"אנחנו שנתיים מנקודת המפנה שמחשב קוונטי יעלה על מחשב רגיל"
דורית דור, מייסדת שותפה של קרן להשקעה בטכנולוגיות קוונטיות, מסבירה למה הטכנולוגיה הזאת תהפוך את העולם שאנחנו מכירים, ואיך ישראל צריכה לפעול כדי לא לפספס את המהפכה הבאה
דורית דור, מייסדת שותפה של קרן להשקעה בטכנולוגיות קוונטיות- מהפכת הקוונטים
דמיינו מחשב שיכול לפצח בשניות בעיות שלוקחות למחשבים החזקים בעולם שנים רבות לפתור. מחשב שיכול לשבור את כל מערכות ההצפנה הקיימות, למצוא תרופות למחלות סרטניות, לפתח בטריות מהפכניות שיחסכו את כדור הארץ, ולפתור אופטימיזציות פיננסיות שהיום בלתי אפשריות. בזמן שכולם עסוקים ב-AI, במהפכת הבינה המלאכותית, מתגנבת מהפכה נוספת אל המעבדות ברחבי העולם, ולא מן הנמנע שהיא תייצר שינוי רב יותר. מהפכת המחשוב הקוונטי, טכנולוגיה שיכולה לשבור כל הצפנה קיימת, למצוא תרופות חדשות ולפתור בעיות שמחשבי העל של היום אפילו לא מתקרבים אליהן, עוברת משלב התיאוריה למציאות. ועכשיו זה בדיוק הזמן להשקיע, לפני שהשוק מוצף.
מחשוב קוונטי, שעד לפני כמה שנים נחשב לתיאוריה אקדמית על הנייר בלבד, הפך לשוק משגשג עם יותר מאלף חברות, עשרות מיליארדי דולרים של השקעות ממדינות, וענקיות כמו גוגלIBM , BMW, ו-JP Morgan שכבר הקימו יחידות קוונטים פנימיות. כ-150 חברות גדולות בעולם העמידו צוותים ייעודיים לחקור איך הטכנולוגיה הזאת יכולה לשנות את העסק שלהן. עכשיו, כשהטכנולוגיה מתקרבת לנקודת המפנה שבה היא תגיע למחשבים שלנו, נפתח חלון הזדמנויות צר למשקיעים שמוכנים להמר על המהפכה הבאה, לפני שהשאר יצטרפו.
דורית דור, שבילתה 30 שנה בלב הפיתוח של צ'קפוינט וניהלה אלפיים עובדים כ-CTO, בחרה דווקא עכשיו לעזוב ולהקים קרן השקעות ייעודית לטכנולוגיות קוונטיות. "יש במהפכה הזאת משהו מאוד מרגש מבחינתי, כי ברגע שיהיה מחשבים קוונטיים מספיק גדולים ושימושיים, אז הרבה מהתיאוריה שעסקנו בה לפני 40 שנה של איך לכתוב אלגוריתמים תשתנה. על מחשב רגיל זה עדיין יתקיים, אבל על המחשב הקוונטי זה יראה אחרת. זו מהפכה גדולה וזה מרגש מאוד", היא מסבירה בפרק של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, בהנחיית דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים של סקאלה.
מצ'קפוינט לקוונטים
כדי להבין את המהפכה, צריך קודם להבין את הטכנולוגיה. לדברי דור, במחשב קוואנטי יש יחידות מידע שהן יותר מורכבות. "הן מכילות", היא אומרת, "את אוסף כל המצבים של אותה יחידת מידע בבת אחת באותו זמן, ורק באיזשהו רגע בזמן נגלה אם זה אפס או אחד". במקום שמחשב רגיל עובר על כל אפשרות בנפרד, בזו אחרי זו, "אם תצליח לעשות את החישוב במצב הלא ידוע של כל יחידות המידע, זה כאילו חישבת את אוסף כל האפשרויות בבת אחת".
לפי דור, זו קפיצת מדרגה אקספוננציאלית ביכולת החישוב. "זה מחשב שעובד לפי קונספט אחר, הוא לא עובר באופן סדרתי על הדברים אלא בבת אחת מחשב אוסף של אפשרויות", מסבירה דור. "יחד עם זאת, הוא לא יודע לפתור כל דבר באופן אוטומטי. זה לא שתיקח את הבעיה כפי שהיא, תזרוק אותה לשם וכל הדברים יתיישבו. אתה צריך לבנות צורות פתרון חדשות שיתאימו לחישובים שניתן לעשות אותם על אוסף כל האפשרויות".
