"לא תלויים עוד באף אחד": מהפכת ההתחדשות של מגדל העמק
שתי החלטות תכנוניות מהעת האחרונה עתידות לחולל מהפך במגדל העמק, לאפשר את מימושו של הסכם הגג ולהביא אליה סוף סוף את בשורת ההתחדשות העירונית. ראש העיר יקי בן חיים ומהנדס העיר שי פורמן מסבירים איך זה ישפיע על תושבי העיר ועל אזור הצפון כולו
חובבי נוסטלגיה העוברים כיום בכביש 75, החוצה את עמק יזרעאל ממזרח למערב, מוטב שיזכרו את מראה הצנוע של מגדל העמק, השוכנת באמצע הדרך. העיר הקטנה, שהחלה את דרכה בשנות החמישים של המאה הקודמת כעיירת פיתוח, עומדת לעבור שינוי דרמטי, שצפוי להביא להכפלת מספר תושביה ולהפיכתה למוקד תעסוקה ומסחר חשוב של כל אזור הצפון.
שתי החלטות תכנוניות מהעת האחרונה הן שעתידות לחולל את המהפך של מגדל העמק. האחת היא החלטת רשות התעופה האזרחית (רת"א) לעדכן את מגבלות הגובה בעיר, באופן שיאפשר בניית מגדלים של 20 קומות ומעלה. זאת, לאחר עשרות שנים שבהן הוגבל גובה הבנייה המקסימלי בעיר ל-10 קומות, מחשש לפגיעה בתפקודו של שדה התעופה הצבאי הסמוך ברמת דוד. הסרת מגבלת הגובה המחמירה צפויה לאפשר לראשונה את קידומם של עשרות מיזמי התחדשות עירונית בעיר.
אבן דרך נוספת, שבמידה רבה משלימה את החלטת רת"א אך לא קשורה אליה, היא הסיכום ההיסטורי שהושג בין משרד השיכון לעירייה על הקצאת 600 יחידות דיור, שישמשו קרקע משלימה לפרויקטים של התחדשות עירונית בעיר הוותיקה. בכך הפכה מגדל העמק לעיר הראשונה בישראל בה מיושם עיקרון הקרקע המשלימה – מה שיהפוך את מיזמי ההתחדשות העירונית לכלכליים ויאפשר את מימושם, בהתאם לחזון ראש העיר.
המכפילים בדרך להמריא
"ברחבי מגדל העמק יש לא פחות מ-34 מתחמים המיועדים לפינוי-בינוי. כלומר, כמעט כל העיר חתומה על פרויקטים שבמשך שנים היו תקועים ולא יכלו לצאת לפועל", אומר ראש העיר מגדל העמק, יקי בן חיים. "מכפיל יחידות הדיור כאן הוא 1 ל-7, מה שלא משאיר ליזמים ברירה אלא להימנע מלפעול בה. תמיד היה ברור שרק עלייה לגובה תוכל לפתור את הדבר הזה, ואני שמח שעכשיו, אחרי פעילות מאומצת של העירייה אל מול גורמי התכנון ומשרדי הממשלה – סוף סוף הדבר הזה יתאפשר".
בן חיים נכנס לתפקידו לפני כשנה, קצת אחרי פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ובזמן שהצפון בער. מאז, לדבריו, לא היה יום שבו לא שוחח עם שר או חבר כנסת בניסיון לרתום אותם לפיתוח התשתיות בעיר ולהסרת מגבלות הבנייה בשטחה. בין השאר הוא קידם הכנה של "סקרי תעופה" שהביאו לשינוי הפרדיגמות עליהן התבסס משרד הביטחון בסירובו ארוך השנים לאפשר בנייה לגובה בעיר.
"מתוך כ-8,000 יחידות דיור קיימות בעיר הוותיקה, כמעט מחצית אינן ממוגנות", מספר בן חיים על מצוקת התושבים בעירו. "מדובר בבתי שיכון ישנים, שבשנה האחרונה דייריהם העבירו חודשים שלמים במקלטים ציבוריים. אני שמח שסוף סוף יש לנו בשורה אמיתית בשבילם".
