מפת חמש היבשות: המודל הישראלי שמציע תשובה למשבר המוכנות האנושית בעידן ה-AI
מעבר מהגדרות תפקיד ודרגות למפה מנטלית של כישורים, זהות ויכולת לפעול בתוך שינוי מתמשך
דורות שלמים צעדו לפי מסלול ברור ומוכר: תואר, מקצוע, עבודה מסודרת וקביעות. זו הייתה הבטחה ליציבות ולתחושת שליטה, והערך נבנה דרך התמחות והעמקה בתחום אחד. אלא שהמפה הזו נוצרה עבור עולם עבודה יציב וצפוי, מציאות שכבר אינה קיימת.
בעולם שבו טכנולוגיה מגדירה מחדש ומשבשת מבני תפקידים, מקצרת את חיי הידע ומשנה במהירות את אופן יצירת הערך, ההיצמדות למודלים הישנים הפכה מסיכון סמוי לטעות אסטרטגית. לא משום שהאנשים פחות טובים, אלא משום שכללי המשחק השתנו. הידע מתיישן מהר יותר ממסלולי הקריירה, והעוגנים הישנים כבר אינם מבטיחים רלוונטיות.
המעבר הזה מגובה גם בנתונים. דו"חות עדכניים של לינקדאין ושל הפורום הכלכלי העולמי מצביעים על שינוי עמוק בכישורים הנדרשים בשוק העבודה ועל מעבר ברור מידע יציב ליכולות אנושיות כמו: למידה מתמשכת, חשיבה, הסתגלות ויצירת ערך בתוך שינוי. לא הידע עצמו הוא שמבדיל בין הצלחה לדעיכה, אלא היכולת להישאר בתנועה.
כאן נכנסת לתמונה מפת חמש היבשות. המודל פותח והובל על ידי חברת EQL יחד עם פרופ' אילן משולם, לשעבר ראש תוכנית ה-MBA בטכניון ומנכ"ל אינטל ישראל, וד"ר ניבה דולב, מומחית בינלאומית לאינטליגנציה רגשית, ובשיתוף מאות מנהלים מהשטח בארץ ובעולם שהתמודדו יום יום עם השאלות הללו. כך נבנה, כבר לפני כחמש עשרה שנה, מודל הוליסטי למוכנות אנושית, הרבה לפני שהשיח על עתיד העבודה והבינה המלאכותית הפך לנחלת הכלל.
מפת חמש היבשות אינה מנסה לחזות אילו מקצועות ייעלמו, אלא מציעה מפת ניווט אחרת. היא מעבירה את הדיון מתפקידים וטייטלים למפה מנטלית של כישורים, זהות ויכולת פעולה, וממקדת את היתרון האנושי כבסיס ליצירת ערך בעולם עבודה שנמצא בשינוי מתמשך. כדי לתרגם את המפה לפעולה בעידן ה-AI, נעבור יבשת אחר יבשת ונזהה את היכולות האנושיות שבונות יתרון אנושי בר-קיימא בעולם עבודה משתנה.
היבשת הראשונה: יבשת המיינדסט – למידה לאורך החיים
השאלה שהיבשת עונה עליה: איך אני נשאר רלוונטי כשמה שאני יודע מתיישן?
יבשת המיינדסט פותחת את מפת חמש היבשות משום שלמידה לאורך החיים היא תנאי הכניסה לעולם העבודה החדש. לפני כישורים, טכנולוגיה וזהות מקצועית, עומדת היכולת להמשיך ללמוד, לשחרר ידע והרגלים שהתיישנו, ולבנות ידע וכישורים חדשים שוב ושוב. זהו הבסיס שעליו נשען כל יתר המודל.
מיינדסט מתפתח רואה בלמידה מנגנון עבודה מתמשך. הוא מאפשר להרחיב יכולות, להעמיק הבנה ולהישאר אינטלקטואלית בתנועה. תפיסה זו נשענת על עבודתה של קרול דווֶק, שהבחינה בין מיינדסט מקובע, הרואה יכולת כקבועה ונשען על ידע שכבר נרכש, לבין מיינדסט מתפתח, הרואה יכולת כתהליך שנבנה דרך למידה, מאמץ והתנסות.
