בלעדי
עוד עשרות אלפי דירות בסיכון: הזיהום בשדה דב מתרחב גם לשטחים שלא הוגדרו חשודים
חריגות של עד פי 600 מערכי הסף נמצאו בבדיקות ברובע החדש של תל אביב, בזמן שאלפי דירות כבר נמכרו במכרזים וחלק מהעבודות החלו. המשרד להגנת הסביבה: "נבחנים הסיכונים ונקבעות תוכניות פרטניות בהתאם לממצאים"
כימיקלים מזיקים נמצאו גם בשטחים שלא הוגדרו כחשודים בזיהום PFAS בשדה דב – כך עולה מסקרי הקרקע שכבר בוצעו ופורסמו באתר המשרד להגנת הסביבה. לשטחים אלו הוגדר מספר נמוך של דיגומים בשל הסברה הראשונית כי לא יימצא זיהום בקרקע, אולם בחלקם אותרו חריגות של עשרות אחוזים מערכי הסף שקבע הרגולטור.
במשרד להגנת הסביבה אישרו את הממצאים ואומרים כי הנחו להרחיב את הבדיקות, אולם ברקע עדיין ישנן שאלות כבדות משקל באשר למשמעות הבנייה בשטח רווי כימיקלים שרגולטורים בעולם טרם החליטו כיצד להתמודד עם החשיפה המסוכנת אליהם.
שדה דב בצפון תל אביב שימש במשך עשרות שנים שדה תעופה אזרחי וצבאי, עד שנסגר. בתרגילים ובתפעול השוטף של השדה השתמשו בקצפי כיבוי שמכילים PFAS, משפחה של כימיקלים סינתטיים שמכונים "כימיקלים לנצח" כי הם לא מתפרקים בטבע ובגוף וגורמים לנזק בריאותי. בפברואר 2026 הודיעו המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל על ממצאים ראשוניים של זיהום PFAS בקרקע ובמי התהום ועל יציאה לסקרי קרקע נרחבים בשטח. רשות המים העבירה ממצאים שהצביעו על זיהום כבר ב־2022.
למרות זאת, המשרד התיר לשווק את הקרקעות כנקיות, ורק ב־2025 החל לבדוק. ביולי 2026 הורה המשרד לעיריית תל אביב לעצור עבודות תשתית, מחשש שאלפי טונות של קרקע מזוהמת, או חשודה בזיהום, הועברו ברחבי האתר בלי פיקוח מספק.
על השטח מתוכנן הרובע החדש של תל אביב: כ־16 אלף דירות, לצד שטחי מסחר, משרדים וחדרי מלון. מתוך 18 אלף יחידות הדיור המתוכננות, כ־7,000 כבר נמכרו במכרזים, ובחלק מהמגרשים החלו עבודות חפירה ומילוי. כעת נדרשים היזמים לבצע חקירת קרקע נרחבת, כשבבדיקות שבוצעו עד כה התגלו זיהומים על שטחים נרחבים, גם כאלו שלא נחשדו בזיהום.
לפי ניתוח שביצעה רוני בריל, מהנדסת סביבה ושמאית מקרקעין, חלק מהחריגות בשטחים שבהם נאספו דגימות מועטות שכן לא הוגדרו כחשודים, חורג בעשרות אחוזים מערכי הסף שקבע הרגולטור.
