המשפטנית נאווי פילאי מדרא"פ, שהאשימה את ישראל ברצח עם, זכתה בפרס נובל לשלום
נאווי פילאי מדרום אפריקה כיהנה כנציבה החמישית של האו"ם לזכויות האדם, וכיום שופטת בבית הדין לצדק בהאג בתיק שבו מואשמת מיאנמר ברצח עם. היא חיברה את דוח האו"ם שקבע כי ישראל מבצעת רצח עם נגד הפלסטינים. על פי נימוקי ועדת הפרס, התואר הוענק לה כי "מילאה תפקיד מרכזי בהבטחה כי נושאים כמו פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם יובאו לדין"
פרס נובל לשלום יוענק לנאווי פילאי, משפטנית דרום אפריקאית, שכיהנה כנציבה החמישית של האו"ם לזכויות האדם. כך הודיעה היום (שישי) ועדת הבחירה באוסלו. פילאי שימשה גם כנשיאת בית הדין הבינלאומי הפלילי לרואנדה וכשופטת בבית הדין הפלילי הבינלאומי. פילאי ידועה בביקורת החריפה שלה על מדינת ישראל, ובין השאר האשימה אותה בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות.
על פי נימוקי הוועדה, פילאי, שכיום מכהנת כשופטת בבית הדין הבינלאומי לצדק בתיק שבו מיאנמר מואשמת ברצח עם, קיבלה את התואר בשל "אומץ לב ויושר יוצאי דופן שהובילו את הדרך לקראת סדר משפטי עולמי מקיף יותר. היא מילאה תפקיד מרכזי בהבטחה כי מילאה תפקיד מרכזי בהבטחה כי נושאים כמו פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם יובאו לדין".
פילאי עמדה לאחרונה בראש ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו"ם בנושא "השטח הפלסטיני הכבוש". במסגרת תפקידה חיברה בספטמבר 2025 דוח שקבע כי "ישראל מבצעת רצח עם בעזה". בדוח, על 72 עמודיו, צוין כי יש "בסיס סביר" לקביעה כי בוצעו ארבעה מתוך חמישה מהאקטים המהווים רצח עם תחת החוק הבינלאומי מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל": הריגת חברים בקבוצה, פגיעה פיזית ונפשית חמורה, יצירה מכוונת של תנאים שנועדו להשמיד את הקבוצה, ומניעת ילודה.
הנובל לשלום, נזכיר, מחולק מאז 1901 על ידי הקרן שהקים בצוואתו ממציא הדינמיט אלפרד נובל, אבל בניגוד לשאר הקטגוריות בפרס היוקרתי בעולם, שאת הזוכים בהן בוחרת ועדה שבדית - בצוואתו קבע נובל כי את הפרס בקטגוריית השלום תעניק ועדה נפרדת, שחבריה נבחרים על ידי הפרלמנט הנורבגי.
הזוכים בפרס הם מי שמתאימים לתיאור שנקבע בצוואתו של נובל משנת 1895, ולפיו הפרס צריך להינתן לאדם "שעשה הכי הרבה או הכי טוב לקידום אחווה בין אומות, ביטול או צמצום צבאות קבע והקמה וקידום של ועידות שלום". שווי הפרס השנה הוא 12 מיליון קרונות שבדיות, כ-1.2 מיליון דולר.
אלפי אנשים יכולים להציע מועמדים לפרס, בהם חברי ממשלות ופרלמנטים; ראשי מדינות נוכחיים; פרופסורים באוניברסיטאות להיסטוריה, מדעי החברה, משפטים ופילוסופיה; וחתני פרס נובל לשלום לשעבר. השנה היו 287 מועמדים, כשהרשימה המלאה נעולה בכספת למשך 50 שנה. כמו בשנה שעברה, גם הנשיא דונלד טראמפ הוצע לבחירה, אבל הפעם הוא לא הפעיל לחץ רב כפי שעשה אשתקד בניסיון לזכות בפרס. "אני לא יודע מה ההחלטה הולכת להיות", הוא אמר ביום רביעי האחרון, "יש להם מוניטין של אולי לא לתת את זה לאנשים כמוני".
בשנה שעברה זכתה בפרס מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה מריה קורינה מצ'אדו בגלל מאבקה למען דמוקרטיה בארצה, ובהמשך, אחרי שארה"ב לכדה את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, היא העניקה לטראמפ את מדליית הנובל - אם כי זה לא עזר לה כשבהמשך הנשיא האמריקני בחר לתמוך בסגניתו של מדורו, הנשיאה הנוכחית דלסי רודריגז שמשתפת עמו פעולה, כשגם כיום מנועה מצ'אדו מלחזור לארצה.
בנובל לשלום יכולים לזכות גם אישים וגם ארגונים, ובין הזוכים בו בשנים האחרונות נמנים ארגון יפני שפועל לפירוק העולם מנשק גרעיני; האסירה האיראנית ופעילת זכויות הנשים נרגס מוחמדי ופעילי זכויות אדם מבלארוס, רוסיה ואוקראינה. מנהיג המדינה האחרון שזכה בפרס היה ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, שקיבל אותו ב-2019 בשל מאמצי הפיוס שלו עם אריתריאה, אם כי בהמשך נגררה ארצו למלחמה פנימית עקובה מדם.
שבוע חלוקת הפרסים החל ביום שני עם ההכרזה על הזוכים בנובל לרפואה: פרופ' קארל דייסרות' מארה"ב ופרופ' פטר הגמן ופרופ' גאורג נאגל מגרמניה, שזכו בו בשל מחקרם על ה"מתג" שמדליק ומכבה תאי עצב במוח בהבזקי אור; ביום שלישי הוענק הנובל בפיזיקה לפרנסיס לואי האלזן האמריקני, שגילה דרך חדשה לאתר את אחד החלקיקים החמקמקים ביותר - הניטרינו - בגלאי שהוקם באנטרקטיקה, ושלשום הוכרזו אנרי בוריס קגן מצרפת וקנסו סואי מיפן כזוכים בנובל לכימיה. אתמול זכתה המשוררת והמסאית הקנדית אן קרסון בפרס בתחום הספרות. ביום שני הקרוב יוכרז הזוכה בנובל לכלכלה.
