"אנחנו נמצאים במלחמת ה-AI הראשונה בהיסטוריה"
חיים ישראל, אסטרטג גלובלי של בנק אוף אמריקה- אחד מהבנקים הגדולים בעולם - מסביר מדוע AI אינה בועה אלא המהפכה הגדולה ביותר שהאנושות ידעה, ולמה המחשוב הקוונטי עתיד לאפס את כל הכללים מחדש
חיים ישראל, אסטרטג גלובלי של בנק אוף אמריקה
מה אם כל הידע שנצבר בתולדות האנושות, כל ספרייה, כל מחקר, כל מומחיות, יהפוך לנגיש לכולם בלחיצת כפתור, בעלות של אפס? זו אינה מטאפורה. לפי חלק מהכלכלנים האסטרטגיים הבכירים בעולם, זוהי בדיוק המשמעות של מהפכת הבינה המלאכותית, מהפכה שאנחנו עדיין לא מתחילים לתפוס את ממדיה.
השיח הציבורי סביב AI נוטה להתמקד בצ'אטבוטים ובאפליקציות שמקצרות אימיילים. אבל הדיון האמיתי אינו טכנולוגי אלא כלכלי ותרבותי ברמה הבסיסית ביותר. כל המשק העולמי, כל הגיאופוליטיקה, כל מודלי ההשקעה שהכרנו מניחים שהידע עולה כסף, שהשגתו דורשת זמן, ושרכישתו מעניקה יתרון. בינה מלאכותית מבטלת את ההנחה הזו מקצה לקצה.
"הבינה המלאכותית לוקחת את עלויות הידע לאפס", אמר חיים ישראל, אסטרטג גלובלי של בנק אוף אמריקה, לדן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים של סקאלה, בפרק החדש של "רכבת ההשקעות", פודקאסט הבית של Capital Summit. "כל הכלכלה שלנו, כל ההיסטוריה שלנו, החברה שלנו - הכל בנוי על דבר אחד: להשיג ידע. ובפעם הראשונה בהיסטוריה, הידע הזה הופך לחינמי".
ישראל הוא ישראלי שחי בין ניו יורק לישראל, ומכהן זה 22 שנה בבנק אוף אמריקה. בתפקידו הנוכחי הוא מוביל צוות שעוסק בניתוח מגמות-על גלובליות – את השינויים שמשנים את כללי המשחק עצמם. הצוות מייעץ לממשלות, לחברות גלובליות ולדירקטוריון הבנק, וההשפעה של המחקר, לדבריו, נוגעת בנכסים בהיקף של כ-100 טריליון דולר, סכום שווה ערך לתמ"ג העולמי.
"לא בועה - מהפכה"
אחת השאלות שנשאל ישראל שוב ושוב היא האם מניות הטכנולוגיה, שנסחרות לעיתים בניתוק ממודלים פיננסיים מוכרים, משקפות בועה. תשובתו חד-משמעית: "זאת המהפכה הכי גדולה שהאנושות ראתה. היא תהיה יותר גדולה מהאינטרנט, מהטלפון הסלולרי, מהחשמל, מכל מה שראינו". הוא אינו מבטל את אלה שמדברים על בועה, למעשה, הוא מבין אותם. "הדיבורים על בועה", הוא מסביר, "נובעים מכך שאנחנו מנסים להיצמד למודלים היסטוריים. אבל הבינה המלאכותית אינה טכנולוגיה במובן הרגיל. טכנולוגיה זה דבר שמעצים את היכולות שלנו. כאן יצרנו בינה, יצרנו אינטליגנציה. זה דבר שמעולם לא עשינו".
לדבריו, טעות נוספת היא הבלבול בין AI לצ'אטבוטים. "לומר שבינה מלאכותית זה צ'אט זה כמו להגיד שבנינו את האינטרנט בשביל שיהיה לנו ספוטיפיי", הוא אומר. "אנחנו משקיעים טריליוני דולרים ולא בשביל אפליקציה שתקצר לי אימיילים. יש פה משהו הרבה יותר גדול".
