בעיצומה של דרמת ירושה, גלי ההדף של המלחמה באיראן הגיעו גם ללואי ויטון
תאגיד היוקרה הגדול בעולם הנמצא בשליטת ברנאר ארנו נקלע לעין הסערה בעקבות שחיקה בשוויו ואי־ודאות לגבי זהות היורש. לאורך השנים טען ארנו, כי מחליפו לא יגיע בהכרח מהמשפחה. בינתיים, המתיחות במזה"ת פוגעת בהכנסות
ברנאר ארנו, האיש העשיר בצרפת והבעלים של ענקית היוקרה LVMH, פתח בחודש שעבר חשבון ב־X וצבר עד מהרה כ־119 אלף עוקבים. מדובר בשינוי דרמטי עבור אדם שהוא אמנם מפורסם בחוגים מסוימים, אך נוהג להתרחק מהתקשורת. בנוסף לכניסה לרשתות החברתיות, ששימשה בעיקר לפרסום סדרת האשמות נגד העיתון הצרפתי "לה מונד", ארנו השתתף בפודקאסט המספר את סיפור חייו. הגישה החדשה מצד הבעלים של מותגים מפורסמים כמו דיור, לואי ויטון, פנדי וספורה, מגיעה, לפי מקורבים, על רקע תסכולו הגובר מהאופן שבו הוא ומשפחתו מוצגים בתקשורת, תסכול שהגיע לשיא לאחר שב"לה מונד" פרסמו סדרת כתבות עליו ועל עסקיו, כולל טענות על קרבות ירושה המתנהלים כביכול בין חמשת ילדיו והצגתם כ"משפחת המלוכה האחרונה של צרפת". אף כי הכתבות הללו הן שגרמו לו לפרסם את המכתב התקיף נגד העיתון, מדובר עדיין במסמך היחיד שהעלה לחשבון ה־X שלו.
ילדיו של ארנו הם דלפין ואנטואן מאשתו הראשונה, ואלכסנדר, פרדריק וז'אן מהשנייה. לכולם תפקידים בכירים בעסק המשפחתי ששוויו מוערך ב־259 מיליארד דולר וכולל 75 מותגים. דלפין הבכורה, המכהנת כמנכ"לית דיור, סיפרה כי אביה עירב אותם בעסקים כבר מגיל צעיר. "הוא מדבר איתנו על האסטרטגיה של הקבוצה ומעלה לדיון שאלות שעולות. הוא תמיד רצה להעביר הלאה את הידע", סיפרה בריאיון לתקשורת המקומית.
הגישה הזו אמורה להכין את היורשים ליום שבו ישתלטו על התאגיד, אך לפי סדרת הכתבות שהתפרסמה ב"לה מונד", הטקטיקה הזו הפכה אותם בעיקר ליריבים. השוואה מתבקשת היא לסדרת הטלוויזיה "היורשים", שם ילדיו של איל תקשורת נלחמים על ניהול העסק המשפחתי ביום שלאחר מות האב.
בריאיונות המועטים שמעניקים בני משפחת ארנו, הם ניסו בכל כוחם לדחות על הסף את ההשוואות הללו ולהציג חזית מאוחדת. כך, בריאיון ל"ווג" ב־2024 סיפרה דלפין, שאביהם מארגן ארוחת צהריים משותפת לכל האחים אחת לחודש, כדי לדון בענייני העבודה. "אני יודע שזה מאכזב רבים, אבל אנחנו דווקא מסתדרים ממש טוב", אמר גם אחיה אנטואן.
השמועות על מאבקי הירושה מתרוצצות בתקשורת, בין השאר, משום שלא ברור מה מתכנן ארנו בן ה־77 לעשות לאחר פרישתו. בינואר דיווחה סוכנות רויטרס, כי חלק מבעלי המניות ביקשו הבהרות לגבי האופן שבו מתכוון ארנו להוריש את השליטה על ענקית היוקרה, ובעיקר, למי, זאת בטענה כי היעדר השקיפות מהווה סיכון לעסקים. "תוכנית הירושה נכון לעכשיו אינה ברורה ועמומה", אמר סטפן באוקשנט, מנהל תיקי השקעות בדויטשה בנק, בעלת המניות ה־12 בגודלה של LVMH. "אנחנו רוצים יותר שקיפות ותוכניות לגבי הצעדים הבאים".
"דברו איתי עוד עשר שנים"
במהלך שנתפס כחלק מהיערכות רחבה יותר לדור הבא, מונה בתחילת החודש איימריק לה קלר ליו"ר ומנכ"ל חברת האחזקות המשפחתית פיננסייר אגאש, השולטת בכ־50% מההון של LVMH ובכ־66% מזכויות ההצבעה. לה קלר עובד בצמוד עם בנו של ארנו, פרדריק.
