הרוסים חוששים מהלאמה

בעקבות המפולת בבורסה הרוסית בימים שלישי ורביעי בשבוע שעבר, נהפכה ממשלת רוסיה לשחקן מרכזי בשוק ההון. במהלך יום וחצי (חצי מרביעי וכל חמישי), שבמהלכם היו שערי הבורסה לניירות ערך סגורים, הוחלט על תוכנית חירום המיועדת להחזיר את המדדים לנתיב הצמיחה. נוסף על הזרמה של 44 מיליארד דולר לשווקים, הוחלט לאסור על המהלך החביב על ספקולנטים - מכירה בחסר (שורטים). התוצאה היתה מיידית.

ביום שישי, יום המסחר האחרון עד כה, זינקו מדדי ה־RTS (50 החברות הגדולות ברוסיה) וה־MMVB (מט"ח והמניות הסחירות ביותר) ב־23.3% וב־28.6% בהתאמה, והרשות הפדרלית לשוקי הון נאלצה להפסיק את המסחר פעמיים, כדי לצנן את התלהבות המשקיעים.

מסדרונות הבורסה הרוסית געשו ביום שישי בספקולציות ובניחושים שונים. אחת ההערכות הרווחות נסובה על כך שהכספים הממשלתיים הוזרמו לבנקים הגדולים ולחברות האנרגיה שבהן היה לממשלת רוסיה עניין להגדיל את אחזקותיה - ואף העריכו כי היא מעוניינת לנצל את המשבר בבורסה כדי להלאים בפועל חברות שהופרטו או הונפקו שנים קודם לכן. רוב כספי הסיוע לשווקים הועברו למניות של גזפרום (שבה החזיקה המדינה עד כה ב־50%), בסברבנק, בענקית הנפט לוקואיל (שהופרטה לא מזמן) ובבנק VTB (שבו החזיקה הממשלה ב־77%).

הבורסה במוסקבה צילום: בלומברג

ספקולציות נוספות על המתרחש בשוק ההון הרוסי מובילות אל האוליגרכים המקומיים. הטענה הרווחת היא שההנהגה החדשה יחסית של רוסיה תנצל את המפולת כדי לערוך שינויים קלים באליטות הכלכליות, ומה שמתרחש כעת הוא בעצם חלוקה מחדש של נכסי המדינה. יהיו מי שיזכו לסיוע של הממשלה כדי לרכוש חברות בזול, אחרים יאבדו - אם לא את הכל, את הרוב. ייתכן שעם חלוף המשבר יצטרכו רוסיה והעולם כולו לשנן שמות חדשים ושוברי שיניים של דור האוליגרכים הבא.

משרד האוצר מכחיש

במשרד האוצר הרוסי הכחישו כי בכוונתם להגדיל את השליטה בחברות המובילות במשק הרוסי, או כי סייעו לגורמים כלשהם לרכוש מניות בבורסה. לדברי שר האוצר הרוסי אלכסיי קודרין, הממשלה הצטרפה כשחקן מן השורה אל הבורסה, וכאשר המניות נסחרות במחירי רצפה היא מתכוונת להפיק מכך את המרב.

עמדה זו ספגה ביקורת מסרגיי גורייב, רקטור בית הספר לכלכלה של רוסיה (מוסד להשכלה גבוהה ומכון מחקר). "אין זה תפקידה של המדינה לשחק בבורסה", אמר. "להעמיד אשראי למי שהגיע לסף משבר או לסייע לבנקים בתקופות קשות - זה כן". לטענתו, כניסת האוצר לבורסה עלולה רק להחמיר את המצב ולהביא לבהלה מיותרת, שכן צעדים בוני אמון אלה של ההנהגה הפיננסית עלולים להתפרש לגמרי אחרת על ידי המשקיעים והאנליסטים.

לא רק הוא חושב כך. בכלל נראה כי אנליסטים ברוסיה לא סומכים יותר מדי על הממשלה, שקצת לפני המפולת בשווקים הכריזה על כך שהשוק יציב מתמיד ושהירידות מאחוריו.

גם כאשר החלה המפולת הקשה ביום שלישי, אז איבדו המדדים המובילים יותר מ־10%, מצאו ברוסיה סיבות לאופטימיות, ובמשרד האוצר הודיעו בחגיגיות כי עד כה אף חברה לא פשטה רגל ברוסיה ושום בנק לא נפל. גם זה התברר כלא נכון. יום לאחר מכן הודיע קיט פיננס, אחד מבנקי ההשקעות המוכרים במדינה, כי נקלע לקשיים וכמעט הגיע לפשיטת רגל. הבנק נרכש על ידי קבוצת לידר שבשליטת גזפרומבנק, ובעצם הולאם. במקביל הודיע עוד בנק השקעות בינוני, סביאז־בנק, כי הוא קרוב לקריסה, וכנראה יירכש על ידי בנק אחר.