הרבה מעבר למגורים
הסכם הגג בין העירייה למשרד הבינוי והשיכון מ-2017 הניח את התשתית התכנונית והתקציבית לצמיחתה של מגדל העמק. ההסכם כולל הקמת 6,000 יחידות דיור, מתוכן כ-1,000 בפרויקטים בתוך השטח המבונה של העיר ("in fill") ועוד כ-5,000 דירות בשכונות חדשות צמודות דופן לעיר, שלטובתן הורחב שטח השיפוט העירוני. בימים אלו עמל משרד השיכון על פיתוח תשתיות השכונות, כאשר עד כה שווקו ליזמים כ-3,000 יחידות דיור ומתוכן אוכלסו כ-800 יחידות.
מהנדס העיר, שי פורמן, אומר כי "מגדל העמק נמצאת בתהליך פיתוח מואץ. לצד שיווק מסיבי של מגרשים למגורים, מקדמת העירייה בינוי של כלל מוסדות הציבור הדרושים לשכונות החדשות, בהתאם לפרוגרמה לצרכי ציבור. בשכונות החדשות יוקמו מגוון מוסדות חינוך, תרבות וקהילה, לרבות בית ספר חדשני למקצועות הסייבר. אנו מקימים בכניסה לעיר היכל תרבות בהשקעה של כ-50 מיליון שקל, וקרית חינוך הכוללת בית ספר על יסודי שש-שנתי נוסף בעיר.
"לצד פיתוח שכונות חדשות, אנו פועלים בסיוע משרד הבינוי והשיכון לחידוש תשתיות העיר הוותיקה והמרחב הציבורי, וכן מעודדים יזמים לחדש את חזיתות המרכזים המסחריים בצירי התנועה הראשיים. בתחום התעסוקה, העירייה קידמה תוכנית מפורטת חדשה לאיזור התעשייה 'רמת גבריאל', שעיקרה העצמת זכויות והוספת מגרשים חדשים – תוכנית אשר הופקדה ונמצאת לקראת אישור. בנוסף, העירייה החלה בקידום תוכנית מפורטת נוספת לאזור תעסוקה חדש בחלק הדרומי של מגדל העמק - 'מעלה מיכאל', שכיום מאופיין בעיקר בבתי מלאכה ישנים בני קומה אחת.
"את כל אלה", מסביר פורמן, "אנו עושים במטרה 'להכשיר' את העיר לקליטתם של עשרות אלפי תושבים חדשים בשנים הקרובות, מצד אחד, ולהגדיל את הכנסות העירייה באמצעות שיפור יחס הארנונה המסחרית לעומת הארנונה ממגורים, מצד שני".
תהליכים לא פחות משמעותיים צפויים למגדל העמק בתחום התחבורה. הפרויקט התחבורתי העיקרי שקורם בימים אלה עור וגידים הוא הרחבתו של כביש 75 והקמת המחלף הראשי בכניסה הצפונית לעיר. לדברי פורמן, משרד התחבורה מקדם גם את הרחבת כביש 73 התוחם את מגדל העמק מדרום, וכן הקמת מחלף נוסף בכניסה הדרומית לעיר.
הוא מוסיף כי "מסילת המנשה העתידית תחבר את תחנת כפר ברוך, המשמשת את תושבי העיר, ישירות למסילה המזרחית של רכבת ישראל ולכביש 6. המשמעות היא שתושבי העיר לא יצטרכו עוד לנסוע לחיפה כדי להגיע לגוש דן".
"מגדלעמק"
"בשנת 1989 יצא ראש העיר המיתולוגי של יקנעם, סימון אלפסי, להפגין מול משכן הכנסת בדרישה לקבל תמיכה מהמדינה, כשהחזון שלו היה להפוך את יקנעם למגדל העמק", מספר בן חיים. "כיום היוצרות התהפכו, ובשבילי יקנעם היא המודל. לשתי הערים יש אותו תקציב ואותם שטחי מסחר ותעשייה. ההבדל הוא שיקנעם מושכת אליה אוכלוסייה חזקה, נהנית ממקורות הכנסה עצמאיים ולא מקבלת מענקי איזון, ובשטחה פועלים מתחמי הייטק ותעשייה.
"מגדל העמק היא כיום עיר קטנה המדורגת 4 במדד הסוציו-אקונומי", מסכם בן חיים את החזון החברתי-כלכלי שלו לעירו. "היעד שהצבנו לה בעירייה הוא לטפס בתוך עשור למקום 7 במדד, להפסיק לקבל מענקי איזון מהמדינה ולהפוך לעיר מודרנית ועצמאית כלכלית; להפוך ממגדל העמק ל'מגדלעמק', אבן שואבת למגורים ותעסוקה עבור כל תושבי הצפון".
