הדולר מטפס ל-2.87 שקלים, אך יציב בעולם
אתמול קפץ עד ל-2.857 שקלים מ-2.817 שקלים - כשהיציג עמד על 2.825 שקלים; הסיבה לשינוי המגמה החד: הנגיד אמיר ירון אמר כי הציפיות לירידה באינפלציה מאפשרות להוריד את הריבית מהר יותר; רונן מנחם ממזרחי טפחות: "אין ספק כי דברי הנגיד שינו את כיוון המסחר, אך אם לדברים לא תהיה המשכיות, לא מן הנמנע כי תיסוף השקל יתחדש"; מול המטבעות העיקריים הדולר ללא שינוי על 99.25 נק'
הדולר מטפס היום ל-2.87 שקלים, אחרי שאתמול קפץ עד ל-2.857 שקלים - כשמוקדם יותר נסחר ב-2.817 שקלים. היורו זינק עד ל-3.332 שקלים ומטפס היום מעל ל-3.33 שקלים. הסיבה לשינוי המגמה החד אתמול: נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר אתמול כי הציפיות לירידה באינפלציה מאפשרות להוריד את הריבית מהר יותר. על כן גם התחזקו הירידות במניות הבנקים בבורסת ת"א. היציג של הדולר אתמול עמד על 2.825 שקלים, של היורו על 3.29 שקלים. מול המטבעות העיקריים הדולר ללא שינוי על 99.25 נק'.
רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות: "אין ספק כי דברי הנגיד שינו את כיוון המסחר. בעיקר אמורים הדברים בשוק המט"ח (הדולר עלה מ-2.81 שקלים ל-2.86 שקלים) בשלב מסוים מהלך המסחר. אגב השער היציג היה 2.825. יש לומר שכוחם של הדברים בעצם האמירה, שכן הנתונים בשטח כבר מצביעים על המגמות שהנגיד תיאר והקשר בין ירידת האינפלציה לכיוון הרף התחתון שלה לבין היכולת להוריד עוד את הריבית (ולשקול עוד כלים) הוזכר לאחרונה גם על ידי המשנה לנגיד. גם התבטאויות של בכירי הבנק המרכזי מהוות כלי מדיניות ובבנק הפדראלי האמריקאי לדוגמא עושים בכך שימוש נרחב. בנק מרכזי מעוניין לשדר שקיפות לשווקים.
אולם, אם לדברים לא תהייה המשכיות, לא מן הנמנע כי תיסוף השקל יתחדש, בשים לב למגמות בשוקי חו"ל ולמצב המדיני-ביטחוני. הם עדיין במוקד – לאו דווקא הפרשי ריביות קצרות. צריך גם לזכור כי דווקא לאחר שהריבית ירדה ב-1/4 אחוז אך לאחרונה, תיסוף השקל נמשך ואף הואץ. כשמדובר בהורדת ריבית, מעבר לשיעור ההורדה, השאלה היא האם הוא תאם לציפיות, או היה, נאמר, מתון יותר. וחשוב לשים לב לעוד דברים שהנגיד ציין – הצורך להיזהר לא "לנרמל" יחס חוב – תוצר של 70% וודאי 80% מהתוצר ונחיצותם של צעדים מבניים לטיפול במשק ובכלל זה להוציא מהתקציב סעיפים שאינם תומכי צמיחה ככל הניתן.
הכותרות מובנות מאליהן – הן מתמקדות בנושא הריבית -אך יש לשים לב למכלול הדברים. איך אמר הנגיד? לתכלל. מה שיקרה עכשיו זה שהמתיחות והדריכות לקראת הודעת הריבית ב-6 ליולי והתחזית הכלכלית החדשה שיפרסם בנק ישראל בחודש הבא ילכו ויגדלו. יש חשיבות לתחזית הריבית המעודכנת ולשאלה האם בנק ישראל יאותת על המשך מדיניות תלוית נתונים (wait and see), או ירצה לתת אופק של הורדות תכופות/מתמשכות יותר. מכל מקום, סביר כי עד אז נראה את שער השקל - דולר יותר קופצני - לשני הכיוונים, בהתאם להתפתחויות בכל הזירות, הביטחונית, הפיסקאלית והכלכלית".
אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים: "משפט אחד של נגיד בנק ישראל, שנמשך פחות מ-20 שניות וכלל רמז להאצה אפשרית בקצב הפחתות הריבית, הספיק כדי לשנות את כיוון המסחר בשוק המט"ח ולהוביל להתחזקות חדה של המטבעות המובילים מול השקל. במקביל, גם שוק המניות שינה כיוון באופן חד ועבר מירידה של כ-1% לעלייה של כ-1%, יום בלבד לאחר גל המימושים החריף שנרשם בתחילת השבוע.
"ההערכות שלפיהן בנק ישראל יידרש להתערב בשוק המט"ח עם התקרבות הדולר לרמת 2.8 שקלים התממשו, אך לא באמצעות רכישות מט"ח, אלא באמצעות הכלי המרכזי העומד לרשותו - הריבית. הנגיד בחר במהלך מתוחכם יותר מהפחתה מיידית של הריבית: הוא יצר ציפייה להמשך הפחתות, ובכך ניסה להשפיע על השוק לאורך זמן ולא רק בנקודת זמן אחת.
"מעבר להשפעה המיידית על השווקים, המסר החשוב הוא שבנק ישראל נכנס כעת באופן ברור לזירת המט"ח ומאותת כי הוא עוקב מקרוב אחר התחזקות השקל. יהיה מעניין לראות עד כמה ההתערבות המילולית הזו תשפיע על שער החליפין לאורך זמן, ובמיוחד בשוק שבו מרבית הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בהתחזקות המטבע הישראלי. בהקשר זה ראוי להזכיר כי רק אתמול פורסמו נתוני הייצוא הביטחוני של ישראל, שהציגו זינוק לשיא חדש של יותר מ-19 מיליארד דולר בשנת 2025 - נתון הממחיש את עוצמת זרימת המט"ח למשק ואת הכוחות הממשיכים לתמוך בשקל גם כיום".