בעולם שבו ידע מאבד מתוקפו במהירות וה-AI מאיצה יצירת ידע חדש, הקריירה אינה נבנית סביב מה שכבר יודעים, אלא סביב היכולת להמשיך ללמוד באופן שיטתי ומתמשך. למידה אינה אירוע נקודתי או הסבה חד פעמית, אלא עמדה מקצועית שמאפשרת חידוש ערך לאורך זמן.
במהלך יום העבודה, מיינדסט של למידה מתבטא בסקרנות פעילה, בשאילת שאלות שמקדמות הבנה ובהשקעה בלמידה גם כשאין לחץ מיידי. מיינדסט מקובע פועל בעיקר מתוך ידע קיים ולומד רק כאשר המציאות מחייבת זאת.
בעידן ה-AI, מי שאינו מפתח יכולת למידה מתמשכת מאבד יתרון תחרותי. מיינדסט מתפתח מאפשר לעבוד לצד ה-AI, להרחיב תחומי אחריות ולהפוך ידע חדש לערך מקצועי יישומי.
התרומה להצלחה בעולם העבודה החדש ובעידן ה-AI
יבשת המיינדסט בונה את הנכס האנושי המשמעותי ביותר: יכולת למידה שממשיכה לייצר ערך. היא מאפשרת להישאר רלוונטיים גם כשהידע מתיישן, לפתח כישורים בקצב המציאות, ולבסס הצלחה על התחדשות מתמדת ולא על הישגי עבר. בעולם שבו ידע הוא משאב מתכלה, היכולת ללמוד היא היתרון המתמשך היחיד.
מכאן עולה השאלה שמחברת אותנו ליבשת הבאה: לא רק האם אנו לומדים, אלא כיצד אנו משתמשים בלמידה כדי לחשוב, לחבר וליצור ערך חדש.
היבשת השנייה: יבשת המוח השלם (האמנדסים) – יצירת ערך בין אמן למהנדס
השאלה שהיבשת עונה עליה: איך אני יוצר ערך חדש ולא רק מגיב למציאות?
אם יבשת המיינדסט עוסקת ביכולת ללמוד, יבשת המוח השלם עוסקת בשאלה מה עושים עם מה שלמדנו. בעולם של מורכבות, תחרות מואצת ו-AI מתקדמת, ערך אינו נוצר מידע בלבד, אלא מהיכולת לחשוב אחרת, לדמיין אפשרויות חדשות ולהפוך רעיון לפעולה בעלת השפעה.
יבשת האמנדסים מבוססת על חיבור בין שני מצבי חשיבה משלימים. צד המהנדס מייצג חשיבה אנליטית, מוטת מבנה ונתונים וחשיבה ביקורתית: פירוק בעיות, בדיקת הנחות, בחינת היתכנות ויכולת יישום. זהו הצד שמוודא שהרעיון מחזיק במציאות. צד האמן מייצג דמיון, יצירתיות ואינטואיציה: היכולת לראות אפשרות חדשה, לחבר בין עולמות שונים ולזהות הזדמנות שעדיין לא נוסחה.
הערך נוצר לא בקצה אחד של הסקאלה, אלא בתנועה ביניהם. יש רגעים שבהם נדרש להרחיב מבט ולדמיין כיוון חדש, ויש רגעים שבהם צריך לעצור ולבחון האם הרעיון עומד במבחן המציאות. היכולת לנוע בין אמן למהנדס אינה תכונת אופי או כישרון מולד, אלא שריר חשיבתי שניתן וחשוב לפתח.
ביום עבודה, מוח שלם מתבטא במעבר בין השראה לבדיקה, בין רעיון ליישום ובין חזון לאחריות. בקבלת החלטות, הוא ניכר באיזון בין חדשנות לסיכון מחושב. ללא היבשת הזו, אנשים וארגונים נוטים לייעל את הקיים בלבד, או לייצר רעיונות שאינם מתורגמים להשפעה.
