הבנקים לא יוכלו לסרב אוטומטית לכספי קריפטו: הכללים החדשים של בנק ישראל
הפיקוח על הבנקים פרסם את ההנחיות הסופיות שייכנסו לתוקף במאי 2027, ובמרכזן ביטול החובה לבצע בדיקות אוטומטיות של מקור הכספים ונתיב המטבע בהעברות של יותר מ־100 אלף שקל בשנה; מעתה ייקבע היקף הבדיקות לפי רמת הסיכון של כל עסקה, והבנקים יוכלו להסתפק בבדיקות מצומצמות כשמדובר בכספים מגופים מפוקחים. עם זאת, עסקאות חשודות עדיין יחייבו בדיקות מעמיקות, וההקלות אינן מבטיחות שכל הפקדה תאושר
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם את הנוסח הסופי של ההנחיות החדשות להפקדת כספי קריפטו במערכת הבנקאית, שייכנסו לתוקף ב־1 במאי 2027. השינוי המרכזי שעוגן סופית באסדרה הוא ביטול החובה האוטומטית לברר את מקור הכספים ואת מסלול המטבעות הדיגיטליים כאשר היקף ההעברות מנותני שירותי קריפטו לחשבון הלקוח בבנק עלה על 100 אלף שקל בשנה. עם כניסת התיקון לתוקף, הבדיקות ייקבעו בהתאם לרמת הסיכון של העסקה, ולא מכוח רף כספי אחיד.
המטרה של המהלך, לפי בנק ישראל, היא "לחדד את הנדרש מהמערכת הבנקאית בכל הקשור לקבלת הכספים שמקורם בפעילות זו, כדי לתמוך בהרחבת שירותי התשלום בנוגע לפעילות במטבע וירטואלי". או במילים אחרות, בנק ישראל מאותת לבנקים שהחשש מהלבנת הון אינו יכול לשמש הצדקה גורפת להקשות על פעילות לגיטימית בקריפטו.
אחד הקשיים הגדולים ביותר שעמדו בפני משקיעי הקריפטו עד כה היה הצורך להוכיח לבנק את "נתיב המטבע" – כלומר, המסלול שעבר המטבע הדיגיטלי במהלך תקופת ההחזקה בו, לרבות העברות בין ארנקים דיגיטליים, המשמשים להחזקה ולהעברה של מטבעות, וזהות הגורמים שהעבירו וקיבלו אותו. עד כה כללה ההגדרה גם את מסלול הכסף לאחר שהמטבע הדיגיטלי הומר לכסף רגיל, כמו שקלים או דולרים, ועד להפקדתו בבנק. בנוסח החדש הוסר רכיב זה מהגדרת נתיב המטבע הווירטואלי. המשמעות היא שהבנקים לא יידרשו לבדוק את כל התנועות שבוצעו בכסף הרגיל לאחר ההמרה כחלק מבדיקת נתיב המטבע הדיגיטלי, אם כי הם עדיין כפופים לחובות הכלליות למניעת הלבנת הון.
כדי להתמודד עם חסם מרכזי נוסף של המשקיעים, בנק ישראל קובע במפורש כי הבנקים לא יוכלו להשתמש במדיניות של סירוב אוטומטי לקבלת כספים שמקורם בקריפטו: "תאגיד בנקאי לא יסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי רק בשל היות מקור הפעילות קשור במטבעות וירטואליים". המשמעות אינה שהבנקים יהיו חייבים לאשר כל הפקדה, אלא שהם יידרשו לבחון את נסיבותיה של כל עסקה ולא יוכלו לדחות אותה רק משום שמדובר בכספים שהתקבלו ממכירת מטבעות דיגיטליים.
לצד ביטול הסף הכספי, הבנקים יידרשו לסווג את העסקאות לפי רמת הסיכון שלהן. לדוגמה, אם הכסף מגיע מחברת קריפטו בעלת רישיון מתאים של רשות שוק ההון בישראל, הדבר ייחשב כגורם מפחית סיכון. כך גם לגבי חברה זרה שהתאגדה במדינה שאינה בסיכון גבוה ושבה מנגנונים נאותים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, ומחזיקה ברישיון מתאים באותה מדינה או במדינה אחרת העומדת בתנאים האלה. בהתאם לרמת הסיכון הכוללת של העסקה, הבנק יוכל להסתפק בבדיקות מצומצמות יותר ואף לקבוע שאין צורך בבדיקת נתיב המטבע. גם הדרישה להציג חוות דעת של מומחה חיצוני תוגבל למקרים שבהם רמת הסיכון מצדיקה זאת.
