חמש עשרה שנה לפני המפץ הגדול: מי שזיהתה את משבר המוכנות האנושית
כבר לפני כ-15 שנה החלה איילה ראובן-ללונג לפתח בישראל מתודולוגיה שמנסה לענות על השאלה הניהולית הקריטית של עידן ה-AI: כיצד משמרים ערך אנושי כשהטכנולוגיה מקדימה את יכולת ההסתגלות של ארגונים
בעוד המגזר העסקי מנסה לעכל את השפעות הבינה המלאכותית, איילה ראובן-ללונג נמצאת כבר חמש עשרה שנה בליבת האירוע. הרבה לפני שמונחים כמו Generative AI ו-Reskilling הפכו לכותרות ראשיות, היא החלה לפתח בישראל מתודולוגיה שנועדה לענות על השאלה הכלכלית-ניהולית הקריטית ביותר של ההנהלות כיום: כיצד משמרים את ערך ההון האנושי במציאות שבה הטכנולוגיה משנה את חוקי המשחק מהר יותר מיכולת ההסתגלות של ארגונים ואנשים?
היום, כשה-AI מפרקת תפקידים ומעבירה חלקים הולכים וגדלים מהביצוע החוצה, השאלה הזו כבר אינה תאורטית. היא מונחת על שולחנם של מנכ"לים, דירקטוריונים ומנהלי משאבי אנוש, ונוגעת בלב המודל העסקי. הפער בין עובד כנכס לעובד כנטל מתקצר במהירות, והיכולת לייצר ערך אנושי הופכת לשיקול אסטרטגי.
הנתונים ממחישים עד כמה הפער עמוק. סקר המנכ"לים הגלובלי של PwC מצביע על כך ש-42% מהמנכ"לים בעולם סבורים שהארגון שלהם לא ישרוד את העשור הקרוב ללא טרנספורמציה עמוקה. במקביל, תחזיות שוק העבודה מדברות על היעלמותן של כ-92 מיליון משרות לצד יצירתן של כ-170 מיליון חדשות. לא מדובר בתחלופה טכנית של תפקידים, אלא בשינוי יסודי בהגדרת מקצועיות, ערך ויכולת תרומה.
בתרגום ניהולי פשוט, המשמעות ברורה: בכל חדר ישיבות של עשרה אנשים, כחמישה נדרשים כבר היום ל-Upskilling משמעותי כדי להישאר נכס לארגון. “הפער אינו בטכנולוגיה, אלא במוכנות האנושית”, אומרת ראובן-ללונג, מייסדת ומנכ"לית EQL “זו טעות לראות ב-AI אירוע טכנולוגי. לפני הכל מדובר על מהפכה של זהות וערך, והאופן שבו ארגונים מנהלים אנשים טרם התעדכן בהתאם”.
האסטרטגיה שחברות הייעוץ פספסו: מודל חמש היבשות
המסע המקצועי של איילה ראובן-ללונג החל בלב העשייה העסקית, כיועצת להנהלה הבכירה ב-KPMG ישראל. כבר שם זיהתה כי כללי ההצלחה בעולם העבודה, הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית, עומדים להשתנות באופן דרמטי, אך לארגונים לא הייתה עדיין שפה, שיטת מדידה, או מענה שיטתי לסט המיומנויות החדש שיידרש ממנהלים ומעובדים כדי להצליח במציאות המתהווה.
במטרה להבין כיצד נערכים לעידן החדש, פנתה ראובן-ללונג לענקיות הייעוץ הבינלאומיות McKinsey & Company, Accenture ו- Boston Consulting Group. התשובה שבה ונתקלה חזרה על עצמה. “השיח התמקד כמעט כולו בטכנולוגיה, במבנה הארגוני או בתהליכים”, היא משחזרת, “אבל לא היה מענה שבוחן באופן שיטתי את המוכנות האנושית של האדם עצמו”. במילים אחרות, הדיון עסק במה הארגון עושה, ולא במי האנשים שנדרשים להוביל את השינוי.
התובנה הזו הובילה להחלטה ניהולית חדה – במקום לייבא פתרונות מדף, יש לבנות מתודולוגיה חדשה שמותאמת למציאות שבה תפקידים, ותק וטייטלים נשחקים בקצב מואץ. יחד עם פרופ' אילן משולם, לשעבר ראש תוכנית ה-MBA ומנכ"ל אינטל ישראל, וד"ר ניבה דולב, מומחית בינלאומית לאינטליגנציה רגשית, ובשיתוף מנהלים מהשטח, נולד מודל חמש היבשות.
