בלעדי
המהלך שנכשל: היבוא נפתח, הפיקוח בוטל ומחיר החמאה זינק ב־75%
סקירה של משרד החקלאות שהגיעה לידי כלכליסט מעלה כי לאחר פתיחת שוק החמאה ליבוא והסרת הפיקוח על המחירים ב־2021, החמאה המיובאת התייקרה יותר מפי שלושה מהחמאה המקומית. המהלך נועד להגביר את התחרות ולהוזיל מחירים, אך בפועל את הקופון הגדול גזרו היבואנים והקמעונאים, שמרווח השיווק שלהם זינק מ־20.1 ל־32 שקל לק"ג
היבוא נפתח, הפיקוח בוטל – והמחיר זינק. חמש שנים לאחר פתיחת שוק החמאה ליבוא והסרת הפיקוח על המחירים, זינק מחירה של החמאה המיובאת בכ־75%. כך עולה מסקירה שערכה חטיבת המחקר במשרד החקלאות והגיעה לידי כלכליסט. במקביל, מחיר החמאה המקומית, המיוצרת בעיקר על ידי תנובה, עלה בכ־23% – שיעור מתון יותר, אך עדיין משמעותי.
לפי הסקירה, המחיר לצרכן של ק"ג חמאה מיובאת עלה מ־37.6 שקל ב־2021 ל־65.5 שקל ב־2025. באותה תקופה עלה מחיר החמאה ליבואנים ב־15.8 שקל לק"ג בלבד. המשמעות היא שמתוך התייקרות של 27.9 שקל לק"ג לצרכן, חלק ניכר נותר בידי היבואנים והקמעונאים: מרווח השיווק השקלי המשותף שלהם עלה ב־12.1 שקל ל־32.3 שקל לק"ג כיום.
בין הנהנות הבולטות מהסרת הפיקוח נמצאות מחלבות גד, המשווקת חמאה מיובאת שנמכרת לצרכן על ידי הקמעונאי ב־100.67 שקל לק"ג, וטמפו, המשווקת את מותגי אלוויר ופרזידנט ב־98.7 ו־89.2 שקל לק"ג בהתאמה. שחקניות משמעותיות נוספות הן ויליפוד, המייבאת חמאה תחת מותגים שונים במחיר של 83-81 שקל לק"ג, ושטראוס, המשווקת את חמאת לורפק במחיר של 67.1 שקל לק"ג. ההתייקרות החדה של החמאה המיובאת הגבירה את הביקוש לחמאה המקומית, שנותרה חלופה זולה יותר, שככל הנראה גרם לתנובה, המחזיקה ב־64.5% משוק החמאה המקומית, להעלות בחודש שעבר את מחיר החמאה ב־4.8%. מחיר חבילת חמאה של 200 גרם עמד לפני הסרת הפיקוח על 7.88 שקלים. חמש ההתייקרויות שנרשמו מאז במוצרי החלב שבפיקוח היו אמורות להביא את המחיר לכ־9.7 שקלים, אולם בהיעדר פיקוח העלו הקמעונאים את המחיר בשיעור גבוה יותר מזה שהעלתה תנובה, לעד 13 שקל.
חמאה היא מוצר הנהנה מביקוש גבוה בישראל. בשנת 2025 נמכרו בישראל 15.8 אלף טונות חמאה, כאשר 62% מהכמות נמכרו כחמאה שולחנית והיתר לשימוש תעשייתי. בעוד ש־59% מהחמאה לתעשייה הגיעה מיבוא, 83% מהחמאה השולחנית עדיין מיוצרת בישראל, בעיקר על ידי תנובה. מרבית החמאה השולחנית נמכרת ברשתות השיווק, כאשר 74% מהמכירות הן של חמאה מקומית, לעומת 11% של חמאה מיובאת באריזת נייר ו־15% של חמאה מיובאת בקופסה.
בשנת 2021 החליטו שר האוצר דאז אביגדור ליברמן ושר החקלאות דאז עודד פורר להוציא את החמאה מסל המוצרים שמחירם נמצא תחת פיקוח. ההחלטה התקבלה בעקבות המלצת ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר, שהמליצה להחליף את מנגנון קביעת מחיר המקסימום לצרכן בחובת דיווח שנתית על מחירים ורווחיות. בעקבות ההחלטה הורשו היצרנים והקמעונאים לקבוע את המחיר לצרכן באופן חופשי, בכפוף לדיווח שנתי למפקח על המחירים במשרד החקלאות.