בעידן ה-AI, המכונה מצטיינת בצד ההנדסי של החשיבה: עיבוד נתונים, אופטימיזציה וביצוע. היתרון האנושי טמון כעת ביכולות של דמיון, יצירת כיוון וחדשנות, אך הוא מתממש רק כשמחברים את המעוף היצירתי לחשיבה ביקורתית וליכולת יישום. יבשת המוח השלם מאפשרת לא רק להשתמש ב-AI, אלא להוביל אותו ליצירת ערך חדש.
התרומה להצלחה בעולם העבודה החדש ובעידן ה-AI
יבשת האמנדסים היא מנוע החדשנות האנושי. היא מאפשרת לייצר ערך שלא היה קיים קודם, ולא רק להגיב למציאות. בעולם שבו ידע הופך לסחורה והביצוע עובר לאוטומציה, החיבור בין דמיון, חשיבה ביקורתית ויישום הוא ההבדל בין הישרדות ליתרון תחרותי.
כדי להחזיק חשיבה כזו לאורך זמן בתוך עומס ולחץ מתמשך, נדרשת היבשת הבאה במסע.
היבשת השלישית: יבשת האינטליגנציה הרגשית – להחזיק ולהסתגל בתוך שינוי
השאלה שהיבשת עונה עליה: איך אני מחזיק את עצמי ואחרים בתוך שינוי מתמשך?
אם יבשת המוח השלם עוסקת ביצירת ערך חדש, יבשת האינטליגנציה הרגשית עוסקת ביכולת להחזיק את הערך הזה בתוך מציאות אנושית מורכבת ודינמית. בעולם שבו הקצב מאיץ, חוסר הוודאות גובר והדרישות משתנות תדיר, האתגר אינו רק לחשוב אחרת, אלא להישאר יציבים, מחוברים ובעלי כושר הסתגלות גם תחת לחץ.
יבשת האינטליגנציה הרגשית כוללת מודעות עצמית, ויסות רגשי, אמפתיה וכושר הסתגלות. מודעות עצמית מאפשרת לזהות בזמן אמת מה מפעיל אותנו; ויסות רגשי מאפשר לבחור תגובה ולא לפעול באוטומט; אמפתיה מאפשרת להבין אחרים גם כשהמציאות לוחצת; וכושר הסתגלות מאפשר לשנות גישה, קצב ודרך פעולה בהתאם לנסיבות. יחד, אלו היכולות שמאפשרות תפקוד אנושי אפקטיבי בתוך אי ודאות.
ביום עבודה, אינטליגנציה רגשית מורגשת ביכולת לנהל שיחה טעונה בלי להיסחף, להקשיב גם כשאין תשובות ברורות, ולהתאים סגנון, מסר וקצב לאדם ולמצב. בקבלת החלטות, היא מאפשרת שיקול דעת וגמישות, ולא פעולה מתוך פחד, כעס או שחיקה. ללא היבשת הזו, אנשים נוטים להקשיח עמדות, להגיב באוטומטיות או להתנתק דווקא ברגעים שבהם נדרשת נוכחות.
בעידן ה-AI, הטכנולוגיה יכולה לנתח רגשות ולנסח מסרים, אך אינה חווה רגש ואינה נושאת אחריות אנושית. ככל שהקצב מאיץ והמורכבות גדלה, היכולת להחזיק ולהסתגל רגשית הופכת לנכס קריטי. בלי אינטליגנציה רגשית, גם אנשים מוכשרים ובעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות נשחקים לאורך זמן.
התרומה להצלחה בעולם העבודה החדש ובעידן ה-AI
יבשת האינטליגנציה הרגשית מאפשרת להפוך שינוי מתמשך למצב תפקודי ולא למקור שחיקה. היא שומרת על איכות קבלת ההחלטות, על יחסים אנושיים ועל מחויבות לאורך זמן. בעולם שבו המכונות אינן נשחקות אך בני האדם כן, אינטליגנציה רגשית היא התנאי שמאפשר להחזיק ביצועים, מנהיגות והשפעה גם תחת עומס מתמשך.