כך למשל, בשטח 301 נמצאו חריגות ב־22 קידוחים מתוך 23 (96%), בריכוז מקסימלי של פי 100 מערכי הסף שנקבעו ל־PFOS – סוג נוסף של "כימיקל נצח". בשטח 303 נמצאו חריגות ב־100% מהקידוחים שנדגמו – חשודים ולא חשודים, בריכוז מקסימלי של עד פי 600 מערכי הסף שנקבעו ל־PFOS. בשטח 2206 נמצאו חריגות PFOS של פי 10 במחצית הקידוחים, גם בשטח שלא היה חשוד כמזוהם, בשטח 2255 נרשמו חריגות של עד פי 15 ל־PFOS בשליש (ארבעה) מהקידוחים בשטח שלא היה חשוד כמזוהם, וגם חריגות של פי 2.5 מערכי הסף ל־PFHxS. בשטח 2270 ישנן חריגות של פי 25 ב־PFOS בשטח שלא היה חשוד כמזוהם, ובשטח 2701 חריגות של פי 6 באותו מזהם, גם כן בשטח שלא נחשד בזיהום טרם הדיגום. גם בשטח 822 נמצאו חריגות, בקידוח אחד מתוך 10, בשטח שלא היה חשוד כמזוהם.
במשרד להגנת הסביבה אומרים כי ״ממצאי הסקרים מצביעים על זיהום נרחב בתרכובות PFAS במתחם שדה דב, לרבות באזורים שלא הוגדרו מלכתחילה כחשודים בזיהום. בהתאם לכך, המשרד מנחה על המשך חקירת הקרקע בכל מגרשי התוכנית ועל הרחבת הבדיקות ותיחום מוקדי הזיהום בהתאם לממצאים. יובהר כי מפת האזורים החשודים התבססה על הערכות בנוגע למקורות זיהום קרקע פוטנציאליים, בהתבסס על תכונות האתר ומאפייני הזיהום בשטח. במסגרת פעולות החקירה, גם אזורים שבהם הסבירות להמצאות זיהום היא נמוכה יותר, נחקרים בצורה מקיפה ואף נדרשים בתיחום הזיהום במידת הצורך״.
כעת עומדות שאלות גדולות על הפרק באשר לעתידן של אותן קרקעות, שכן בעולם עדיין מתלבטים האם לבנות על אזורים שבהם מתגלים זיהומי PFAS משמעותיים. שיטות הטיפול במזהמים הללו מוגבלות, ולעיתים הן כרוכות בעיקר בהעברת הזיהום למקומות אחרים בשל הקושי הרב להיפטר מאותם מזהמים.
במשרד להגנת הסביבה אומרים כי כל שטח ייבחן באופן פרטני לפי ריכוזי המזהמים וייעוד הקרקע, וכי במגרשים שבהם הקרקע צפויה להישאר בשטח, ״נבחנים הסיכונים האפשריים לתושבים, לעובדים ולסביבה, ונקבעות הנחיות פרטניות בהתאם לממצאים ולשימושים המתוכננים״.
עוד הוסיפו במשרד כי דרשו מעיריית תל אביב (בעלת מירב המגרשים בשטחי שדה דב) ״להגיש תוכנית מקיפה לניהול הסיכונים מהקרקעות שיישארו בשטח התוכנית, הכוללת בחינה של מוקדי הזיהום, מסלולי החשיפה האפשריים והאוכלוסיות שעלולות להיחשף אליהם״.
בריל קוראת למשרד להגנת הסביבה להכריז על כלל השטח כמזוהם, ולנהוג בו ובעתידו במשנה זהירות. ״לאור העובדה שבסקרים שפורסמו נמצא זיהום בכל מקום ואינו מוגבל לשטחים שהוגדרו בתחילה, בלא מידע מספק, כ'לא חשודים כמזוהמים', יש להכריז על כל השטח כ'חשוד כמזוהם', לבצע בדיקות נרחבות לאיתור גבולות הזיהום וכימות שלו. כמו כן, לאור העובדה שבעולם לא קיימות שיטות מוכרות, כלכליות וזמינות לטיפול בקרקעות מזוהמות ב־PFAS בכלל ובטח בנפחים עליהם מדובר במתחם שדה דב, נדרשת חשיבה מערכתית, ברמת המדינה לפתרון. הטלת האחריות על יזמים פרטיים עלולה לגרום להתארכות הליכי הטיפול באתר, עיכובים משמעותיים בבנייה ואף לנזקים במקרה ששיטות ניסיוניות ייושמו ויכשלו״.
