"הרולטה הזאת לא בריאה, לא לבן אדם ולא למדינה"
אבישי עובדיה, שותף מייסד בקרן ההשקעות קוליידר ומשקיע בנכסים דיגיטליים, חוזר לרכבת ההשקעות עם ספר חדש, טענות חריפות על שוק הנדל"ן בישראל, ופרויקט שלדבריו יכול לשנות את מצב הזכאים לדיור
אבישי עובדיה, שותף מייסד בקרן ההשקעות קוליידר
שוק הנדל"ן הישראלי הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר על משקי הבית במדינה. מחירי הדירות עלו בשיעורים חדים לאורך שני עשורים, מלאי הדירות לא התכווץ כפי שציפו, ותוכניות ממשלתיות כמו "מחיר למשתכן" לא הניבו את הפתרון שהובטח. רבים מאלה שגדלו עם תקווה לדירה בבעלותם מצאו את עצמם שוכרים כשהם כבר בשנות ה-30 לחייהם, בעוד כוח הקנייה שלהם לא מדביק את קצב עליית המחירים.
אבישי עובדיה, שותף מייסד בקרן ההשקעות קוליידר המשקיעה בנכסים דיגיטליים וקריפטוגרפיים, הוא לא איש נדל"ן. הוא אומר זאת בעצמו, וגם מסביר מדוע זה לא עצר אותו. "אני אזרח מודאג, סקרן. הדבר הזה נוגע לי באיזושהי נקודה מאוד רגישה, כי להרבה משפחות יש את הסיפור שלהן עם נדל"ן", הוא אומר לדן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים של סקאלה, בפרק חדש של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit. "ככל שצללתי פנימה, הרגשתי שיש פה דברים שמסתדרים נגדך".
עובדיה פרסם לאחרונה ספר העוסק במשבר הדיור בישראל, ופותח בהצהרה שאינה נפוצה בקרב כותבים על נדל"ן: אין לו דירה. בשיחה עם קצ'נובסקי הוא מתאר את הדינמיקה שהובילה אותו לשם. "ככל שראיתי את הבועה מתנפחת בתחום שאני עובד בו, שזה ההיי-טק, הדיסוננס הלך וגדל. ידעתי שהריבית תעלה כשאנשים בכלל לא חשבו שזה יקרה, ראיתי מחירים מזנקים, ואמרתי לעצמי: איך יכול להיות שזה לא נפסק?".
"אין פה דמון, יש פה שילוב של גורמים"
השאלה המרכזית שאותה עובדיה מנסה לפרק בספרו היא מי אשם אך תשובתו לשאלה הזו אינה מאשימה גורם אחד. "אין פה ראש של תמנון שיושב מלמעלה ואומר אני אנווט בצורה מתוחכמת כדי שהאזרחים יסבלו", הוא אומר. "יש פה רצף ושילוב של גורמים שונים בשוק, שיחד, כי כל אחד דואג לאינטרסים שלו, יוצרים לך כאזרח ישראלי שרוצה לקנות דירה את הסופה המושלמת".
מעל הכל, לדבריו, יושבת המדינה. "המדינה", הוא אומר, "היא האשם האמיתי, הרחב יותר, וזה שצריך לקחת עליו את כל האחריות, כי היא זו שמסדרת את השוק בסופו של דבר". לצדה, עובדיה מייחס תפקיד גם לבנקים, שהשתלבו לדבריו הן בצד המימון ליזם והן בצד המימון לרוכש. "הסנדול הכפול הזה מכניס אותם לסיכון ומסבך אותם בתוך המנגנון", הוא מסביר.
"יש פה 920 אלף דירות שכורות. בוא נעשה Win-Win"
בצד הביקורת, עובדיה מציע שני פרויקטים. הראשון עוסק בשוק השכירות. לדבריו, יש 920 אלף דירות היום לשכירות שמוצעות על ידי אזרחים פשוטים בישראל. "בוא נעשה Win-Win", הוא אומר. "המדינה תעשה מכרזים לחברות ניהול נכסים שינהלו את הקשר בין השוכר למשכיר. המשכיר יתחייב לחוזים ארוכי טווח בתמורה למענק שיפוץ ולהטבת מס בעת מכירה. האזרח השוכר יקבל יציבות, ויוכל להתחייב לבית ספר ולשכנות".
הפרויקט השני, שאותו עובדיה מפרט בספר, הוא מודל "מטר על מטר": המדינה מקימה "בנק מטרים" שבו אזרחים רוכשים מטרים של קרקע בשלבים, ומקבעים את שווי הקרקע ליום הרכישה. ככל שאוספים מטרים, מתקרבים לדירה. "האידיאל של כל אזרח בישראל זו דירה בבעלותו", הוא אומר. "אתה רגוע יותר, אתה בונה את זה כמו שאתה רוצה, יש לך יציבות עם הילדים".
אחד הרגעים החדים בשיחה נוגע לתכנית "מחיר למשתכן". עובדיה, שהשתתף בהגרלות בעצמו רק "כדי לראות שאפשר לזכות", מסביר מה פגם בה: "אם הייתי יודע שאני לא יכול לעשות פליפ ואני קונה כדי לגור, זה משנה לגמרי את המתמטיקה. חבל שלא עשו את זה." לדבריו, כל עוד המערכת מאפשרת לזכאים להרוויח על הסבסוד במכירה, היא מושכת את מי שמחפש הזדמנות ולא דיור. "הרולטה הזאת לא בריאה, לא לבן אדם ולא למדינה."
בסוגיית מחירי הדירות, עובדיה סבור שהירידה כבר בעיצומה אך חושש ממה שהוא מכנה "פיצוץ לא מבוקר" - מצב שבו הבנקים ייאלצו לבצע שערוכים על הלוואות שניתנו כנגד נכסים שירדו בערכם, דבר שעלול להתגלגל לאירוע רחב שקשה לשלוט בו. "אנחנו נמצאים באיזושהי נקודה מאוד עדינה", הוא אומר.