וכאן מתחדדת השאלה שמובילה אותנו ליבשת הבאה: איך שומרים על היכולת לא רק לתפקד ולהסתגל, אלא להחזיק הצלחה, משמעות ואנרגיה לאורך זמן מבלי להישחק?
היבשת הרביעית: יבשת הקיימות – להחזיק לאורך זמן
השאלה שהיבשת עונה עליה: איך אני מחזיק את זה לאורך זמן בלי להישחק?
אנחנו פועלים בתוך מציאות משברית מתמשכת: עומס גבוה, חוסר ודאות, גבולות מטושטשים ודרישה לביצועים רציפים. בעולם כזה, היכולת להמשיך לפעול, להוביל ולהשפיע אינה מובנת מאליה. האתגר המרכזי כבר אינו רק להגיע להישגים, אלא להחזיק הצלחה לאורך זמן מבלי לשלם עליה במחיר של שחיקה, ניתוק או אובדן משמעות.
יבשת הקיימות עוסקת בדיוק ביכולות האלה. היא כוללת ניהול אנרגיה, חיבור למשמעות, הצבת גבולות וטיפוח רשת קשרים משמעותית. אלו אינם מותרות או פריבילגיה של מי שיכול להרשות לעצמו לעצור, אלא תשתית תפקודית שמאפשרת רצף פעולה, בהירות ושיקול דעת גם כשהעומס אינו פוחת.
ביום עבודה, קיימות באה לידי ביטוי ביכולת לבחור קצב שמתאים לאדם ולמציאות, לשמור על מיקוד גם כשהדרישות מתרבות, ולהבחין בין דחוף לחשוב. בקבלת החלטות, היא מאפשרת לבחור מה נכון לאורך זמן ולא רק מה נכון באותו הרגע. ללא היבשת הזו, ניתן לתפקד היטב בטווח הקצר, אך לאורך זמן השחיקה פוגעת בבהירות, במחויבות וביכולת להשפיע.
בעידן ה-AI, הטכנולוגיה אינה מתעייפת, אינה נשחקת ואינה זקוקה לאיזון. בני אדם כן. ככל שהמערכות מאיצות והציפייה לביצועים רציפים גדלה, היכולת לבנות קצב אנושי ולהחזיק משמעות הופכת לגורם מבדל.
התרומה להצלחה בעולם העבודה החדש ובעידן ה-AI
יבשת הקיימות מאפשרת להחזיק ביצועים והשפעה לאורך זמן גם בתוך מציאות משברית. היא שומרת על איכות קבלת ההחלטות, על מחויבות ועל נוכחות מנהיגותית. בעולם שבו הקצב מוכתב על ידי טכנולוגיה, קיימות היא היכולת האנושית היחידה שמאפשרת לא רק לשרוד, אלא להמשיך להוביל לאורך שנים.
ומכאן אנו מגיעים ליבשת האחרונה במסע: הזהות אשר מגבשת את כל היכולות הללו לכדי ציר פעולה יציב.
היבשת החמישית: I-21, אני במאה ה-21 – בית של בחירה ותנועה
השאלה שהיבשת עונה עליה: מה עלינו לעשות יום יום כדי להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו ולהשפיע באופן חיובי על חיינו, משפחתנו, הארגון בו אנו עובדים, מדינת ישראל והעולם?
יבשת I-21 היא המקום שבו אנחנו חוזרים הביתה – אל עצמנו. זהו המרחב שבו כל אחת ואחד מאיתנו הופכים בהדרגה לגרסה הטובה ביותר של עצמנו, ומשפיעים באופן חיובי על כל רבדי החיים: מהאישי, דרך המשפחה והארגון, ועד למדינה ולעולם כולו. זהו מקום של גילוי ובחירה שבו לא מחפשים עוד שייכות, אלא יוצרים אותה. אנו ממציאים את היבשת האישית שלנו: מרחב שמאפשר לבטא את עצמנו על מלא, להשפיע ולחיות בתחושת משמעות עמוקה.
