בונים את הדור הבא של מנהיגי המשק: כך הופכת המכללה למינהל את המחויבות החברתית למדיניות מעשית
מקמפוס בבני ברק ועד שלוחה בדימונה, מ"חיבוק עוטף" לאנשי כוחות הביטחון ועד למעונות סטודנטים בסבסוד - כך נראית התפיסה החברתית שמנחה את המסלול האקדמי המכללה למינהל, מאז הקמתו. "חלק מהותי מהתפקיד של המכללה למינהל הוא להנגיש השכלה גבוהה לכל מי שיש לו את הפוטנציאל והיכולת, אך מתקשה להשיג אותה", אומר רפי גמיש, מנכ"ל המסלול האקדמי המכללה למינהל
התפיסה החברתית של המכללה למינהל היא חלק בלתי נפרד מהזהות שלה מאז הקמתה. רפי גמיש, מנכ"ל המכללה למינהל, מספר כי "מאז הקמתה, המכללה הייתה פורצת דרך ולמעשה הובילה את מהפכת ההשכלה הגבוהה כמוסד האקדמי הראשון בישראל שאינו מתוקצב על ידי המדינה". לדבריו, בבסיס הגישה עומדת משוואה שמשלבת בין שני כוחות: "אימפקט חברתי לצד מצוינות אקדמית שמחוברת לשטח. האקדמיה אינה יכולה להיות 'מגדל שן' המנותק מהשטח". הוא מוסיף כי התפקיד המרכזי של המכללה הוא "להכשיר את הדור הבא של המנהלים והמנהיגים של המשק הישראלי", ובכך "אנחנו מגשימים גם את הערך של קידום מוביליות חברתית". כיום, כאשר רשת הבוגרים מונה למעלה מ־90,000 בוגרות ובוגרים המאיישים עמדות מפתח כמעט בכל ארגון משמעותי בישראל, גמיש רואה בכך את ההוכחה המובהקת לכוחה של הגישה הזו.
כמנכ"ל, גמיש מתאר את עצמו כמי שחייב להישאר צמוד לשטח. "אנחנו חייבים להישאר מחוברים לשטח, לקרוא את המפה, לדעת ליזום ולהגיב בצורה מהירה להתפתחויות", הוא אומר, ומסביר שהתפקיד של ההנהלה הוא "לזהות את הצורך ולהבין איפה נמצא הפוטנציאל הלא ממומש במדינה". לדבריו, להיות מנכ"ל של גוף כזה ב־2026 משמעו להבין ש"הצלחה כלכלית ועסקית של המדינה נשענת על היכולת שלנו כהנהלה לייצר חיבורים חדשים בחברה הישראלית".
מעונות בסטנדרט גבוה, במחיר נגיש
אחת הדוגמאות המוחשיות לגישה הזו היא מתחם המעונות שהקימה המכללה. לדברי גמיש, "אנחנו מציעים דירות סטודיו בסטנדרט גבוה ובמחיר מסובסד וככה מאפשרים להתגבר על הפער הגיאוגרפי שעשוי להיות חסם, כך שהסטודנטים יכולים לחוות חוויה סטודנטיאלית מלאה ועשירה".
קמפוס בדימונה: הנחת יסודות לצמיחה הכלכלית של הנגב
הקמת הקמפוס של המכללה למינהל בדימונה מוגדרת על ידי גמיש כמהלך אסטרטגי "אשר נועד לשנות את כלכלת הנגב ואפשר לראות בה הנחת יסודות לעתיד". הבחירה בעיר לא הייתה מקרית. "בחרנו בדימונה כי ראינו עיר שנמצאת בצמיחה מואצת, עם מערכת חינוך חזקה ואחוזים גבוהים של זכאות לבגרות". עם זאת, הוא מציין כי "רוב ההשכלה הגבוהה לא הייתה נגישה למרבית הצעירים המוכשרים בעיר", וכי המחסור באפשרויות ההשכלה הגבוהה מאפיין את כל הדרום. בעיניו, "הקמת הקמפוס משתלבת בתפיסה החברתית של המכללה, שרואה בהשכלה הגבוהה כלי לצמצום פערים".
הקמפוס נותן מענה לשתי אוכלוסיות מרכזיות: צעירים מהאזור הלומדים תארים מבוקשים בלי לעזוב את הדרום, וחיילים המשרתים ביחידות טכנולוגיות ולומדים דרך מסלול ייעודי של "אקדמיה בזמן צבא" לתואר במדעי המחשב. הלימודים הותאמו למתכונת ערב, לשילוב עם עבודה ומשפחה, והוקצו מלגות ייעודיות לתושבי האזור. גמיש אומר כי "היעד המרכזי הוא להכשיר טאלנטים שייקלטו בחברות שכבר פועלות בדרום, וימשכו חברות נוספות להרחיב לשם את פעילותן". בטקס הפתיחה של הקמפוס, מספר גמיש, "הצהרתי כי הקמפוס הזה יניח את היסודות לעתיד העיר, ובוגריו יהוו חלק משמעותי מעמוד השדרה הכלכלי של מדינת ישראל כולה".
