למרות המלחמה עם איראן: S&P אישררה את דירוג האשראי של ישראל והותירה התחזית יציבה
סוכנות הדירוג אישררה דירוג A ותחזית יציבה, אך מזהירה מהשלכות המלחמה על הכלכלה והחוב: הגירעון יישאר גבוה, הוצאות הביטחון יתייצבו מעל 7% מהתמ"ג, והמשך הדירוג תלוי בהימנעות מהסלמה נוספת ובהתכנסות פיסקלית רב־שנתית
סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P אישררה הערב (ו') את דירוג האשראי של ישראל ברמה A וגם שמרה על תחזית הדירוג ללא שינוי (יציבה). מדובר בהחלטת הדירוג הראשונה מאז הסבב השני במלחמה הישירה מול איראן שהחל ב-28 בפברואר. ההחלטה נשענת על הפסקות האש מול איראן ומול חמאס, ועל הנחה שפעולות צבאיות עתידיות יישארו "אפיזודיות ומוגבלות" בהיקפן.
עם זאת, כלכלני הסוכנות מדגישים כי הסיכון הגיאופוליטי "יישאר גבוה", ומאשרים זאת במספר חד: התכווצות של כמעט 10% בתמ"ג הריאלי במונחים שנתיים ברבעון הראשון של 2026 – תוצאה ישירה של המלחמה. עם זאת, הם צופים צמיחה של כ-3.1% השנה והתאוששות מהירה בשנה הבאה (5.9%). כלומר, ביחס לתחזיות של בנק ישראל (צמיחה של 3.8% השנה ושל 5.5% בשנה הבאה), ב-S&P יותר פסימיים לגבי השנה, אך יותר אופטימיים לגבי השנה הבאה. עיקר הסיפור הוא תרחיש ההתאוששות במחצית השנייה של השנה - בהנחה שהמילואים יתפנו לעבודה במקום לשירות צבאי, המחסור בהיצע ייחלש ואמון הצרכנים והעסקים יעלה. בכל זאת, גם אז - התמ"ג צפוי להיוותר מתחת לקו המגמה שלפני 2023.
לא פחות חשוב הוא הצד הפיסקאלי - שהוא בעצם הסיכון המרכזי המעיב על הדירוג וזה שקיבל את הציון הגרוע ביותר (4 מתוך 5, כאשר 5 זה הכי גרוע). הגירעון צפוי לעמוד על 6.0% תמ"ג ב-2026 ולרדת במקצת ל-4.7% ב-2027. נזכיר כי כלל הגופים הבינלאומיים מאמצים את ההגדרה של הלמ"ס לגבי הגירעון ולכן מדובר בשנה נוספת – רביעית ברציפות – שהגירעון צפוי להיות גבוה מאוד ולמעשה גבוה מזה של 2023 ומ-2025. הסיבה ברורה: לפי S&P הוצאות הביטחון מתייצבות מעל 7% מהתמ"ג ב-2026 ויישארו גבוהות מהרמה שלפני 2023 לאורך כל אופק התחזית (בין 1 ל-3 שנים).
בהודעה מזכירים ב-S&P כי שיעור גירעון כה גבוה מתקבל גם אחרי תוספת בלתי צפויה של כ-0.5% תמ"ג של הכנסה חד-פעמית ממסים ב-2026 כתוצאה מרכישה של חברת הייטק ישראלית על-ידי משקיע זר (עסקת גוגל-וויז, א"ד). בצד ההכנסות, ב-S&P צופים לירידה ביחס הכנסות המדינה כאחוז מהתוצר. יתרה מזו, ההכנסות הממשלתיות צפויות להמשיך לרדת (ביחס לתוצר) ולעמוד על כ-37% מהתמ"ג – "מהנמוכות בקרב הכלכלות המפותחות", מדגישים בסוכנות ומזהירים כי על רקע רמת ההוצאה האזרחית הכה נמוכה בישראל, "כל התאמה פיסקלית עתידית תיאלץ להיות מבוססת בעיקרה מצד ההכנסות".
בצד ההוצאות, גם צופים בסוכנות ירידה יחסית ביחס הוצאות-תוצר, אך מדגישים כי "ועדת נגל" המליצה על תוספת קבועה של 0.5% תמ"ג בשנה להוצאה הביטחונית בטווח הארוך כאשר ב-S&P מציינים את האפשרות של הפחתה הדרגתית של הסיוע הצבאי האמריקאי (0.4%-0.5% מהתמ"ג בשנה) - תרחיש שיוסיף לחצים פיסקליים. לפי כלכלני הסוכנות, החוב הציבורי נטו צפוי להגיע ל-68% תמ"ג ב-2029, לעומת תחזית קדם 2023 לפיה הוא אמור היה לרדת מתחת ל-55% כבר ב-2026. מנגד, מבנה החוב נחשב נוח: מעל ל-80% מוחזק במטבע מקומי, החוב הקצר עומד על 8% בלבד, וממוצע משך החיים של החוב הוא שמונה שנים.
גם הפעם ב-S&P משבחים את המדיניות המוניטרית ומזכירים שהאינפלציה השנתית ירדה במרץ ל-1.8% כאשר שם צופים שהיא תתייצב סביב מרכז היעד (2%) על רקע עלייה בהיצע, מדיניות פיסקלית הדוקה יותר, וייסוף השקל שממתן את הלחצים מצד מחירי האנרגיה הגלובליים.
בסוכנות הדירוג מתייחסים גם לבחירות הקרבות. הדוח מציע שלמרות שנתניהו שיפר את עמדתו מאז מחדל אוקטובר, עדיין הסקרים לא מאפשרים לו להקים קואליציה. הנחת עבודה ב-S&P היא של "רציפות מדיניות" – הן בצד הביטחוני והן בצד הכלכלי. עם זאת, שם מדגישים כי תקציב 2027 - שיעוצב על-ידי הקואליציה הבאה – מהווה נקודת אי-ודאות מרכזית. המסר ברור: ללא הליך של התכנסות פיסקלית רב-שנתית, החוב יישאר בנתיב עולה.
בתרחיש המטה, S&P מאותתת על אפשרות להורדת דירוג אם הביצועים הכלכליים, הפיסקליים או מאזן התשלומים ייחלשו "באופן מוחשי" מעבר לתחזית, "ככל הנראה כתוצאה מהסלמה צבאית". בתרחיש המעלה - שלרוב לא זוכה לאותה תשומת לב - נדרשת צמיחה ועוגנים פיסקליים חזקים בהרבה מהתחזית הנוכחית, או הקלה משמעותית ומתמשכת בסיכוני האזור.
