$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: אמזון דוחקת את רגלי המו"לים

יצרנית הקינדל מציעה לסופרים הרבה יותר מהמו"לים, ה-FBI מרגל אחרי אזרחי ארה"ב באצטלת מלחמה בטרור, המתקפה על גוגל חושפת את "ההאקרים האדומים", וילדים שורצים מול מסכים 11 שעות בממוצע

יוסי גורביץ 12:5721.01.10

מִכרו בזול יותר, קבלו יותר

 

זו העסקה שמציעה אמזון לסופרים. יצרנית הקינדל – גילוי נאות: הח"מ הוא פאנבוי מוצהר של הגאדג'ט – עוררה אתמול רעידת אדמה קלה, כשהודיעה שהיא משנה משמעותית את מודל התשלום שלה לסופרים. עד כה, סופרים שמכרו את ספריהם באמצעות הקינדל קיבלו 35% מההכנסות. זה עדיין היה יותר – הרבה יותר, למעשה – ממה שהם מקבלים מהמו"לים שלהם, במיוחד אם המו"לים הנ"ל שורצים ברפובליקה ים תיכונית מסוימת, אבל אמזון עדיין שמרה את רוב השלל לעצמה.

 

לא עוד. החל מיוני, הסופרים יקבלו 70% מההכנסות – אם יעמדו בכמה תנאים. התנאי הראשון הוא שמחיר הספר לא יעלה על 9.99 דולרים והוא יהיה זול יותר ממחיר המהדורה המודפסת, אם יש כזו. השני הוא שהמחיר של הספר באמזון יהיה זהה או זול יותר ממחירו של הספר הדיגיטלי בחנויות ספרים אחרות.

  

מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס בהשקת קינדל DX. רוצה להיות מוכר, יצרן ועכשיו גם מו"ל מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס בהשקת קינדל DX. רוצה להיות מוכר, יצרן ועכשיו גם מו"ל צילום: בלומברג

 

בתחילת השבוע הודיעה אמזון שהיא מאפשרת מעתה למכור ספרים לקינדל מכל מקום בעולם – עד אז הזכות הזו היתה מוגבלת לאמריקאים. הצעד הראשון הפך אותה למו"ל בינלאומי; הצעד השני הפך אותה, מבחינת כל סופר שפוי, למו"ל מועדף. אמזון נמצאת בתחרות קשה עם חנויות ספרים אחרים, אבל יש לה מספר יתרונות: היא היתה שם קודם ויש לה מספר גדול של ספרים. עכשיו היא גם מנסה לגנוב את הסופרים מהמו"לים.

 

אם זה יצליח יותר מדי, באיזשהו שלב הרשויות יצטרכו להתערב בנושא. אמזון דומיננטית הן בשוק מכירות הספרים המודפסים והן בשוק המכירות הדיגיטליות. אם היא תהפוך גם למו"ל מוביל, לא רק למשווק מוביל, תיווצר סכנה שהיא תהפוך לגוגל של הספרים. שלא במקרה, אמזון היא בין המתנגדות העיקריות לעסקת הספרים של גוגל.

 

זה ביטחון לאומי. סמוך עלינו

 

"המילים האיומות ביותר בשפה האנגלית", אמר פעם רונלד רייגן, "הן 'אני מהממשלה, ואני כאן כדי לעזור לך'". השחקן ההוא היה, כזכור, מתומכי אסכולת הממשל של "איש איש לעצמו וכל אדם זאב", אבל כמו שעון מקולקל, גם הוא צדק פעמיים ביממה.

 

אם יש מושג שממשלות עושות בו שימוש לרעה, הרי שהוא"'ביטחון". בנג'מין פרנקלין אמר בשעתו ש"אלו המוותרים על חירויות בסיסיות לשם מעט ביטחון זמני, אינם ראויים לא לחירות ולא לביטחון", אבל אף אחד לא רוצה לשמוע מילים כאלה אחרי ה-11 בספטמבר. ה-FBI וה-CIA עושים מעשי נבלה בשם "ביטחון המדינה" מאז מעולם. בין השנים 2006-2002, בימי משטר בוש, השתמש ה-FBI בתירוץ של ביטחון לאומי כדי לעקוב אחרי אלפי אזרחים אמריקאים – ושיקר, כמובן.

