סמוטריץ' מעדיף לריב בפומבי עם הנגיד מאשר להשפיע באמת על גובה הריבית
הממשלה יכולה למנות כנציגי ציבור מחצית מחברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל. במקום זה היא גררה רגליים ותקפה בפומבי את הנגיד שלא הוריד ריבית. והתאחדות התעשיינים מקדמת הצעת חוק חסרת תקדים והרסנית לעצמאות הבנק המרכזי
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לוחץ בעקביות על נגיד בנק ישראל אמיר ירון להוריד את הריבית במשק. באוגוסט 2024, למשל, אמר סמוטריץ' כי הוא חושב שעל הנגיד לפעול להורדת ריבית מהירה יותר, והוסיף שהוא "מתאפק כבר שנה ושמונה חודשים". בספטמבר 2025 החיכוך הסלים כשסמוטריץ' איים על הנגיד: "אם הוא לא יוריד ריבית, אני אוריד מסים". הוועדה המוניטרית לא התרשמה והשאירה את הריבית ללא שינוי, ואילו ירון הגיב בריאיון לכלכליסט ש"להוריד מסים עכשיו, זה כמו לשתות אספרסו אחרי כדור שינה". חודש אחר כך, בכנס יועצי מס באילת, שוב הפציר סמוטריץ' בירון להוריד ריבית, ואפילו השבוע, אחריש שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל הורידה את הריבית ב־0.25%, צייץ השר "מעט מדי ומאוחר מדי".
מתיחות בין האוצר לבנק מרכזי בנוגע לגובה הריבית אינה עניין חדש. אבל אילו סמוטריץ' היה רוצה להשפיע בעקיפין כדי להוריד את הריבית במשק, קיימים לו בחוק כלים אפקטיביים יותר מציוצים או נאומים בכנסים. נכון, חוק בנק ישראל מעניק לבנק עצמאות בקביעת הריבית כדי למנוע לחץ פוליטי. אבל אחד השינויים הדרמטיים בחוק בנק ישראל, שהתקבל ביוזמת הנגיד סטנלי פישר, הוא שהחלטת הריבית מתקבלת על ידי ועדה מוניטרית של שישה חברים, ולא על ידי הנגיד לבדו. יתרה מזו, ששת החברים אינם רק חברי בנק ישראל, אלא שלושה מהם נציגי ציבור בעלי השכלה וניסיון מוכח. הרעיון היה להביא דעות מגוונות יותר לשולחן קבלת ההחלטות, וכך גם לנטרל את הטענה של "ניתוק" של כלכלני הבנק מהכלכלה הריאלית וממשקי הבית ולהגביר את אמון הציבור בהחלטות הריבית.
נציגי הציבור הללו מתמנים על ידי הממשלה לכהונות של ארבע שנים, ורצה הגורל שלממשלה הנוכחית היתה הזדמנות למנות את כל שלושת נציגי הציבור בוועדה. שר האוצר יכול היה לדחוף לכך שהמינויים יבוצעו מהר, ולדאוג שייצגו את הדעות שהוא חושב שחסרות בוועדה. זה לא קרה. למיטב בירורי כלכליסט, הממשלה לא התעניינה במיוחד בנושא, מינוי נציגי הציבור בוועדה המוניטרית נגרר עוד ועוד, ובינתיים מונה רק אחד מהשלושה. שר האוצר והממשלה העדיפו לצייץ ברשתות החברתיות במקום להפעיל את הסמכות שהוענקה להם לשינוי הוועדה המוניטרית. זה מעלה את החשש שיותר משהממשלה מעוניינת בשינוי מדיניות הריבית, היא מעוניינת בעימות עם הנגיד, שיאפשר לה להרחיק מעצמה אחריות בסוגיות כלכליות.
שנתיים וחצי למינוי מחליף
וכעת לפרטים: בינואר 2023 פרש פרופ' משה חזן מהוועדה המוניטרית על רקע ההפיכה המשטרית ורצונו להשתתף בהפגנות נגדה. רק שנתיים וחצי לאחר מכן, במאי 2025, מינתה הממשלה מחליף: פרופ' אורי חפץ. העיכוב נובע במידה רבה מכך שתהליך המינוי כולל שלבים רבים - ועדיין, אילו לשרי הממשלה היה חשוב באמת להשפיע בדרך המלך על קבלת החלטות הריבית, הם יכלו בקלות לזרז את התהליך. חשוב מכך, בסופו של דבר נבחרה דמות קונפורמיסטית למדי (יש שיברכו על כך), ומאז כניסתו לתפקיד עמדותיו של חפץ זהות לאלו של יתר חברי הוועדה. ונזכיר, מינוי חפץ נעשה בתקופה שבה הממשלה כבר הביעה ביקורת נוקבת נגד החלטות הנגיד.