באשר לאופן שבו ישפיע ה-AI על שוק העבודה, מזהיר ישראל כי המציאות תשתנה ועלינו להתמודד עם השינוי הזה. "אל תשאל אם יצטרכו את העבודה שלך", הוא אומר. "שאל אילו תכונות יצטרכו בה. עורך דין שבונה חוזים ומסכם תזכירים? לחיצת כפתור אחת עושה את זה היום יותר טוב. אבל עורך דין שמנהל משא ומתן ומופיע בבתי משפט? חד וחלק יהיה בו צורך". הבעיה, לדבריו, היא שאנשים נוטים לבלום את השינוי במקום לרוץ אליו. הוא מביא נתון מסקר של אוניברסיטת הרווארד שמצא כי 44 אחוז מהעובדים בארגונים מחבלים בכוונה בהטמעת AI. "זה הטבע האנושי. כשנכנס אימייל לראשונה, המנכ"ל שלי דפק על השולחן ואמר: הדבר הזה לא יהיה אצלי", הוא מדגים.
ישראל חוזר אליו לסיפור של חברת קודאק, שלא ידעה להתאים את עצמה למציאות המשתנה. לשיטתו, לא מדובר כאן בחברה שנרדמה, אלא בחברה דווקא שהשקיעה יותר מכולם ובכל זאת פספסה. "הם היו היסטריים שיהיו להם מתחרים", הוא אומר. השקיעו הון עצום בפיתוחים, אבל הם לא הבינו שזה לא שהטכנולוגיה השתנתה, אלא שהמשחק עצמו השתנה".
לאן הכסף זז
בעולם שבו המודלים הישנים מתפרקים, השאלה שמעסיקה משקיעים היא לאן מפנים את ההון. ישראל מציג כמה תחומים שלדעתו מפספסים את הרדאר. תשתיות אנרגיה הן בראש הרשימה. "אחרי איראן, הורמוז ואוקראינה, אף אחד לא רוצה לייבא אנרגיה. זה נשק", הוא אומר. "הקורלציה בין AI לאנרגיה חלופית עברה ב-12 החודשים האחרונים את ה-70 אחוז". תשתיות תקשורת, מוליכים למחצה ומרכזי נתונים הם תחומים נוספים שהוא מונה. ולבסוף - מים. "כל 40 פקודות ל-AI שותות ליטר מים. בסוף 2025 שני שליש מהעולם חוו מחסור במים לא רק בגלל שינויי אקלים, אלא בגלל שהמים מנותבים למרכזי נתונים".
ואם מדברים על AI, אי אפשר שלא להתייחס לתחום הרובוטיקה. כאן, ישראל מבחין בין שני עולמות. "אמזון", הוא אומר, "מעסיקה היום יותר רובוטים מאנשים. בסין מחשיכים מפעלים שעובדים רק עם אוטומציה, ללא אור אבל בבתים זה עוד לא קרה. אני תמיד אומר שהרגע הזה יגיע ביום שארגיש מספיק נוח להשאיר את הילד שלי בן השלוש עם רובוט בבית. עדיין לא הגענו לשם".
ואם כל זה נשמע גדול, לפי ישראל כל השינויים האלו הם רק ההקדמה למחשוב הקוונטי. "מחשוב קוונטי הוא הטכנולוגיה הראשונה בהיסטוריה שמחזירה הכל לנקודת האפס", הוא מבהיר. "תמיד טכנולוגיה הלכה קדימה, שלב אחרי שלב. אבל כשיש לך מחשב שיכול לחשב הכל? זו פעם ראשונה יש לנו את הכלי לבנות את הכל מחדש".
לוחות הזמנים, לדבריו, מתקצרים בקצב מהיר. "לפני 18 חודשים הקונצנזוס בענף היה שנת 2035. היום מדברים על 2028". ישראל קורא לעשור הקרוב "עשור הסינגולריות", וזו הנקודה, לדבריו, שבה כל המודלים נשברים והכל מתחיל מחדש.
