בלעדי
"כימיקלים נצחיים" ושאריות תרופה נמצאו בירקות שהושקו בקולחים
סקר ראשון מסוגו מצא ריכוזי מזהמים שאינם מהווים סכנה בריאותית, ולכן בשלב זה משרד הבריאות יסתפק בהמשך ניטור ללא הפסקת שיווק. ״צריך למנוע את הזיהום במקור״, אומרת ד״ר תמר ברמן מהמשרד, שהמליץ על טיהור רבעוני של מי הקולחים
כוסברה, פטרוזיליה, סלרי ומנגולד שגדלו בשדות המושקים במי שפכים מטוהרים, מכילים שאריות של תרופה ושל כימיקלים עמידים. כך עולה מסקר של המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, שהגיע לידי כלכליסט. זהו סקר ראשון מסוגו בישראל לבחינת הימצאות חומרים אלו במי קולחים ובירקות, אך מפני שהריכוזים שנמצאו אינם גבוהים במיוחד, במשרד הבריאות מתכננים להמשיך ניטור ומעקב אולם לא לנקוט בפעולה מיידית ביחס לשיווק התוצרת החקלאית.
ישראל היא מהמובילות בעולם בשימוש חוזר בשפכים: כמחצית ממי ההשקיה בחקלאות הם קולחים מטופלים. אלא שחלק מהחומרים שמגיעים למכוני טיהור השפכים אינם מתפרקים בהם, ממשיכים עם המים אל השדות - ומשם, כך מתברר, גם אל התוצרת החקלאית. בשנים האחרונות עלה הנושא לכותרות, ועל רקע מחקרים שהצביעו על הימצאות שאריות תרופות וחומרים מקבוצת PFAS בקולחים ובתוצרת חקלאית, ביצע משרד הבריאות סקר לבחינת נוכחות התרופה קרבמזפין ותרכובות PFAS במי קולחים ובירקות.
קרבמזפין היא תרופה לטיפול באפילפסיה שבעבר נמצאה מספר פעמים בירקות עלים בישראל. בסקר הנוכחי היא אותרה ב־51 מתוך 75 דגימות, כ־68%, בריכוזים של 0.022 עד 55.6 מיקרוגרם לקילוגרם. הריכוז הגבוה ביותר נמצא בכוסברה משדה בחבל תענך שמושקה בקולחי תשלובת הקישון, מים שמקורם במכון טיהור השפכים של חיפה. ברוב הדגימות שבהן נמצאה התרופה הריכוז היה נמוך, ורק מיעוט עבר את רף 10 המיקרוגרם לקילוגרם. מחקר של האוניברסיטה העברית ומשרד הבריאות מ־2022 קבע שחשש בריאותי מהתרופה עשוי להתעורר רק בתרחיש קיצון: צריכה גבוהה ומתמשכת של הירקות עם הריכוזים הגבוהים ביותר. לפי משרד הבריאות, הממצאים אינם מצביעים על חשש בריאותי בצריכה רגילה.
PFAS היא משפחה של אלפי כימיקלים שהתעשייה משתמשת בהם. הם נמצאים במחבתות נון־סטיק, בבגדים עמידים למים, באריזות מזון ובקצף לכיבוי שריפות. הם מכונים "כימיקלים נצחיים", שכן כמעט אינם מתפרקים בטבע. הם מצטברים באדמה, במים ובגוף האדם. מחקרים קשרו חשיפה ממושכת לחלק מהחומרים האלה לפגיעה במערכת החיסון ובכבד, לעלייה בכולסטרול ולסוגים של סרטן.
כיום לא קיימות בישראל תקנות הקובעות ערכי סף להימצאות PFAS בירקות. באירופה קיימים ערכי פעולה (Action Values) בהקשרים מסוימים (הימצאות הכימיקלים בביצים ובשר), ובאשר לתוצרת חקלאית - ערכי מעקב בלבד. בישראל עוקבים אחר התקנות האירופיות, ומיישמים אותן.