מודל חמש היבשות נבנה כמודל הוליסטי למוכנות אנושית בעולם עבודה משתנה. הוא עומד בהלימה של כ-80% עם מודל הכישורים של הפורום הכלכלי העולמי ומרחיב אותו מעבר לרשימות של מיומנויות טכניות. המודל מעמיק אל התשתית האנושית עצמה – דפוסי חשיבה מתפתחים, אינטליגנציה רגשית, חשיבה יצירתית וביקורתית, ויכולת לשמור על קיימות אנושית לאורך זמן, הנשענת על תחושת משמעות ורווחה אישית.
במציאות שבה מאבדים מכוחם התפקידים, הותק והטייטלים, העוגנים המרכזיים של שוק העבודה המסורתי, משמש המודל כמפה מנטלית חדשה להצלחה. הוא מחדד שינוי יסודי בשאלת הליבה הניהולית: לא עוד “מה התפקיד שלי?”, אלא “איזה ערך אני יודע לייצר כאן ועכשיו, ואילו כישורים עליי לפתח כדי להישאר רלוונטי במציאות שמשתנה ללא הרף?”.
“מההתחלה ידענו”, אומרת ראובן-ללונג, “שאי אפשר באמת לסייע למנהלים ולעובדים לפתח את הכישורים הנדרשים לעולם החדש, או להוביל תהליכים אסטרטגיים, בלי כלי מדידה תקף”. כדי להפוך את המודל מתפיסה רעיונית לכלי עבודה יישומי, פותח שאלון חמש היבשות, שמודד מוכנות אנושית באמצעות מרכיבי הליבה הללו.
במהלך 12 השנים האחרונות עבר השאלון ארבעה סבבים של תיקוף בשש מדינות שונות, והוא מחזיק כיום בארבעה סוגי תוקף ומהימנות. עבור מנהלים ועובדים, המשוב משמש כ-Waze מקצועי: כלי ניווט שמייצר בהירות, ממקד סדרי עדיפויות ומאפשר בחירה מושכלת של “מה לפתח ובאיזה סדר”. עבור הנהלות, מדובר במעבר מניהול המבוסס על תחושות לניהול מבוסס נתונים.
השאלון מספק לארגונים תמונה מבוססת וניתנת לפעולה, המאפשרת להם לנווט מעולם של הגדרות תפקיד נוקשות לעולם של יצירת ערך מתמשכת. במהלך חמש עשרה השנים האחרונות יושם המודל בארגונים מובילים בישראל, ביניהם: אינטל, הראל, בנק לאומי, בנק דיסקונט ואיי.סי.אל (ICL).
מישראל לעולם: בניית מומחיות גלובלית
איילה משחזרת כי לפני כ־15 שנים, כאשר השיח על עתיד עולם העבודה היה עדיין בחיתוליו, רבים מהמנכ"לים וסמנכ"לי משאבי האנוש בישראל התייחסו אליו בספקנות. השינויים נתפסו כרחוקים, תיאורטיים, ובוודאי לא רלוונטיים לשוק המקומי. דווקא הפער הזה, בין עוצמת המגמות הגלובליות לבין רמת הקשב בישראל, הוביל את ראובן-ללונג לקבלת החלטה אסטרטגית: לבנות מתודולוגיה שתהיה רלוונטית באמת לעולם העבודה החדש, ולפעול גם בזירות שבהן ההבנה כבר בשלה יותר.
מתוך תפיסה זו הרחיבה EQL את פעילותה לשווקים בינלאומיים, ובמקביל המשיכה ללוות ארגונים בישראל בתהליכים אסטרטגיים ארוכי טווח. עם השנים הצטמצם הפער בין התחזיות למציאות, ובדיעבד מה שנראה אז כהשקעה עתידית התברר כהיערכות מוקדמת למציאות שכבר כאן.
מה שהחל כפרויקט מקומי בישראל התפתח בהדרגה לפעילות בינלאומית רחבה. ראובן-ללונג ו-EQL הובילו תהליכים להכנת מנהלים ועובדים במספר מדינות באירופה, בהן: אנגליה, לוקסמבורג, רומניה ויוון. בהמשך הוכשרו יועצים להעברת מתודולוגיית “מסע בחמש יבשות” גם בקנדה ובבואנוס איירס שבארגנטינה, כבסיס למתן שירותים לכל דרום אמריקה.
המודל יושם בקרב קשת רחבה של מקצועות: רופאים, מהנדסים, אנשי פיננסים, מנהלי ומנהלות משאבי אנוש ואנשי חינוך והוראה, לא כהכשרות נקודתיות אלא כתשתית לפיתוח יכולת מקצועית וניהולית מתמשכת.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, גיבשו EQL ושותפיה בעולם תוכנית ייעודית לקהילות יהודיות בשם “From Our Past to Our Future”, שהתמקדה בחיזוק חוסן, זהות ויכולת הובלה בתקופות של אי ודאות. התוכנית סימנה סגירת מעגל – מתודולוגיה שנבנתה בזירה הגלובלית מתוך הסתכלות עתידית, הפכה לכלי יישומי להתמודדות עם מציאות מורכבת כאן ועכשיו.