זוהי היבשת של האחריות האישית לעיצוב זהות – אנושית, מקצועית וערכית – שמתאימה למאה ה-21. כאן אנו לומדים לרתום את הטכנולוגיה לא כדי להתרחק מהאנושיות, אלא כדי להעצים אותה: לגדול, ללמוד, להתחבר וליצור טוב גדול יותר.
ביבשת I-21 איננו נודדים עוד בין ארגונים או תפקידים; אנחנו הופכים בעצמנו לאי של השפעה, ונעים בין הרבדים השונים. כל מחשבה, החלטה ופעולה יוצרות אדוות של השפעה אשר מתחילות בנו, נוגעות במשפחה, מקרינות על הצוות והארגון, ומשפיעות עד לקצוות העולם. זוהי היבשת שבה אנו בונים את היתרון האנושי הייחודי שלנו – מה שאף מכונה לא תוכל לשכפל: היכולת לחלום, לחוש, לדמיין, לבחור בחמלה ולפעול מתוך תכלית. כאן טמון הכוח להיות נוכחים באמת, לחשוב באופן שלם ולחולל שינוי משמעותי.
להמציא את היבשת שלכם פירושו לקחת אחריות – לבחור בכל יום לפעול מתוך מודעות, תעוזה ולב פתוח. להבין שאתם לא רק מגיבים לשינוי, אלא יוצרים אותו. אתם שותפים פעילים בעיצוב המפה החדשה של האנושות – מצפן אנושי לעידן שבו טכנולוגיה ואנושיות צועדות יחד, יד ביד.
מפת חמש היבשות אינה עוד מודל לפיתוח כישורים, אלא מענה למשבר הערך שנוצר כשהבינה המלאכותית מערערת את עוגני עולם העבודה הישן. כשהטכנולוגיה מנטרלת ותק, תפקיד וסטטוס, היתרון היחיד שנותר הוא אנושי: היכולת ללמוד, לחשוב, להסתגל ולבחור כיוון בתוך שינוי מתמשך.
7 צפייה בגלריה
איילה ראובן-ללונג, חלוצה ומומחית להכשרת עובדים, מנהלים וארגונים לפיתוח היתרון האנושי בעידן ה-AI
(צילום: באדיבות EQL)
המודל הישראלי, שפותח שנים לפני שיח ה-AI, מבוסס על תובנה אחת חדה: העתיד אינו שייך למי שיודע יותר, אלא למי שמוכן יותר. מודל חמש היבשות מגדיר את תשתית המוכנות הזו, מתפיסת חשיבה ולמידה, דרך יצירת ערך וחוסן, ועד קיימות וזהות פועלת. בעידן שבו הכול משתנה, זו אינה מפת קריירה, אלא מפה למוכנות אנושית.
עכשיו, כשהמפה ברורה, הגיע רגע האמת: לדעת היכן אנחנו נמצאים עליה. בעולם של שינוי מואץ, הבנה רעיונית לבדה אינה מספיקה; בלי מדידה, גם המפה המדויקת ביותר נשארת על הנייר. לכן, לאחר פיתוח מודל חמש היבשות, פיתחה חברת EQL שאלון מוכנות בעל ארבעה סוגי תוקף ומהימנות, המספק לכל אחת ואחד תמונת מצב ברורה על רמת המוכנות האישית שלהם.
השאלון מצביע באילו יבשות קיימת מוכנות גבוהה, ובאילו נדרש להשקיע יותר זמן, מאמץ ולמידה ממוקדת. במציאות שבה ותק, טייטל וניסיון עבר כבר אינם מבטיחים ערך עתידי, זו אינה אבחנה תאורטית אלא נקודת פתיחה לבחירה מודעת. המדידה הופכת את מפת חמש היבשות לכלי עבודה שמאפשר לכל אחת ואחד לבנות במכוון את היתרון האנושי שלהם, ולהתקדם גם כאשר כללי עולם העבודה נכתבים מחדש.