"רק עוד כמה שבועות נדע אם השוק הגיע לתחתית שלו", אמר אנטון רחמנוב, מנהל השקעות בחברת רנסנס. איוון איוונצ'נקו, אנליסט בכיר בבית השקעות VTB קפיטל, היה פסימי יותר: "אין שום בטחונות ששבוע חדש לא יביא עמו זעזועים דומים לאלה שראינו בימים האחרונים", אמר. גם מנהל השקעות בחברת ספוטניק לא היה אופטימי: "בתחילת שבוע המסחר החדש לשוק יש את כל הסיכויים להמשיך בעליות, אך לאחר מכן יבוא הצינון. משקיעים רבים ירצו לממש את רווחיהם ושוב יבוא גל של מפולות ומכירות".

ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין צילום: אלכס קולומויסקי

הבן של גאידמק בצרות

למרות מילות ההרגעה של הממשלה והזרמת הכסף לשווקים, ברוסיה צופים כעת גל של פשיטות רגל בבנקים פרטיים. ראשונים, אומרים אנליסטים, יפלו בנקים שנהנו מזרם ההשקעות הזרות, שכמעט ונעלם בשבועות האחרונים.

אחד מהקורבנות הראשונים של הפסקת זרם ההשקעות הזר הוא בית ההשקעות אנטנטה פיוגלובאל, שבבעלות בנו של ארקדי גאידמק, אלכסנדר. העיתון "ודומוסטי" דיווח בסוף השבוע כי הפסדיה של החברה הגיעו ל־35 מיליארד דולר, וכי שני בנקים הודיעו שלא יעמידו לה יותר אשראי. את המכה הקשה ספגה החברה כשארקדי גאידמק, שהיה מושקע בחברה של בנו, משך ממנה לפני כחודש את כספו.

בנסיון נואש להציל את החברה מקריסה, מנסים ראשיה למכור אותה בחלקים. חטיבת השקעות אחת, שנרכשה לפני שנתיים תמורת 70 מיליון דולר, נמכרה לאיש העסקים ייבגני קוגן תמורת 7 מיליון דולר בלבד. במקביל מתנהלים מגעים למכירת חברת השקעות אנטנטה קאפיטל, ואם אלה לא יצליחו היא תוכרז כחדלת פרעון. העיתון מדווח כי בחברה נערכים פיטורים המוניים וכי היא מתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ללקוחות. איליה רזבש, בכיר באנטנטה פיוגלובאל, אמר כי בחברה רואים את הקשיים כזמניים בלבד והכחיש כי היא מקצצת בכוח האדם. "נפגענו כמו כולם מהמשבר הפיננסי, אך נתגבר על הקשיים", אמר.

לפי הערכות האנליסטים, לאחר מכן יעלמו בנקים שנטלו אשראי לפעילות מגופים פיננסיים גדולים יותר, היות והכספים שהזרימה הממשלה לא יספיקו על מנת להחזיק את המערכת הבנקאית. לאחר מכן, לפי ההערכות, יתפשט גל פשיטות הרגל לרשתות המסחריות - ענף שנהנה מאשראי בנקאי גבוה. המשבר, מעריכים האנליסטים, לא יפסח גם על חברות הנדל"ן, שמממנות את הפרויקטים שלהם בעזרת אשראי בנקאי. כבר השבוע הודיע הסנונית הראשונה, Mirmax, על הקפאת פרויקטים מניבים שלה. כדור השלג ימשיך להתגלגל: מההאטה בשוק הנדל"ן יפגעו חברות המספקות חומרי בנייה, שצפויות לרשום הפסדים של מיליארדים.

חוששים מהלאמה צילום: shutterstock

את ההמשך קל לדמיין. למרות הצהרות של רוסיה כי משבר האשראי יפסח עליה, התברר שהיא חלק מהכלכלה העולמית, ופועלת בדיוק לפי אותם כללים. תושבי רוסיה, שחוו על בשרם וארנקם בעבר שני משברים קשים שמחקו את כל חסכונותיהם, נכנסים לאט לאט לפניקה. גם לפני משבר הרובל ב־1998 אמרו להם שהכל כשורה, הכלכלה יציבה ואין ממה לחשוש — והכל התרסק. במוסקבה מספרים כי במהלך סוף השבוע נעלמו מבנקומטים רבים מזומנים ואילו בסנט פטרבורג הלכו עוד יותר רחוק: חלפני כספים מדווחים כי לא נשארו להם דולרים, יורו ופרנקים שוויצריים. קשה אומנם לדבר על מגמה גורפת, אך התנהגות האזרחים מדברת בעד עצמה. הם, אגב, זוכים לביקורת רבה מהממשל שטוען, כי דווקא התנהגות זו יוצרת את המשבר.