במקביל להתרחבות הגיאוגרפית, ובאמצעות עבודה ישירה עם גורמים מובילים בתחומם בעולם, העמיקה ראובן-ללונג את עיצוב המתודולוגיה, מתוך תפיסה שמוכנות אנושית אינה יכולה להישאר ברמה תיאורטית בלבד, אלא חייבת להיבנות מתוך הפרקטיקה המקצועית עצמה.
בעבודתה עם מהנדסים, פנתה ראובן-ללונג אל דייויד גולדברג בבקשה שילווה את התאמת מתודולוגיית חמש היבשות לעולם ההנדסה, מתוך הבנה שההכשרה ההנדסית הקלאסית כבר אינה מספקת מענה למציאות רב-מערכתית ודינמית. גולדברג, שלימד ב-MIT וב- Olin College, נחשב לאחד הקולות המובילים בעולם בחשיבה על הכשרת מהנדסים לעידן מורכב, והוא מחבר הספר “מהנדס חדש לגמרי” (A Whole New Engineer). במסגרת עבודתם המשותפת סייע גולדברג לחבר את מודל חמש היבשות למקצוע ההנדסה, ולמפות כיצד כל אחת מהיבשות ומרכיביה פוגשים את המהנדס והמהנדסת של המחר.
התפיסה יושמה בהמשך גם בעולם הרפואה. ראובן-ללונג הובילה, יחד עם פרופ' אליעזר שלו, שכיהן באותה עת כדיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, את המיזם “להיות הרופא של המחר”, ואף כתבה את הספר “להיות הרופא של המחר – מסע בחמש יבשות”, העוסק בהכנת רופאים למציאות מקצועית משתנה. במסגרת עבודה זו התקיים גם שיח מקצועי עם פרופ' פאלי, נשיא אגודת הרופאים הבריטית, שהוביל באנגליה תהליך לאומי בשם “שינוי פני הרפואה”. לאחר שנחשף למודל ולמתודולוגיה, יזם פאלי פיילוט עם קבוצת רופאים, שנועד לחזק את החיבור בין מצוינות רפואית לבין פיתוח מוכנות אנושית בעידן של שינוי מואץ.
שיא נוסף בפעילות הבינלאומית של EQL היה שיתוף פעולה אסטרטגי עם ה-OECD, במסגרת פרויקט שיזם פרופ' אנדריאס שלייכר. מטרת הפרויקט הייתה לבחון ולהשוות את רמת המוכנות האנושית לעולם העבודה החדש בארבע מדינות שונות תרבותית: קנדה, פינלנד, הונג קונג וישראל.
מהפכה שדורשת שפה חדשה: ספרים, פרסים והכרה מהשטח
ראובן-ללונג לא הותירה את הידע בחדרי ישיבות או במפגשים עם הנהלות. מתוך רצון להנכיח שפה חדשה לעולם עבודה משתנה, פרסמה עד כה חמישה ספרים. בין ספריה: “הצלחה בעולם העבודה החדש – מסע בחמש יבשות”, המציג באופן בהיר ויצירתי את המסע שמנהלים ועובדים נדרשים לעבור בעידן של שינוי מואץ; ו-“100 במשאבי אנוש”, מדריך מעשי להכנת עובדים וארגונים לפעולה, בעולם עבודה המאופיין במשברים מתמשכים ובאי-ודאות.
הספרים נולדו מתוך פרויקטים יישומיים מהשטח להכשרת מנהלים לעולם העבודה החדש, שהובלו על ידי ראובן-ללונג וצוותה, ויושמו בפועל בארגונים גדולים במשק. לא כתיאוריה, אלא ככלי עבודה ניהולי. במסגרת זו הוגשו, על ידי הארגונים עצמם, לתחרות של העמותה לניהול וחקר משאבי אנוש פרויקטים שהתבססו על מתודולוגיית חמש היבשות. בשנת 2023 זכה במקום הראשון בקטגוריית המנהיגות על מהלך לליווי של כ־200 מנהלים בהראל ביטוח, ובשנת 2024 זכה פרויקט אסטרטגי לליווי של כ־500 מנהלים בבנק לאומי באותה קטגוריה. הזכיות סימנו את מודל חמש היבשות כסטנדרט מוכח לניהול הון אנושי בארגונים המובילים במשק.
