הידוק הפיקוח מעבר לים: המלכודת שמסתתרת בטופס 150
על מי חלה חובת הדיווח? איך הרשות מזהה חברות שמנוהלות בפועל מישראל? ומה צפוי למי שלא יגיש? מאורי עמפלי, עורך דין ורואה חשבון בעלים של משרד עמפלי עריכת דין מיסים, עונה על השאלות
טופס 150 חל על כל תושב ישראל שמחזיק זכויות בתאגיד מחוץ לישראל, יחיד או חברה. הוא מלווה את השוק כ-20 שנה, אך הגרסה החדשה מורכבת מחמישה חלקים ששואלים על תושבות החברה, על היותה חברה נשלטת זרה, חברת משלח יד זרה, שקופה או שותפות, ומעלה מדרגה את חובות הדיווח.
דגש ראשון הוא שיעור ההחזקה, במישרין ובעקיפין, ובשרשרת חברות זו שאלה טריקית. השני הוא הבנה של ההגדרות המשפטיות. דוגמה מובהקת היא נדל"ן בארצות הברית, שבו ל-LLC שקופה ול-C-Corp יש התייחסות פרטנית בטופס ומיסוי שונה לחלוטין.
את התושבות בודקת הרשות דרך שלוש שאלות: היכן מופעלים השליטה והניהול, מה שיעור ההחזקה שלכם ושל קרוביכם, ואם יש נושאי משרה ודירקטורים תושבי ישראל. חברה שהתאגדה בקפריסין אך ההחלטות בה מתקבלות מכאן היא חברה ישראלית לכל דבר.
מי שחייב בהגשת דוח שנתי ונמנע מהטופס עלול להיחשב כמי שלא הגיש דוח מלא, ואף להיחשף להליכים פליליים. גם היום מגיעים אליו בעלי עסקים שלא ידעו על החובה, ולכן חשוב לקבל ייעוץ לפני ההגשה, בעיקר לקראת המעבר הצפוי לטופס מקוון.
צפו בכתבה המלאה ותבינו מה בדיוק נדרש מכם בטופס 150 >>