אך בינתיים, ארנו לא מראה סימנים שבכוונתו לפרוש בקרוב. "דברו איתי שוב עוד עשר שנים, אז אוכל לתת תשובה מדויקת יותר", אמר ל־CNBC בדצמבר. "כמו בכל משפחה, בשלב מסוים יוחלף מי שעומד בראשה, אבל אני מקווה שכל עוד לא אחטוף כדור בראש באמצע משחק טניס, אני אמשיך עוד עשור". התבטאויות ברוח זו השמיע ארנו גם לפני שלוש שנים בריאיון ל"ניו יורק טיימס", אז ציין כי לא בטוח שהיורש יגיע מתוך המשפחה. "האדם הטוב ביותר בתוך המשפחה או מחוצה לה צריך בבוא היום להיות היורש שלי", אמר, אך סייג: "זה לא משהו שאני מקווה שיקרה בעתיד הקרוב".
גם ארנו החל את הקריירה שלו תחת חסותו של אביו. ב־1971 הוא החל לנהל את חברת הבנייה שהקים האב, Ferret־Savinel. הכניסה לשוק היוקרה הגיעה ב־1984, אז רכש את Boussac ־Frères Saint, חברת טקסטיל כושלת שהחזיקה בבעלותה את בית האופנה דיור. שלוש שנים לאחר מכן הוא הוזמן על ידי היו"ר של LVMH, הנרי רקמאייר, להשקיע בחברה. ארנו הדיח את רקמאייר ב־1990 והחל במסע רכישות של מותגים נחשבים, מסלין ועד ספורה.
הלחץ שמפעילים עתה בעלי המניות כדי להבין מה צופן העתיד עבור LVMH מגיע על רקע אקלים כלכלי מאתגר. האטה במגזר היוקרה הגלובלי בשנים האחרונות הובילה לירידה חדה במניית התאגיד, ובהתאם, נמחקו מיליארדי דולרים מהונו העצמי של ארנו. כך, האיש שב־2022 עוד התהדר בתואר האיש העשיר בעולם, אחרי שעקף לזמן קצר את אלון מאסק (שכבר הפך לטריליונר הראשון בהיסטוריה), ראה כיצד נמחקו מהונו 55.4 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה — כך לפי מדד המיליארדרים של בלומברג. מאז שטיפס לשיא של 233 מיליארד דולר ב־2024, התכווץ הונו של ארנו ל־156 מיליארד דולר.
התאגיד שוקל למכור מותגים
הקשיים במגזר היוקרה הגיעו בעקבות השיאים שאליהם טיפס אחרי מגיפת הקורונה ועל רקע האטה חדה בסין. בשוק אמנם ציפו להתאוששות כבר השנה, אך המלחמה באיראן שיבשה את התוכניות הללו. באפריל פרסמה LVMH את תוצאות הרבעון הראשון, שהחמיצו את התחזיות והובילו להיחלשות מחודשת במניה. הנפילה הזו אירעה לאחר שהמניה צנחה שבוע קודם לכן ב־28% בעקבות דיווח של בלומברג לפיו התוצאות הרבעוניות יהיו הגרועות ביותר של החברה עבור רבעון ראשון, מאז הונפקה ב־1987.
בהצהרתה ציינה החברה, כי למלחמה האיראנית היתה השפעה שלילית של 1% על הצמיחה הרבעונית. גם המכסים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכבידו על התוצאות. לנוכח הביצועים המאכזבים, ה"פייננשל טיימס" דיווח במאי, כי ב־LVMH שוקלים לצמצם פעילות באמצעות מכירת כמה מבתי האופנה ומותגי הקוסמטיקה והאלכוהול, ביניהם מארק ג'ייקובס, המותג פנטי של ריהאנה ויצרנית היין ג'וזף פלפס ויניארדס.
בינתיים, נראה שארנו יכול לנשום קצת לרווחה, לאחר שבסוף יולי דיווחה החברה על התאוששות קלה עבור הרבעון השני. המכירות טיפסו ב־3% ל־19.52 מיליארד יורו, בעוד שחטיבת האופנה עלתה ב־1% ל־8.89 מיליארד יורו, לאחר שבעה רבעונים רצופים של ירידות. בהצהרה שליוותה את פרסום התוצאות זקף ארנו את ההתאוששות למינויו של ג'ונתן אנדרסון למעצב הראשי של דיור, כמו גם ל"ביצועים מרשימים" בחנויות החדשות של לואי ויטון בבייג'ינג ובסיאול, ולהתאוששות במכירות השמפניה והקוניאק. "בתי האופנה שלנו, שנותרו ממוקדים בהבטחת האיכות הגבוהה ביותר, והפועלים לחידוש היצירתיות שלהם, המשיכו לייצר חלומות ולהגדיל את קסמם", סיכם.