חלפו חודשים ספורים, ובאוקטובר 2025 סיימו את כהונתם שני חברי ועדה מוניטרית נוספים: פרופ' צבי הרקוביץ' ופרופ' נעמי פלדמן. לכאורה היה מצופה שנראה את סמוטריץ' הביקורתי, יחד עם אנשי המגזר העסקי, עמלים להחליפם בדמויות מהמגזר העסקי. בפועל, גם כאן העסק התנהל בעצלתיים. ועדת האיתור למועמדים הוציאה קול קורא, הגיעו עשרות פניות ורואיינו יותר מעשרה מועמדים. לבסוף החליטה ועדת האיתור להמליץ על המשך כהונתה של פרופ' פלדמן (את כהונת הרקוביץ', שכבר כיהן שמונה שנים, לא ניתן להאריך), והמליצה למנות את ד"ר גיל בפמן (ראו מסגרת).
בפמן מגיע מבנק לאומי והוא אינו כלכלן אקדמי קלאסי. הנגיד לא התנגד למינויו (והתנגדותו גם לא מחייבת), אבל העניינים התקדמו אט אט. ההתייעצות עם הנגיד התרחשה כבר בדצמבר, אבל רק במרץ השמות הועברו לממשלה. לה נדרשו בדיקות משפטיות ארוכות, וממילא הוועדה המוניטרית יכולה להמשיך לפעול גם בהרכב חסר, כך שלאיש לא בער. גם לא לסמוטריץ' או לשר הכלכלה ניר ברקת, שיכלו לפקח על התקדמות ההליך ולהאיץ אותו.
אפילו בהודו התקפלו
רבים עשויים לטעון שטוב שסמוטריץ' לא מעורב במינוי חברי הוועדה המוניטרית. וממילא השפעת חברי הוועדה אינה גדולה, והיסטורית הם עושים את מה שבבנק ישראל רוצים לעשות. במובן הפורמלי, לחברי הוועדה המוניטרית השפעה מוגבלת על גובה הריבית או על החלטה של הבנק להתערב בשוק המטבע. במקרה של תיקו בהצבעה, למשל, לנגיד יש קול נוסף ודעתו תגבר. ועדיין, השפעת חברי הוועדה גדולה מאוד. הם נוכחים בכל הדיונים, בנק ישראל יתחשב בדעתם, והצבעתם מתפרסמת (בחלוף שבועיים), כך שהיעדר הסכמות ישוקף לציבור. בנוסף, כל שני חברים בוועדה המוניטרית יכולים לזמן דיון שלה, גם בנושאי צמיחה או תעסוקה.
הנגיד פישר הבין שהכנסת נציגי ציבור תחזק את הבנק, וכיום ברור שצדק. העיכוב במינוי חברים חדשים לוועדה כבר מביא לפגיעה באמון הציבור ולאיום על עצמאות הבנק המרכזי. השיא הוא הצעת חוק מסוכנת שמקדמים כעת בהתאחדות התעשיינים, שנועדה לשנות מן היסוד את יחסי הכוח בוועדה המוניטרית. לכלכליסט הגיעה טיוטת הצעת החוק, ונודע כי בהתאחדות פתחו בשיח עם חברי כנסת כדי שיגישו אותה כהצעה פרטית. לפי ההצעה, הוועדה המוניטרית תמנה שמונה חברים, מהם חמישה נציגי ציבור. כך יהיה רוב לנציגים שאינם מהבנק המרכזי. אם ימונו, למשל, אנשי מגזר עסקי, עשוי להיווצר מצב שבו הבנק המרכזי יאבד את עצמאותו. למיטב הבדיקות שערכנו, אין מדינה מפותחת שבה יש רוב לנציגי הציבור בוועדה המוניטרית (הצעת חוק דומה בהודו מ־2015 נגנזה במהירות בעקבות ביקורת בינלאומית).
הצעת החוק לא עוצרת בזה ומבקשת לשנות מן היסוד את תפקידי הבנק המרכזי. אם כיום תפקידו העיקרי הוא "לשמור על יציבות המחירים", ובכפוף לזה לדאוג לצמיחה, תעסוקה, וצמצום פערים, הרי שההצעה של התאחדות התעשיינים היא שתפקידו העיקרי יהיה "לשמור על יציבות המחירים, לעודד תעסוקה, ולמצות פוטנציאל צמיחה של המשק, וכל היעדים הללו יהיו שווים".
הניסוח משקף ניסוי חסר תקדים בבנקים מרכזיים מפותחים בעולם, שגורסים כי "האינפלציה מעל הכל". החריג הוא הפדרל ריזרב האמריקאי, שלו יש "מנדט כפול" שקובע שעל הבנק המרכזי לדאוג ל"תעסוקה מקסימלית ויציבות מחירים". אבל ההתאחדות מבקשת להוסיף גם את הצמיחה כיעד מרכזי, ובכך לחתור תחת עקרונות יסוד בתיאוריה הכלכלית, שלפיהם צמיחה ארוכת טווח נוצרת על ידי גורמים ריאליים, לא מוניטריים. השינוי משמעותו פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי וכפועל יוצא במעמדה של הכלכלה הישראלית בעולם.
בסביבת בנק ישראל מסרו בתגובה: "איננו מאמינים שיהיה מי שייתן יד לפגיעה כל כך הרסנית בעצמאות בנק ישראל". בסביבת התאחדות התעשיינים מסרו כי "ההצעה היא בסיס לשינוי".
