"לוקח זמן עד שהקושי מחלחל, אבל בסוף הוא פוגש את כולם"
מנכ"לית חברת ביטוח האשראי בססח, עדי נוב, חושפת את מאחורי הקלעים של הכלכלה הישראלית בראיון מיוחד לפודקאסט "רכבת ההשקעות", ומסבירה כיצד ביטוח אשראי מסייע ליזמים ומהם הסקטורים שנפגעים מהמצב יותר מכולם.
דן קצ'נובסקי מארח את עדי נוב
מה מתרחש מתחת לפני השטח של הכלכלה הישראלית?
המשק הישראלי עובר תקופה של אי ודאות מתמשכת, משורה של אירועים כמו הקורונה, חוסר יציבות פוליטית, מלחמה באירופה ובראש ובראשונה המלחמה הנוכחית. בזמן שנתוני המאקרו מציגים תמונה של חוסן, מי שנמצא באמצע הר הגעש הכלכלי, כמו חברת ביטוח האשראי בססח, רואה את התמונה המלאה. בראיון מיוחד לפודקאסט "רכבת ההשקעות", מנכ"לית בססח, עדי נוב, שופכת אור על המצב האמיתי של העסקים בישראל ומסבירה כיצד משבר מתמשך פוגע בסופו של דבר בכל סקטור וסקטור.
הרבה יותר מסתם כרית ביטחון
חברת בססח, שהיא בבעלות משותפת של הראל ואליאנץ, חברת ביטוח האשראי הגדולה בעולם, משמשת כמעין מדד חום של הכלכלה. תפקידה הוא לספק ביטוח לחברות המוכרות באשראי, ובעיקר לאלה שפועלות בזירה הבינלאומית. נוב מסבירה כי היתרון הגדול של החברה הוא היכולת שלה להעריך סיכונים באופן מדויק על בסיס ידע עמוק. "אליאנץ טרייד מחזיקה יותר משליש מכלל פעילות ביטוח האשראי בעולם, מה שנותן לנו יתרון מאוד מאוד גדול", אומרת נוב, ומדגישה כי הידע הרב הזה מאפשר להעריך את הסיכון של ספקים ישראלים מול לקוחות בסין, בארה"ב או בכל מקום אחר בעולם. נתונים פנימיים של החברה מצביעים על כך שמאז פרוץ המלחמה נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בדיווחים על קשיים בתשלומים, מגמה שהתמתנה אך לא חזרה לרמתה הקודמת. "ביוני-יולי-אוגוסט אנחנו רואים עוד קפיצה במספרים של החייבים שמתקשים לשלם את חובותיהם כסדרם", היא אומרת.
הקבלנים הקטנים הם הנפגעים העיקריים
בתחום הנדל"ן, נוב מצביעה על פגיעה דיפרנציאלית. בעוד שיזמים גדולים וותיקים מצליחים להתמודד עם עליית הריבית בזכות רכישת קרקעות במחירים נמוכים, קבלני הביצוע, ובעיקר הבינוניים והקטנים, חטפו את המכה הקשה ביותר. הסיבות לכך הן מגוונות: מחירי הכסף הגבוהים, עלויות עובדים עולות (במיוחד לאחר אובדן כוח אדם פלסטיני), ועלייה במחירי תשומות הבנייה. "החברות שחיות במרווחים יחסית נמוכים ספגו את מירב הפגיעה", היא מסבירה.
כסף יקר, סחורה יקרה והרבה מאוד אי ודאות
גם ענף הרכב סובל מ"מולטי עלויות". שיבושים בשרשראות האספקה (כמו סגירת תעלת סואץ), עליית מחירים בשל רגולציה חדשה (כמו שינוי הקלות המס על רכבים חשמליים), ועלייה במחירי הכסף, יוצרים לחץ משמעותי על יבואנים ועל הצרכנים כאחד. "כשאנשים לא בטוחים בהכנסה שלהם ובטוחים שלא יפטרו אותם מהעבודה, הם לא ממהרים להוציא הוצאות מהותיות כמו רכישת רכב", אומרת נוב, ומוסיפה כי המצב מורכב עוד יותר עבור יבואני רכב סיני שנמצאים בעיצומו של מאמץ לחדירה לשוק הישראלי.
בין צריכה בסיסית לפגיעה קשה
בצריכה הפרטית, הפערים בולטים: צריכת מזון ותרופות, שהיא בסיסית, ממשיכה לגדול בהתאם לגידול האוכלוסייה. לעומת זאת, בענפים תנודתיים יותר כמו אופנה וצעצועים, אי הוודאות קשה במיוחד. בתחום התיירות, התמונה עגומה עוד יותר: תיירות נכנסת כמעט ואינה קיימת, ותיירות יוצאת פוחתת בשל העדר טיסות וסנטימנט שלילי כלפי ישראלים בעולם. נוב מציינת כי ייקח שנים עד שהתחום יתאושש. הפגיעה מורגשת גם בתיירות הפנים, ובמיוחד בצפון ובדרום, שהתמודדו עם מציאות מורכבת של פינויים ומלחמה.
פיזור סיכונים הוא שם המשחק
נוב מסכמת ומדגישה את החשיבות של פיזור הסיכונים עבור חברות ויזמים. "אתה לא יכול להתכונן לכל הסיכונים שיכולים לקרות", היא אומרת, "אבל אתה כן צריך לנהל את הסיכונים שלך, לראות שהחברה יודעת לצבוע איפה נקודות החולשה שלה ושיש לה תוכניות מגירה". היא מסכמת את הראיון בתובנה כי למרות שאירועי משבר לא פוגשים מיד את הכלכלה המקומית, בסופו של דבר הם מחלחלים ומשפיעים על כולם.
