סגור

ההייטק הישראלי? הוא רחוק מלהיות סטארט אפ ניישן

נעם קנטי, מנכ"ל משותף EY ישראל המלווה כ-80% משוק ההייטק המקומי, מסביר בפרק של רכבת ההשקעות למה השוק ההייטק הישראלי התבגר, מאיפה מגיע הכסף שמניע אותו, ולמה יכול להיות שאנחנו כבר בתוך בועת ה-AI

נעם קנטי, מנכ"ל משותף EY ישראל
ההייטק הישראלי נמצא בנקודת מפנה. עסקאות ענק ממשיכות להיחתם, חברות הסייבר ממשיכות לצמוח בקצב מסחרר, ומבחוץ נדמה שהמכונה הישראלית עדיין חזקה ומתפקדת. אבל מתחת לפני השטח מתרחש שינוי עמוק יותר. יזמים מקימים חברות בארצות הברית באופן ישיר, עלויות כוח האדם המקומי מטפסות ביחס למטבע הזר, והבינה המלאכותית מתחילה לפרק מחדש את הדרך שבה נבנו חברות טכנולוגיה בעשרות השנים האחרונות.
"ההייטק הישראלי היום הוא דבר מורכב, הוא רחוק מלהיות סטארט אפ ניישן", אומר נעם קנטי, מנכ"ל משותף EY ישראל, בפרק של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, בשיחה עם דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים של סקאלה. פירמת EY מלווה כיום כ-80% משוק ההייטק בישראל, מהסטארט-אפים הצעירים ביותר ועד לחברות הבכירות, ומעניקה לקנטי זווית ראייה נדירה על כלל השוק.
שוק שהתבגר
לדברי קנטי, בעשור האחרון עבר ההייטק הישראלי שינוי מהותי. "אם עד לפני 10 שנים נכנסו לשוק הישראלי 2 עד 3 מיליארד דולר בשנה, בהשקעות בשוק הפרטי, בשנים האחרונות זה נע באזור ה-16 עד 18 מיליארד דולר", הוא מסביר. השוק כבר לא מורכב רק מסטארט-אפים צעירים, אלא כולל שכבות שלמות של חברות בשלבי צמיחה שונים, חלקן פרטיות עם הכנסות של מעל 100 מיליון דולר, ועד חברות ציבוריות.
הגידול הזה יוצר גם אתגר. קרנות הון סיכון פועלות מול תאריך תפוגה, ובנקודה מסוימת צריכות להחזיר את הכסף למשקיעים המוסדיים שלהן, בין אם דרך מכירה או הנפקה. כמות החברות שמגיעות לפרקן גדלה, אבל לדברי קנטי, שוק ההנפקות עדיין לא בהכרח מספיק בקצב הזה כדי לספק מענה לכל המלאי הגדול של חברות פרטיות בוגרות.
מי באמת מממן את ההייטק?
אחת הנקודות המפתיעות שקנטי מציג נוגעת למקור הכסף שמניע את התעשייה. לדבריו, למעלה מ-80 אחוז מהכסף, אפילו למעלה מ-90 אחוז, הוא כסף זר ולא כסף ישראלי. הוא מציין, כי ההשתתפות של הגופים המוסדיים הישראלים בתעשיית ההייטק המקומית מוגבלת יחסית, בעוד שרוב ההון מגיע מחו"ל, ומתוכו הרוב המכריע אמריקאי. "זה 70 עד 80 אחוז כסף אמריקאי. התלות של הטק הישראלי בארצות הברית היא עצומה", מוסיף קנטי.
הכסף האמריקאי מגיע בשתי דרכים עיקריות, לדברי קנטי. חלקו מושקע ישירות דרך קרנות אמריקאיות גדולות שמחזיקות שותפים בישראל, וחלקו מגיע דרך גופים מוסדיים זרים שמשקיעים בקרנות ישראליות. ההיסטוריה של הזיקה הזו, לדבריו, נטועה בעובדה שהשוק האמריקאי גדול, הומוגני ופתוח יחסית לשינויים טכנולוגיים, מה שהפך אותו יעד טבעי הן ללקוחות והן להנפקות של חברות ישראליות.
מהפכת ה-AI וסימני שאלה
קנטי, שנשלח בשנת 1997 לעמק הסיליקון - בירת ההייטק האמריקאית, מטעם EY בעידודו של יו"ר הפירמה דאז, רואה בבינה המלאכותית את המהפכה הטכנולוגית הגדולה הבאה, אך גם כזו שמלווה בסיכון אמיתי. "בהחלט יכול להיות שאנחנו נמצאים בבועה של AI", הוא אומר, ומזכיר את הדפוס שחזר על עצמו בכל מהפכה טכנולוגית קודמת, כולל התפוצצות בועת ה"דוט קום" שאותה חווה בעצמו עם חזרתו ארצה בשנת 2000.
לדבריו, ה-AI כבר משנה את אופן העבודה בחברות טכנולוגיה, מסייע לניתוח כמויות מידע עצומות ואף מתחיל להחליף חלק מהתפקידים המסורתיים בתחום ניתוח הנתונים. יחד עם זאת, קנטי מדגיש כי הטכנולוגיה אינה מחליפה את ההבנה העסקית והאנושית. "יש הבדל גדול בין לדעת ידע, בין להבין מה החברה צריכה, לבין להיכנס לחדר ולדעת להתאים את הפתרון לאנשים הספציפיים", הוא אומר.
מעבר לבינה המלאכותית, קנטי מצביע על שער החליפין כאיום ממשי על תחרותיות ההייטק הישראלי. התחזקות השקל מול הדולר מייקרת את עלות כוח האדם המקומי, ולדבריו כבר משפיעה על החלטות מיקום פיתוח בחברות רב לאומיות. "הפגיעה של שער החליפין היא עצומה", הוא אומר, ומזכיר כי "הטק מהווה כיום קרוב ל-40 אחוז מהמיסים המשולמים בישראל, ומשפיע ישירות גם על ענפים כמו הנדל"ן".
"אני אדם אופטימי", מבהיר קנטי, "ואני חושב שמהפכת הטכנולוגיה מביאה איתה יכולות שלא היו קודם". הוא מקשר את האופטימיות שלו לאופי היזמי של הישראלים, שלדבריו "תמיד ידעו לזהות הזדמנויות ולמצוא פתרונות, גם בתקופות של אי ודאות".