רוכשי דירות בפרויקט שנתקע יקבלו את כספם בחזרה
עד היום הערבות הבטיחה שהדירה תימסר בסוף, לא שתימסר בזמן. עו"ד רן ברא"ז, שותף מנהל בלוי טילר ברא"ז ושות' עורכי דין, מסביר מה התחדש בפסיקה ומדוע לדעתו בית המשפט הלך צעד אחד רחוק מדי
פרויקט התחדשות עירונית מבוצע תמיד בליווי בנקאי. הדייר משעבד את דירתו לבנק המלווה ומקבל בתמורה ערבות חוק מכר בשווי הדירה החדשה, שמגנה עליו מפני פשיטת רגל של היזם. משם לבנק שני מסלולים בלבד, לחלט את הערבויות ולשלם לדיירים מזומן, או למנות כונס, להזרים כספים ולהשלים את הבנייה עד טופס 4 ומסירת המפתחות.
ההגנה הזו חזקה, אך היא לא כיסתה מעולם איחור במסירה, וקשיים של יזם כרוכים כמעט תמיד בעיכובים. החידוש הוא שהדייר אינו נדרש להמתין לנצח ולא תקופה בלתי סבירה, ומשלב מסוים הוא רשאי לדרוש את כספו.
הביקורת ממוקדת בנקודה אחת: בית המשפט העניק את הכוח לכל דייר בנפרד וביטל את הדרישה לפעולה קולקטיבית, וכך עלול הבנק להמשיך לממן את הפרויקט ובמקביל לחלט ערבויות של חלק מהדיירים.
הבנקים ייאלצו לשקלל את הסיכון, לייקר את הערבויות ליזם ואת הפרויקט, ובסוף גם את מחירי הדירות. עם זאת, עורכי דין שמייצגים דיירים דורשים שנים ערבות משופרת עם עילת חילוט קולקטיבית, כך שהפרקטיקה הקדימה את הפסיקה.
צפו בכתבה המלאה העוסקת בבשורה והסיכונים בפסיקה החדשה >>