במסגרת הסקר, מבין 30 קבוצות התרכובת שנבדקו בירקות, נמצאו 8 קבוצות תרכובת לפחות בדגימה אחת. מתוך 75 דגימות הירקות שנבדקו, ב־5 דגימות, כ־7%, נמצאו ריכוזים מעל ערכי המעקב האירופיים. כל חמש הדגימות שבהן נמצאו ריכוזים מעל ערכי המעקב נאספו באזור חבל תענך: שתי דגימות משדות שהושקו בקולחי תשלובת הקישון, ושלוש דגימות מנקודות שיווק באזור. ריכוזי PFAS מעל ערכי המעקב האירופיים נמצאו במנגולד, כוסברה, סלרי ופטרוזיליה.
PFAS ("כימיקלים נצחיים") - חומרים כימיים סינתטיים שנמצאים במוצרים יומיומיים כמו קצפי כיבוי אש, ציפויי טפלון, בגדים מנדפים, מוצרי קוסמטיקה ואריזות. נקראים כך בשל עמידותם הקיצונית ויכולתם להצטבר ברקמות החי והצומח
לפי משרד הבריאות, ממצאי הסקר אינם מצביעים על צורך בפעולה מיידית ביחס לשיווק התוצרת החקלאית, אך מדגישים את הצורך בהמשך ניטור, בבירור נקודתי של מקורות זיהום ובהרחבת בסיס הידע לצורך הערכת החשיפה של הציבור לחומרים אלו. ריכוזי PFAS במים אינם משקפים בהכרח באופן ישיר את הריכוזים שיימצאו בחלק הנאכל של הצמח, המושפעים גם מסוג הגידול, תנאי הגידול והחלק הנדגם.
ד"ר תמר ברמן, מנהלת הערכת סיכונים בבריאות ובסביבה, משרד הבריאות, מסבירה: "הריכוזים שנמצאו נמוכים יחסית. חייבים להמשיך ולנטר את הימצאות הכימיקלים במקורות השקיה, מאגרי שיטפונות ועוד. הצגנו את הממצאים לשותפים שלנו ברשות המים ובמשרד להגנת הסביבה. הדבר החשוב ביותר הוא למנוע את הזיהום במקור כך שלא יגיע לשדות. במקום למדוד כל הזמן תוצרת, אנחנו צריכים להבין את המקורות ולטפל בהם״.
משרד הבריאות בדק גם מאגרי קולחין ושטפונות. במאגר מי השטפונות אלונים ב׳ בלט בריכוז PFAS גבוה במיוחד. ברמן מסבירה כי ״אלו מים שמשמשים בהמשך להשקיה. זה מאגר שקרוב לעמק יזרעאל. המקור הוא כנראה מוצא ניקוז של מסלולי טיסה, אבל מבחינה גיאוגרפית יש קרבה. זה גם הסבר סביר מבחינת הרכב המזהמים שנמצאו. אין היום תקן למים להשקיה חקלאית ולכן ממשיכים להשתמש בו״.
לאור הממצאים, משרד הבריאות המליץ לרשות המים לבצע טיפול רבעוני למי הקולחים, והנושא נמצא כעת בבחינה. המטרה של ההליך הזה היא לסלק "מיקרו־מזהמים": שאריות תרופות, הורמונים, חומרי הדברה, רכיבי קוסמטיקה וחומרים תעשייתיים. אלה נמצאים בשפכים בריכוזים זעירים, ושלבי הטיהור הרגילים לא מפרקים אותם. במשרד הבריאות אומרים כי ״חשוב לציין כי טיפול רבעוני ייעודי להרחקת מיקרו־מזהמים מקולחים המיועדים להשקיה חקלאית טרם יושם בעולם. במדינות שבהן קיימות דרישות להרחקת מיקרו־מזהמים, ובהן ארה”ב ושווייץ, הן מתייחסות לקולחים המיועדים לשתייה. הדרישה האירופית בנושא צפויה להיכנס לתוקף רק בעוד כעשור״.