המלצת הוועדה התקבלה אף שחבריה העריכו כי בטווח הקצר צפויה עליית מחירים, מתוך הנחה שבטווח הארוך התחרות תוביל לירידתם. "ניתן להניח שבטווח הבינוני־ארוך הפער במרווח צפוי להצטמצם בעקבות כניסת שחקנים נוספים. לצד זאת, ייתכן כי בטווח הקצר הסרת הפיקוח תביא לעליית מחיר מסוימת, וזאת לאור הצורך בהתארגנות היבואנים ובקיומן של עלויות התחלתיות", נכתב בהחלטת הוועדה.
עוד לפני הסרת הפיקוח נפתח שוק החמאה ליבוא פטור ממכס, בעקבות מחסור שנוצר בשוק בשל הפסקת ייצור החמאה בטרה וצמצום הייצור בתנובה. המחסור החל לאחר שמחיר המטרה – המחיר שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור חלב גולמי – עלה באופן מתמשך החל ב־2018. למרות זאת, שר האוצר דאז משה כחלון סירב לעדכן את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח. רק לאחר שהמחלבות עתרו לבג"ץ נאלץ לחתום על ההתייקרות. בעתירתה לבג"ץ הזהירה טרה כי "אם תימשך מדיניות העלאת מחיר המטרה ללא הסתכלות כוללת על משק החלב, טרה תיאלץ לצמצם את ייצור המוצרים המפוקחים". המחלבה, שבבעלות החברה המרכזית למשקאות (קוקה־קולה ישראל), אכן מימשה את האיום והמשיכה לשווק חמאה רק לשוק המוסדי. במקביל צמצמה תנובה את הייצור, והמחסור בחמאה הלך והחריף.
3 צפייה בגלריה
מימין: בעל השליטה ומייסד מחלבות גד, עזרא כהן, ומנכ"ל קבוצת שטראוס שי באב"ד
(צילומים: דנה קופל, זוהר שטרית)
כדי להתמודד עם המחסור הורחבו ב־2019 מכסות היבוא הפטורות ממכס. אלא שהחמאה המיובאת נמכרה במחירים גבוהים משמעותית מהמחיר המפוקח של החמאה המקומית. בעקבות זאת קבע בתחילת 2020 המפקח על המחירים במשרד החקלאות, אורי צוק בר, כי חמאה מיובאת היא "מצרך דומה" לפי חוק הפיקוח, ולכן לא ניתן למכור אותה במחיר הגבוה מהמחיר המפוקח. אלא שבפועל נמכרו חמאות מיובאות במחירים גבוהים בעשרות אחוזים מהמחיר המפוקח. צוק בר אף אישר להחריג חלק מהמוצרים. כך, למשל, אישר לוויליפוד להוציא מפיקוח את החמאה הפינית Valio, בטענה כי מדובר ב"חמאה ייחודית מפינלנד מרפתות המייצרות על מרעה מלא, בתוספת תרבית לקטית, עם חיי מדף, מרקם וצבע שונים".
מאזן הכוחות השתנה לטובת יבוא החמאה
הסרת המכס על יבוא חמאה חוללה שינוי משמעותי במבנה השוק. בעוד שב־2016 עמד נתח השוק הכמותי של החמאה המקומית על 81.5%, בשנת 2020 הוא כבר ירד ל־55.9%.
המלצת ועדת המחירים להסיר את הפיקוח נתמכה גם על ידי רשות התחרות, שבחנה את השפעות פתיחת השוק ליבוא. לפי הרשות, ביטול המכס הגביר את התחרות, הרחיב את מגוון המוצרים בכ־32% והוביל לכניסת מוצרים חדשים שנמכרו במחירים נמוכים יחסית למוצרים הוותיקים. על בסיס ממצאים אלה העריכה הרשות כי יבוא חופשי ייצור רסן תחרותי שימנע משחקנים בשוק לנצל כוח שוק. אלא שבחלוף חמש שנים התמונה מורכבת יותר. פתיחת השוק ליבוא אמנם הרחיבה את מגוון המוצרים על המדף, אך גם הובילה לזינוק במחיר לצרכן ולעלייה חדה במרווחי השיווק של היבואנים והקמעונאים.