3 צפייה בגלריה
הדמיית קמפוס דימונה החדש, המסלול האקדמי המכללה למינהל
(צילום: אדריכלית שני מזור, הקרן לפיתוח דימונה)
מ"חיבוק עוטף" למילואימניקים וכוחות הביטחון ועד תואר ללא עלות לפצועי צה"ל
"התמיכה במשרתי המילואים וכוחות הביטחון תמיד הייתה חלק מרכזי בעשייה שלנו", אומר גמיש, "עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הבנו שהמציאות החדשה דורשת מאיתנו להרחיב את המענה לממדים חסרי תקדים עבור אוכלוסיות שהרוויחו את ההתייחסות המיוחדת וגיבוש המענה המותאם לצרכיהם."
עם הזמן התברר שהמענה האקדמי והכלכלי אינו מספיק. "הבנו שהתאמות אקדמיות ותמיכה כלכלית לא יספיקו ללא טיפול בחוסן", מסביר גמיש, "הצורך הרגשי חוצה מעבר למשרתי המילואים ולמעשה התעורר באופן רחב הרבה יותר". כך נולד מיזם "חיבוק עוטף", שהחל כמענה לחיילי סדיר ומילואים ולמשפחות מפונים, והפך למרכז חוסן המשרת כיום את כלל הסטודנטים במכללה.
בימים אלה משיקה המכללה תוכנית ייעודית לפצועות ולפצועי צה"ל. "אחת הבשורות בתוכנית היא תואר ללא עלות, אבל יש בה הרבה מעבר", אומר גמיש, ומפרט כי מדובר במעטפת מלאה "משער הכניסה עם תנאי קבלה מותאמים, דרך פריסה מותאמת של התואר, ליווי רגשי ואקדמי ועד סיוע בתחילת הקריירה". הוא מסכם בתפיסה שמנחה אותו: "לתפיסתי, כדי להמשיך להוציא לשוק את מנהיגי המחר של המשק, עלינו לדאוג קודם כל לחוסן הפנימי שלהם. מי ששומר עלינו בחזית, אנחנו נדאג להצמיח אותו בעורף".
מכינות: כרטיס כניסה למי שהפוטנציאל שלו לא בא לידי ביטוי בציונים
"אני מאמין שלכל אחד ואחת מגיעה הזדמנות שווה בקבלה ללימודים בהשכלה הגבוהה", מבהיר גמיש, ומודה כי "האמונה הזו פוגשת לעתים את המציאות, כאשר לא כולם עומדים בתנאי הקבלה ללמוד אצלנו". לדבריו, "לא כולם היו ממוקדים בלימודים בתקופת התיכון ולא כולם קיבלו את ההכוונה מהבית". מנקודת מוצא זו נולד מערך המכינות של המכללה. גמיש מספר כי "קשה לזהות פוטנציאל אצל המועמדים ללימודים, אבל אנחנו מצליחים לראות מעבר לציונים והנתונים היבשים". תלמידי המכינות, לדבריו, "מגיעים עם מוטיבציה גבוהה במיוחד, נחישות ורעב להצליח, ולשמחתי, מי שמשקיע במכינה ומתקבל ללימודים שומר על הרצון להוכיח את עצמו, ובוגרי המכינה מגיעים להישגים מעולים". רבים מהם, מוסיף גמיש בגאווה, הם דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחתם.
קמפוס חרדי בבני ברק: מצוינות אקדמית לצד התייחסות לאורח החיים של הסטודנטים
הקמפוס החרדי של המכללה הוקם ב־2013 במרכז בני ברק, במטרה להנגיש את עולם ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית ולסייע להם להשתלב בשוק התעסוקה. גמיש מודה כי "במקרה זה היה אתגר ברמה התפיסתית, ואני שמח שהגענו למצב שבו אנחנו מקיימים לימודים באווירה תומכת שמותאמת לאורח החיים החרדי, באופן שמאפשר שעות גמישות ושילוב עם חיי משפחה, וכל זה מבלי לעשות פשרות על המצוינות האקדמית". הקמפוס מציע מסלולים במדעי המחשב, בכלכלה וניהול, בחינוך ובמדעי ההתנהגות עם חטיבה בניהול ומשאבי אנוש.
"האתגרים המרכזיים נובעים מנקודת הפתיחה של חלק גדול מהסטודנטים, שמגיעים עם פערים במישור הלימודי", מסביר גמיש. "לשמחתי, פיתחנו מתכונת עבודה ייחודית שמאפשרת לגשר על הפערים האלה, והסטודנטים שלנו מגיעים להישגים מעולים". את ההצלחה גמיש בוחן דרך אחוזי ההשמה בשוק העבודה: "הבוגרות והבוגרים שלנו משולבים בשוק העבודה ומגשימים באופן יום יומי את החזון שאיתו יצאנו לדרך עם הקמת הקמפוס". היעד להמשך ברור, מבחינתו. "בכוונתנו להרחיב את החיבור של הבוגרים והבוגרות לחברות המובילות במשק, במיוחד במגזר הפיננסי ובהייטק".
"כל יוזמה חדשה נבחנת בשאלה אחת: האם היא משנה חיים של מי שהיה יכול להישאר בחוץ"
מהמעונות ועד דימונה, ומ"חיבוק עוטף" ועד המכינות והקמפוס החרדי, המכללה למינהל הופכת את התפיסה החברתית שלה למעשה יומיומי. רשת של עשרות אלפי בוגרים ובוגרות מוכיחה את ההשפעה של המכללה בעבר, בהווה ובעתיד. "כל יוזמה שאנחנו מקימים נבחנת בשאלה אחת: האם היא באמת משנה חיים של מי שהיה יכול להישאר בחוץ", מסכם גמיש.