כשדור הצטרפה לצ'קפוינט ב-1995, החברה מנתה פחות מ-20 עובדים ועוד לא היה את המושג "סייבר". "לא הייתה המילה 'סייבר' כי לא היה סייבר", היא נזכרת. במשך 30 שנה היא עברה תפקידים שונים, החל מפיתוח דרך ניהול מוצר ועד פיתוח עסקי. "התעסקתי הרבה מאוד בתובנה החוצה. מה הלקוחות צריכים ומה יש בשוק, מה חברות אחרות עושות, מה התעשייה כולה עושה, לאן היא מתקדמת, לאן היא הולכת", היא מתארת. "בעיניי האסטרטגיה של החברה היא כל הדרך מלהבין את הקצה של הלקוחות ועד את הקצה הארכיטקטוני".
לאחר שנים רבות בחברה, היא החליטה לעזוב, זמן קצר לאחר שמצאה דברים שכתבה לפני 30 שנה. "כתבתי אז", היא אומרת, "שהתפקיד החלומי שלי הוא שנתיים, אקדמיה, שנתיים, עבודה, שנתיים, אקדמיה, שנתיים, עבודה. היה איזשהו רחש סביב קיומו של האינטרנט ואחרי זה המובייל ועברתי את כל המהפכה הזאת קצת מהצד. זאת אומרת, עשיתי הרבה דברים, אבל לא חשבתי על זה כעל מהפכה ורק בדיעבד זה התברר. אמרתי 'וואו, הייתה פה ממש מהפכה'. עכשיו יש לי איזושהי הזדמנות להיות יותר אקטיבית בתוך המהפכה".
מה המחשבים הקוונטיים יכולים לעשות?
את הקונספט של מחשב קוונטי המציאו על הנייר לפני כ-40 שנה, ואת האלגוריתם לפתרון מספרים ראשוניים (בסיס ההצפנה המודרנית) המציאו לפני 30 שנה. אז מה השתנה כעת? "היום אנחנו כבר במצב שיש הרבה עשרות של חברות שבונות קיוביטים (יחידת מידה למידע קוונטי). יש יותר מאלף חברות שעוסקות קוונטיים בכלל, יש הרבה מאוד אנשים גם באקדמיה", מונה דור.
דור מספרת כי בשנת 2020 הייתה בהרצאה בדאבוס של גוגל על קוונטום, עדיין ברמה תיאורטית מאוד. מאז, הדברים השתנו במהירות. "כשיש מספיק מאסה קריטית", היא מסבירה, "אז יש יותר חברות, יותר שיטות, יותר רעיונות, יותר חוקרים וזה מתחיל לרוץ יותר מהר".
האינדיקטורים מצביעים על בשלות הולכת וגוברת. למשל העובדה שכ-150 חברות גדולות העמידו קבוצות קוונטים בתוך הבית. לדברי דור, משמעות הדבר שהחברות הללו רואות את הפוטנציאל שבדבר ומדי יום צצות עוד ועוד חברות. "אנחנו", היא מוסיפה, "בערך שנתיים מזה שכמות קיוביטים אחרי תיקון שגיאות תהיה כזאת שהיא כבר לא בהכרח ניתנת לסימולציה על ידי מחשב רגיל, ואז נתחיל גם לראות פתרונות שמייצרים הבדל".
הדוגמה המפורסמת ביותר היא הצפנה. דור מסבירה: "אנחנו יודעים לפרק מספר לראשונים שכולנו למדנו בבית הספר וכשהוא מספר קטן אז אין בעיה. כשהוא מספר מאוד מאוד גדול, קשה למצוא את הראשונים שלו בלי לעבור על אוסף כל האפשרויות. זה עד כדי כך בעיה קשה שמשתמשים בה על מנת להחביא את המפתח הסודי שלי".
"כשאני", היא ממשיכה, "מדברת איתך על מפתח ציבורי וסודי שזה בבסיס ההצפנה, אז הסיבה שמאזין מהצד לא יכול לחזור למפתח המקורי היא כי הוא לא יודע לחלק את המספר הכל כך גדול הזה לראשוניים שלו. ואנחנו 40 שנה מבססים את כל אבטחת המידע שלנו על העובדה הזאת. במחשב קוונטי אפשר למצוא את הראשונים של מספר מאוד גדול בבת אחת".
אבל לפי דור, היישומים הם הרבה מעבר לכך. "מחשב קוונטי", היא אומרת, "מבוסס על יחידות פיזיקליות ולכן הוא יודע טוב להתנהג כגוף פיזיקלי. כשאתה רוצה למצוא חומר חדש, קטליזטור או דשן או בטרייה או לא יודעת מה, אתה בעצם מחפש לנסות כל מיני חומרים ולראות איך הם מתנהגים בכל מיני מצבים. במחשב קלאסי צריך להתחיל עכשיו לבנות את כל הסימולציה הזאת על כל חלקיה במחשב קוונטי. חלק הסימולציה הזאת היא נובעת מזה שזה מחשב שמלכתחילה עובד בעקרונות פיזיקליים, ולכן הוא יודע לעשות את זה יותר יעיל".
