כאן מדובר בשימוש שעשה בנק לאומי (ולא שפיר), והשלב ההנדסי כבר נמצא מאחוריהם.
"במקרה שבפנינו, עוצמת הפסילה היא נמוכה והזיקה והחשש לניגוד עניינים הוא רחוק וחלש", כתב השופט, "לא ניתן להתעלם מכך, שהעותרת עצמה (שיכון ובינוי - מ"ש) לא מצביעה מבחינה מהותית על כל יתרון של ממש שיצמח לשפיר מעצם ההתקשרות של הבנק עם היועץ וכל טענותיה מתמקדות בפגמים טכניים שנפלו בכך שהתקשרו עם היועץ לפני אישורה של הוועדה, בטענת אפליה כללית ופגם בעצם ההתקשרות בלא אישור".
השופט קבע כי שיכון ובינוי תשלם 175 אלף שקל הוצאות ושכר טרחה לכל הצדדים יחד, למדינה, שפיר, בנק לאומי, מבט לנגד וחברת אפשטיין של היועץ סרנה.
גורם בכיר במשרד הביטחון סיכם את פסק הדין באומרו ש"צר לנו על כך שהעובדה ששיכון ובינוי לא עלתה לשלב הסופי במכרז של קריית ההדרכה הביאה אותם לעשות מהומה על לא מאומה באופן שעשוי היה לעכב את המכרז ואת המהלך הלאומי להעתקת בסיסי צה"ל לנגב. אנחנו ממשיכים קדימה בהעברת הבסיסים במלוא המרץ".
את מחנגב (הקבוצה של שיכון ובינוי) ייצגו עורכי הדין צור, אלי כהן ויצחק לזר ממשרד גורניצקי. את שפיר ייצגו עורכי הדין שוקי חורש, ערן בצלאל ואוריאל פרינץ ממשרד ש. הורוביץ. את בנק לאומי ייצגו עורכי הדין יוסי לוי ואייל בליזובסקי ממשרד לוי מי-דן. ואת משרד הבטחון ייצגו הפרקליטים שירלי אנגלרד, תמר עיני ורדון ודוד גוטמן מפרקליטות מחוז תל-אביב. עו"ד ניסים זימבר, סגן היועץ המשפטי למשרד הביטחון ריכז את הטיפול המשפטי במשרד הביטחון.