 

ממידע שנחשף עכשיו עולה שה-FBI ביקש, וקיבל, את נתוני השימוש בטלפון של אזרחים רבים, ביניהם עיתונאים, לאחר שפנה לחברות הטלפוניה והודיע להן שיש מצב חירום והתקפת טרור צפויה או-טו-טו. אחרי שקיבל את המספרים הללו, הוא לא עשה את הצעד המתבקש הבא – חיפוש במשרדיהם של הטרוריסטים המסוכנים הללו או מעצרם.

 

זאת משום שלא היה כל איום בטרור, והנפנוף בו היה פשוט אמצעי לשים יד על מידע מועיל שהלשכה רצתה. הפשפוש ברשימת השיחות של עיתונאים מעורר חשד שהלשכה רצתה לברר מי מדליף מידע שמביך אותה.

 

עכשיו מגיע שלב התירוצים, אולי גם שלב התביעות האישיות. רצוי להזכיר, אם כבר, שהחוקים החדשים מאפשרים לקצין משטרה ישראלי להישבע בכל היקר לו שהוא חייב מידע טלפוני כדי להציל חיי אדם, ולקבל אותו מחברת הטלפון, בלי שום ביקורת. והאתיקה של השוטרים שלנו, איך לומר, קצת נמוכה יותר מזו של אנשי ה-FBI, "הבלתי משוחדים".

 

מפלטו האחרון של הנבל

 

תקרית הגבול בין גוגל לסין, שבמסגרתה נחשפה העובדה שמשטר בייג'ינג פרץ לעשרות חברות, הטילה זרקור על תופעה חברתית משונה בסין. התרגלנו כבר לקיומו של "מנוע חיפוש לבשר אדם", במסגרתו מתנפל אספסוף לינץ' מקוון על קורבן – לעיתים בריון ממשלתי, לפעמים סתם מישהו שלא מתיישר עם הקו הלאומני הסיני – והורס לו את החיים.

 

עכשיו מסתבר שהוויג'ילנטיזם המקוון הזה לא מוגבל ל"ציד אדם": ישנן קבוצות של אלפי אזרחים פטריוטים, שמבצעים פשעי מחשב – האקינג – לטובת מה שהם רואים כטובת האומה הסינית. חלק מהפעולות מעודדות על ידי המשטר, חלק קצת פחות.

 

חלקם מאוגדים במסגרת צבאית רשמית למחצה; הם מכונים "הונג קה", המבקרים האדומים. לא ברור אם הם היו מעורבים בתקרית האחרונה, אבל הם היו מעורבים עד צוואר בהתקפות על מטרות אמריקאיות לאחר התקרית האווירית ההיא ב-2001, שבה טייס קרב סיני התקרב למטוס אמריקאי עד כדי כך שיכול היה להראות לטייסים האמריקאים את כתובת המייל שלו – פעלול שכנראה עלה לו בחייו. הארגון הגדול ביותר של הלוזרים הפטריוטים האלה, ה-Honker Union, הכחיש כל קשר להתקפה על גוגל וטען שהוא עוסק רק ב"הגנה". לא במקרה, כנראה: נסיגתה של גוגל מסין מאוד לא פופולרית בקרב הדור הצעיר שם – עד כמה שאפשר לאמוד זאת בדיקטטורה קומוניסטית – וצעירים שהיו מעורבים בכך ודאי לא ירצו להזדהות.

 

דור המסכים

 

אם הילדים שלכם ערים, הם כנראה מול מסך כלשהו. זו מסקנתו המדכאת של מחקר שערך מכון קייזר למשפחה.

 

ילדים בגילאי שמונה עד 18, מצא המחקר, מבלים בממוצע שבע וחצי שעות יומיות מול אמצעי תקשורת בעל מסך כלשהו. למעשה, בהתחשב בכך שהם משתמשים בכמה כלי תקשורת בו זמנית, הזמן שהם מבלים מול מסך קרוב יותר לעשר שעות ו-45 דקות מדי יום.

 

זה, למותר לציין, זמן הבילוי שלהם; הוא לא כולל עבודה או הכנת שיעורי בית. אף שהמחקר מצא שהצפייה בטלוויזיה ירדה בכ-25 דקות, משך הזמן המוקדש ליוטיוב, וידיאו בסלולרי (מישהו מוכן להסביר לי אחת ולתמיד מה הקטע של צפיה בווידיאו במסך בגודל מקק?) ועוד העלה את משך הצפייה הממוצע בכחצי שעה.