הסטרטאפים בתחום נראים שונה לגמרי ממה שהשוק רגיל אליו, אולי בשל המאפיינים של אלו שעומדים מאחוריהם. "זה עידן הפיזיקאים. אנחנו רגילים לאנשי מחשבים ואנשי תוכנה. זה סטארט אפים של פיזיקאים. ברוב הסטארט אפים יש פרופסורים לפיזיקה, דוקטורנטים לפיזיקה וכן הלאה", אומרת דור.
לדבריה, בגלל המהירות שבא נעים הדברים בשוק, ובקצב שבה המהפכה מגיעה אלינו, יש צורך להתמודד עם השינויים מבחינת רגולציה כבר עכשיו. "אתה צריך להיערך", היא אומרת, כשהיא מתייחסת גם לבנקים, "צריך להיות מוכנים. אם אתה בנק ואתה יודע שזה ייקח לך הרבה זמן לטפל בכל מה שעכשיו קורה ואתה צריך להחליף, אז חברות הסייבר קוונטים כבר פעילות".
קוונטים מול AI
דור הקימה ביחד עם שותפתה מאיה נצר קרן להשקעה רק בטכנולוגיות קוונטיות. "התזה שלנו", היא אומרת, "היא שבזמן הנראה לעין אין אחד שלוקח פה את כל הקופה, אלא יש הרבה מאוד טכנולוגיות שרצות ביחד למטרה, ואנחנו נביא פורטפוליו של דברים שמחוברים לאותו אופק ולהנגיש אותו למשקיעים" וואליו השקעות מתקדמות מובילה את הגיוס ממשקיעים כשירים לקרן Qbeat של דורית דור.
"יש כאלה", היא מוסיפה, "שזה מרגש אותם להיות חלק מהמהפכה, כי זו הזדמנות לחבור לזה, ללמוד את זה", אומרת דור. "אתה אומר לעצמך וואו, אני יכול לעשות. אתה יודע, 90 ומשהו אחוז מהוני אני אעשה את הדברים הרגילים. אני אקח פה איזה משהו. אני אקח את הפינה הזאת ואני אהיה חלק מהמהפכה. יש הרבה סקרנות בשוק".
השאלה הטבעית היא אם יש כבר AI, למה צריך קוונטים?, על כך אומרת דור: "בדברים שיש בהם הרבה דאטה, והלמידה יכולה להוליך את התשובה. כלומר, אתה יכול דרך הדאטה להבין מה לעשות. כנראה ההולכה הזאת תהיה מספיק יעילה והיא תהיה יותר יעילה ממחשב אלטרנטיבי. אבל יש הרבה דברים שאתה מחפש מחט בערמת שחת ואין לך איזשהו דאטה שיוליך אותך לקראת התשובה. ואז מחשב קוונטי ידע להיות הרבה יותר טוב".
בסופו של דבר, היא מסכמת, "יש סיכוי מאוד טוב שהם יעבדו ביחד. זה לא יהיה. הם לא יהיו בריב אחד עם השני, אלא את מה שנכון לעולם לעשות ביחד יעשו ב-AI ומה שנכון לעולם לעשות הקוואנטי יעשו הקוונטיים".
לדברי דור, המזל הגדול של ישראל הוא תוכניות תלפיות שקידמה בשנים עברו פיזיקאים מילדות. "יש לנו בישראל", היא אומרת, "בסיס של אוניברסיטאות מאוד טובות, של חוקרים טובים של פיזיקאים. אנחנו לא באותו יתרון יחסי כמו שאנחנו בסייבר, אבל אנחנו כן עם נקודות טובות ותמיד אנחנו זוכים בציונים. יש פה קהילה מאוד פעילה".
אחד הדברים שאנחנו יכולים לשאוף אליהם שיותר ילדים בני 10 ילמדו קוונטים בבית ספר", היא מוסיפה. "אנחנו חיים בעולם מאוד טכנולוגי וחינוך מההתחלה. כאילו לדבר את השפה זה חלק ממה שאנחנו צריכים להנחיל ולעשות".
מצד שני, שמה של ישראל בימים אלו לא הולך לפניה, ולדברי דור זה פוגש אנשי מקצוע במקומות שונים. "אני יודעת על מקרים שלא נתנו או לא בחרו להשתתף בכנס בגלל דברים של ישראל, וזה מאוד מאוד כואב", היא מודה. "למה זה כואב? כי אם אתה פרופסור למשהו זה לא לבחירתך. אם תעשה שיתופי פעולה ותלך להרצות בכנס זה זה. זו העבודה שלך. אם יסגרו לך את הערוץ הזה אתה תעבור לחוץ לארץ ותלך לעשות את זה שם". היא מדגישה: "כדי לשמור על האקדמיה, צריך באמת לטפל ביחסי ציבור הגלובליים של מדינת ישראל".
