מעבר לגיל הזהב: בעולם הגיל החדש שמים את איכות החיים במרכז
עד לאחרונה, נהוג היה לחלק את החיים לשלושה פרקי זמן: ילדות, בגרות ומה שכונה "גיל הזהב" או "הגיל השלישי". אלא שכיום המציאות שונה לחלוטין: במאה האחרונה נוספו לתוחלת החיים כשלושים שנים והחיים שלאחר הפרישה הפכו לחלק משמעותי וארוך מתמיד. אבל לשנים הללו ישנה משמעות נוספת מעבר לגיל הכרונולוגי
אלה השנים שבהן לאיכות החיים יש משקל קריטי שאינו מתבטא רק בהיבטים של תזונה או בריאות, אלא גם בקשת נרחבת של היבטים נפשיים וחברתיים הנובעים ישירות ממקומו של הפרט בקהילה, מידת שביעות הרצון שלו ואורח חייו, ואלה משפיעים בתורם על תוחלת ואיכות החיים.
2 צפייה בגלריה


מימין לשמאל: רועי קורן, פרופסור ענת זוהר, עומר, דורון ארנון, ד״ר יוחאי שביט, יאיר קרני, פרופסור רחלי דנקנר
(צילום: גלעד קבלרצ׳יק)
לנוכח עובדה זו הוקם מכון המחקר למדעי הגיל החדש במטרה לבחון כיצד ניתן להאריך לא רק את אורך החיים, אלא את השנים הטובות שלהם - שנים של עצמאות בתפקוד, משמעות ולמידה, ולמעשה פסגה חדשה לאדם במקום דעיכה ושקיעה. כדי לעשות זאת, הוקם המכון החדש ביוזמת מגדלי הים התיכון, בשיתוף בית החולים שיבא והמרכז האקדמי לוינסקי וינגייט, הגופים המובילים בישראלי בתחומי הספורט והרפואה. שילוב זרועות זה מביא לזירה ולמחקר מומחית יחודית בתחומים הנוגעים ישירות לאיכות חייהם של בני הגיל החדש. כחלק מצוות מכון המחקר למדעי הגיל החדש, יכהן דוקטור יוחאי שביט, ראש תחום מחקר במרכז לחקר ה- Longevity של אוניברסיטת Standford.
אחד המהלכים המרכזיים של המכון יהיה ייסודו של "מדד הגיל החדש" – מדד לאומי שיבחן את איכות החיים והמוכנות לחיים שאחרי הפרישה ברמת האדם, הקהילה והמדינה. לצידו של ד"ר שביט לוקחים חלק בפרויקט גם ד"ר הדר שוורץ, מרצה בכירה ומומחית בבריאות הציבור במרכז האקדמי לוינסקי -וינגייט ומר דורון ארנון, מנכ"ל מגדלי הים התיכון.
לצד ההיבט הבריאותי והחברתי, להזדקנות האוכלוסייה יש משמעות כלכלית ומדיניותית רחבה. מערכות הבריאות, הרווחה והביטוח הלאומי נדרשות להיערך לעומסים הולכים וגדלים, כאשר דו"חות וביקורות ציבוריות, לרבות התייחסויות של מבקר המדינה לסיכונים ולפערים במוכנות המערכות, מדגישים את הצורך בתכנון ארוך טווח, השקעה במניעה ובניית מענים שיאפשרו לאנשים להישאר עצמאיים ובריאים יותר לאורך זמן.
הפרויקט הושק במגדלי הים התיכון – הבית בגני תקווה, מקום שוקק חיים הממוקם בליבה של קהילה תוססת. במהלך השקת הפרויקט ציין דורון ארנון, מנכ"ל מגדלי הים התיכון: "אנו פותחים מכון מחקר, אבל למעשה אנו פותחים דרך חדשה לחשוב על החיים. אנו התרגלנו לחלק את החיים מילדות לבגרות, לעבודה ולזקנה. ולאחר מכן אדם עובר אל השוליים, מפסיק לחלום. אבל תוחלת החיים עלתה. חיי הפרישה הם פרק ארוך ומשמעותי בחיים. השאלה הגדולה של זמננו אינה איך אנו מוסיפים שנים לחיים אלא איך מוסיפים חיים לשנים. הגיל החדש אינו ניסיון לשנות מציאות ולייפות אותה. הוא מתחיל בהבנת המציאות האנושית. כל שהחיים מתארכים עלינו לבנות סביבם מדע חדש. אם פעם שאלו כיצד מטפלים באדם מזדקן, כרגע שואלים כיצד מודדים תנועה טבעית כחלק מחיי היום יום של האדם. כיצד הופכים את השנים האלה לשנות בחירה ולא לשנות דעיכה. אנו מזהים מחקרים בעולם של בניה מחדש של החיים, של איכות חיים בגיל המבוגר".
לדברי פרופסור רחלי דנקנר, מכון גרטנר-בית חולים שיבא: "מטרתנו היא לבדוק מה גורם לאדם להגיע לגיל החדש כשיש לו חיים מלאים. אנשים שהם עצמאיים ותפקודים מתנהגים באופן שאינו נופל מצעירים. וזה מה שאנו מנסים לעשות במכון שלנו. ואנו מודים לצוות מגדלי הים התיכון על שהם מאפשרים לנו באמצעות הקהילה שלהם להבין מה מאפשר תפקוד מלא. כרופאת ספורט ואפידמיולוגית אני יודעת שהגוף והנפש עובדים יחד. התזונה והמצב הקוגניטיבי שלובים ואיננו מבינים עדיין מה קורה, איך קורה וממה יש להימנע. המכון הוא הזדמנות פנטסטית להוסיף ידע מהארץ ומהעולם". על דבריה הוסיף דוקטור יוחאי שביט: "מהותו של מחקר היא להשפיע על העולם. ברמה הפרקטית, מה שהכי צריך כדי לייצר שינוי הוא לחבר בין אקדמאים ואנשי שטח אשר מתמודדים עם שאלות שידע אקדמי יכול לסייע להן- ולעודד יצירת תוכנית מחקרית. ולהבין שאנו כולנו חלק מקהילה ומחבה אחת. כולנו חברה משותפת ולידע אין ערך ללא יישום".



