מנגד, במקרים שבהם מתעורר סיכון גבוה, הבנקים יידרשו לבצע בדיקות מעמיקות יותר. כך למשל כאשר נעשה שימוש בטכנולוגיות שמטרתן לטשטש את נתיב העסקה, ובהן מערבלי קריפטו (Mixers) – שירותים המערבבים מטבעות דיגיטליים שהגיעו ממשתמשים שונים כדי להקשות על זיהוי מקורם. גורמי סיכון נוספים כוללים פעילות מול ארנקים דיגיטליים אנונימיים, העברות הקשורות למדינות בסיכון גבוה או דפוסי עסקאות חריגים שאין להם הסבר כלכלי ברור. במקרים אלה תידרש בדיקת נאותות מוגברת, שעשויה לכלול בירור מעמיק של מקור הכספים, דרישת הסברים ואסמכתאות בכתב, ניטור מוגבר של הפעילות ואף קבלת אישור ממנהל בכיר בבנק לביצוע פעולות משמעותיות.
הנוסח הסופי, שגובש לאחר פרסום טיוטה להערות הציבור ביולי האחרון, שומר על עקרונותיה המרכזיים, אך כולל כמה שינויים ודיוקים. הבולט שבהם נוגע לחברות הפועלות בתחום הקריפטו ולחברות המגייסות הון באמצעות הנפקת מטבעות דיגיטליים, בהליך המכונה ICO (הנפקת טוקנים). בנוסח הסופי נדרשים הבנקים לבחון גם את מאפייני הפעילות העסקית של חברות אלה ואת מנגנוני הבקרה שלהן למניעת הלבנת הון ומימון טרור, ככל שהם קיימים.
במקרה של גיוס הון באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי, על הבנק לבחון, בין היתר, אם ההנפקה מיועדת לציבור הרחב או למשקיעים פרטיים, מה מאפייני המטבע שהונפק, ובכלל זה האם מדובר במטבע יציב, שערכו נועד להיות צמוד לנכס אחר כמו הדולר, האם הוא מבוזר ומהם השימושים האפשריים בו. בנוסף ייבחנו הדין החל במדינה שבה בוצעה ההנפקה ואיכות מנגנוני הפיקוח שלה למניעת הלבנת הון.
עוד חודדו הוראות הגילוי ללקוחות. כבר בטיוטת יולי הוצע להשמיט את ההנחיה למסור את המידע, במידת האפשר, לפני ביצוע הפעולה. בנוסח הסופי נקבע כי הבנק יביא לידיעת לקוח שזוהה כמבקש להעביר כספים, או כמי שכבר העבירם מחשבונו לנותן שירותי קריפטו, את מדיניותו בנושא. הגילוי יינתן בסמוך להוצאת הכספים הראשונה מחשבון הלקוח לחשבונו אצל נותן השירות, ועליו להיות ברור, נגיש ואפקטיבי, כך שהלקוח יוכל להבין באילו תנאים יקבל שירות.
לצד פרסום ההוראה הסופית פרסם בנק ישראל גם דוח המפרט את השיקולים שעמדו מאחורי האסדרה. בדוח מוסבר כי הפיקוח שקל להעלות את רף 100 אלף השקלים, אך לבסוף החליט לבטלו לחלוטין, מתוך תפיסה שגובה העסקה לבדו אינו מעיד בהכרח על הסיכון הכרוך בה. עוד נקבע כי האסדרה תיבחן מחדש חמש שנים לאחר כניסתה לתוקף. בין המדדים שהפיקוח מציין לבחינת הצלחתה: היקפי הפעילות שהבנקים אישרו או סירבו לקבל ומספר פניות הציבור בנושא. כך יוכל בנק ישראל לבחון האם ההקלות שנקבעו אכן הצליחו לפתוח את שערי המערכת הבנקאית בפני כספים שמקורם בפעילות במטבעות דיגיטליים.
"הדרך לאמון עוברת דרך פיקוח" אמר יובל רואש, מנכ״ל Bits of Gold, שבירך את בנק ישראל על הצעד. "במשך שנים, ישראלים שפעלו כחוק ושילמו מסים התקשו להעביר כספים מפלטפורמות קריפטו מפוקחות לחשבונות הבנק. ההוראות החדשות משנות את כללי המשחק".
עוד ציין רואש כי: "מאז 2013 אנחנו נאבקים להסדרת התחום ולהסרת החסמים הבנקאיים, החל מקבלת הרישיון הראשון בתחום ועד למאבקים משפטיים מול בנקים, שבעבר אף דרשו מאיתנו להפסיק את פעילותנו רק משום שאנחנו עוסקים בביטקוין. כעת המבחן יהיה ביישום ההוראות בפועל על ידי הבנקים. המסר ברור: קריפטו מפוקח הוא כבר לא עולם מקביל למערכת הפיננסית, אלא חלק בלתי נפרד ממנה".