  

החוקרים בהלם: ילדים מבלים כמעט 11 מול מסך כלשהו החוקרים בהלם: ילדים מבלים כמעט 11 מול מסך כלשהו צילום: shutterstock

 

כותבי המחקר היו בהלם קל. כשהם ערכו את הסקר הקודם, ב-2005, הם חשבו שיותר גרוע מזה לא יכול להיות: הקטינים בילו אז שש ומשהו שעות מול מסך בממוצע ביום. הם כמובן טעו – וראוי לציין ש-2005 היתה שנה פרהיסטורית כמעט; יוטיוב רק הושקה אז ותוכן סלולרי היה הרבה פחות נפוץ.

 

המחקר מעלה עוד שבמשפחות שהנהיגו כללים הדוקים על שימוש בתקשורת – למשל, כאלה שבהן לילדים אין טלוויזיה בחדר – ילדים בילו פחות זמן מול מסכים (שמונה שעות יומיות לעומת כמעט 12). חדשות חיוביות אחות היו יותר עיסוק בפעילות גופנית והעובדה שקריאת ספרים כמעט שלא ירדה – אם כי קריאת עיתונים ומגזינים צללה בערך כמו הטיטאניק.

 

קצרצרים

 

מה שמביא אותנו למחקר המופרך היומי: מדענים בריטים, שבדקו 63 ילדים בריטים שלמים, הגיעו למסקנה – אלוהים יודעת איך, הם לא אומרים – שילדים ששולחים הודעות טקסט מלאות בקיצורים, כותבים טוב יותר מאחרים. לטענתם המפוקפקת, היכולת לכתוב מילה מקוצרת מעידה על הבנה בפונטיקה. שזה נחמד ברמת המילה הבודדת, אבל ממש לא משהו ברמת המשפט השלם, כזה שהצעירים כבר לא יודעים לנסח. כשמנפנפים מולם בעובדה שדור הטקסט כותב הרבה יותר גרוע מהדור הקודם, או בעצם גרוע יותר מכל דור מאז שבמסופוטמיה עלו על הטריק של כתיבה, החוקרים אומרים שהירידה היתה עשויה להיות גרועה יותר אם לא היו הודעות טקסט. זה, איך לומר, לא בדיוק מדע.

 

מיקרוסופט צפויה לשחרר היום טלאי לפרצת האבטחה שוודאי תזכה לכינוי "הפרצה הסינית", זו שבאמצעותה פרצו ההאקרים של משטר בייג'ינג למחשבי גוגל ועוד כמה עשרות חברות. מיקרוסופט כל כך לחוצה מהנושא, שהיא תערוך משדר רשת מיוחד.

 

ויש לה סיבה טובה להיסטריה: לאחר שממשלות צרפת וגרמניה קראו לכל אזרחיהן להתרחק כל עוד נפשם בם מהדפדפן שלה אינטרנט אקספלורר, מדווחת מוזילה – יצרנית המתחרה פיירפוקס – על עלייה "בעלת חשיבות ססטיסטית" במספר ההורדות של הדפדפן, עליה של כ-300,000 בארבעה ימים בגרמניה לבדה. אלה 300,000 שכבר לא יחזרו לאקספלורר (בין השאר, משום שבניגוד לישראל הממשלה שם אשכרה דואגת לתאימות אתריה לפיירפוקס). אפילו אופרה הזערורית מדווחת שמספר הורדות הדפדפן שלה הוכפלו בגרמניה, ובאוסטרליה – שגם היא, כמסתבר, הוציאה אזהרת IE – עלה מספר ההורדות שלה ב-37%. בקיצור, נתח השוק שמיקרוסופט התרגלה לאבד מדי חודש כנראה יוכפל בינואר.

 

ולתחום המַווֵתֵק (עדיין עובד על תרגום מוצלח ל-killware): חברה סקוטית, שיש בה נוכחות בולטת של נחתים מלכותיים לשעבר, הודיעה על פיתוח כלי נשק חדש, שמיועד לשימוש כנגד פיראטים סומאלים ו/או פפראצי. מדובר בקרן לייזר שכאשר היא פוגעת באדם, היא גורמת לו לפרצי הקאה בלתי נשלטים, תוך שהיא גם גורמת לו לבעיות ראייה ויציבות. השילוב בין הקאה וחוסר יציבות נשמע מבטיח.

 

חביבת המדור, הרגולטורית בעלת אגרופי הפלדה נילי קרויס, עוברת מתפקיד נציבת התחרות של האיחוד האירופי לתפקיד חדש, שנראה תפור ישירות למידותיה: הנציבה החדשה לסדר יום דיגיטלי. הקרקפות של מיקרוסופט ואינטל כבר תלויות על חגורתה, והיא נועצת מבטים רעבים בגוגל. קדימה, נילי!

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x