מעבר לספרים, פרסמה ראובן-ללונג עשרות מאמרים בעיתונות הכלכלית ובבמות מקצועיות בישראל ובעולם. כתיבתה פורסמה גם בלונדון ובניו יורק, בכתבי עת מובילים כגון Accounting Today ו-Accenture. במאמרים אלה היא מחברת בין נתונים, מחקר וניסיון מצטבר מהשטח, ומציעה למנהלים ולאנשי מקצוע שפה ניהולית עדכנית להבנת מהפכת עולם העבודה ומהפכת ה-AI. שפה שנבחנה ביישום, זכתה להכרה מקצועית, ואינה עוסקת בטכנולוגיה, אלא בזהות מקצועית, ביצירת ערך ובמוכנות אנושית לאורך זמן.
ממומחיות ארגונית ליוזמה לאומית: מוכנות ישראל לעולם החדש
לפני כשלוש שנים, לאחר שמדינות כמו קנדה, סינגפור ופינלנד הובילו במשך שנים תהליכים לאומיים סדורים להכנת אזרחיהן לעולם עבודה משתנה, ומתוך תחושת שליחות ואחריות ציבורית, יצא לדרך מיזם מוכנות ישראל. את המיזם מובילה איילה ראובן-ללונג, בליווי פרופ' אליעזר שלו, נשיא אוניברסיטת קריית שמונה.
המיזם נולד מתוך הבנה כי ההאצה שחוללה הבינה המלאכותית סימנה נקודת אל חזור: החוסן החברתי והכלכלי של ישראל אינו נגזר עוד רק מיכולות טכנולוגיות, אלא בראש ובראשונה מהמוכנות האנושית של אזרחיה להתמודד עם שינוי מתמשך. בעוד מדינות מובילות בעולם השקיעו בבניית תשתית לאומית סדורה ללמידה לאורך החיים, בישראל טרם נבנתה תשתית עקבית למדידה ולפיתוח של מוכנות אנושית.
היוזמה מבקשת למלא את הפער הזה מתוך הבנה שהאתגר הישראלי ייחודי: שוק עבודה קטן ודינמי, לצד מציאות ביטחונית וחברתית מורכבת, מחייבים היערכות אנושית עמוקה, שיטתית וארוכת טווח.
שאיפת המיזם היא לסייע לישראל לשמור על החוסן הכלכלי והחברתי שלה, ולהציב אותה בחזית העולמית כמדינה הראשונה שמודדת מוכנות אנושית באמצעות כלים תקפים ומבוססי מחקר. במסגרת היוזמה, הארגונים השותפים אינם מסתפקים בהצהרות כוונות. מנהלי ומנהלות משאבי אנוש, הדרכה וייעוץ ארגוני פנים-ארגוני מוכשרים במתודולוגיית “מסע בחמש יבשות”, ובשיתוף צוות EQL מובילים תהליכי Upskilling יישומיים למנהלים ולעובדים.
המיקוד אינו רק ברכישת כלים חדשים, אלא בפיתוח היכולות האנושיות המאפשרות לאנשים, לארגונים ולמשק כולו להמשיך לפעול, לשגשג ולהצליח בעידן הבינה המלאכותית.
5 צפייה בגלריה
איילה ראובן-ללונג, חלוצה ומומחית להכשרת עובדים, מנהלים וארגונים לפיתוח היתרון האנושי בעידן ה-AI
(צילום: באדיבות EQL)
במבט קדימה: כך נשארים רלוונטיים כשהכללים נכתבים מחדש
לאחר 15 שנים בחזית השינויים של עולם העבודה החדש, איילה ראובן-ללונג מציגה שלושה מסרים מרכזיים לעובדים ולמנהלים:
1. מהפכת הבינה המלאכותית היא המהפכה הגדולה ביותר שידעה האנושות:
זו אינה תחזית עתידית אלא מציאות קיימת. עולם העבודה כבר נכנס לשלב חדש, המשפיע על כולם ללא קשר לגיל, לתפקיד או לוותק. חלון ההיערכות קצר, כשנתיים עד שלוש, ומי שיפעל בזמן ייצור לעצמו יתרון משמעותי.
2. זו מהפכה אנושית:
הטכנולוגיה היא הזרז, אך ההכרעה אנושית. ידע, ניסיון וטייטלים כבר אינם מבטיחים רלוונטיות. היכולת ללמוד, להסתגל ולייצר ערך אנושי כאן ועכשיו היא שקובעת מי נשאר משמעותי.
3. יש מפת דרך וכלים ליישום:
מתודולוגיית חמש היבשות היא תשתית עבודה יישומית, לא תפיסה תאורטית. היא מאפשרת למדוד מוכנות, לפתח יכולות אישיות ולהוביל תהליכי פיתוח ארגוניים בצורה שיטתית. כך ניתן לדעת איפה מתחילים, מה מפתחים ואיך מנהלים שינוי מתמשך לאורך זמן.
