כ-100 חוקים בסכנת גניזה: המשבר שמשתק את הכנסת
עשרות הצעות חוק ממשלתיות ופרטיות לא עולות להצבעה בשל חרם ההצבעות של המפלגות החרדיות, ובהן גם תיקון מרכזי לחיזוק הפיקוח והאיזונים בחברות ענק ללא בעל שליטה
חרם ההצבעות שעליו הכריזו בקיץ האחרון יהדות התורה וש”ס גורם לכך שכ־100 הצעות חוק — ממשלתיות ופרטיות של חברי כנסת מהקואליציה — אינן מועלות להצבעה במליאה. מדובר ב־33 הצעות חוק שאושרו בוועדות לקריאה השנייה והשלישית, וב־62 הצעות חוק נוספות שאושרו בוועדות לקריאה הראשונה.
הכנסת צפויה להתפזר ביולי לקראת הבחירות באוקטובר. הסיעות החרדיות ממשיכות בחרם ההצבעות במחאה על אי־חקיקת “חוק ההשתמטות”. בקואליציה מודעים לכך שבעקבות החרם אין לה רוב במליאה להעברת הצעות חוק ממשלתיות ופרטיות. באופוזיציה מסרבים מנגד לתמוך בהצעות החוק של הממשלה, ובהן הצעות כלכליות, בין היתר בשל התנהלות הקואליציה סביב קידומו המהיר של “חוק השידורים” של שר התקשורת שלמה קרעי.
אם הכנסת תתפזר לפני אישורן של הצעות החוק בקריאה הראשונה — הן יימחקו, ובכנסת הבאה יהיה צורך להתחיל את הליך החקיקה מחדש. לעומת זאת, הצעות חוק שכבר עברו קריאה ראשונה יוכלו להמשיך בכנסת הבאה באמצעות “דין רציפות”.
רה”מ בנימין נתניהו פועל להעביר את “חוק ההשתמטות” בקריאה השנייה והשלישית עוד לפני פיזור הכנסת. עם זאת, גם אם החרדים יסירו את חרם ההצבעות, ספק אם ניתן יהיה להשלים את החקיקה של שורה ארוכה של הצעות חוק — בעיקר פרטיות — שממתינות במליאה לקריאה ראשונה או שנייה ושלישית.
אחת מהצעות החוק הכלכליות המרכזיות שתקועות כבר כשנה בוועדת החוקה היא תיקון לחוק החברות, העוסק בפעילותן של חברות ללא גרעין שליטה, ובהן חברות הביטוח כלל והפניקס, וכן הבנקים הפועלים ולאומי. מדובר בהצעת חוק ממשלתית שנועדה לחזק את מעמדם של הדח”צים בחברות אלה. ההצעה כבר אושרה בוועדת החוקה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אך טרם הועלתה להצבעה במליאה.
חוק החברות הקיים מבוסס בעיקר על ההנחה שלחברה ציבורית יש בעל שליטה או גרעין שליטה, ולכן מנגנוני הממשל התאגידי בו מתמקדים בהגנה על בעלי מניות המיעוט מפני בעל השליטה — בין היתר באמצעות דח”צים, כללים לאישור עסקאות עם בעל שליטה ומנגנונים לאישור שכר בכירים.
אלא שבחברות ציבוריות ללא גרעין שליטה, החוק הקיים פחות מותאם למציאות של בעלות מפוזרת, שבה הכוח בפועל מצוי לעתים בידי ההנהלה או הדירקטוריון. התיקון המוצע נועד ליישר קו עם המודל המקובל בעולם בחברות ללא גרעין שליטה. אם התיקון ייכנס לתוקף, יתווספו לחוק כללי ממשל תאגידי ייעודיים לחברות ללא גרעין שליטה. בין השינויים המרכזיים: במקום מודל של שני דח”צים, יידרש רוב של דירקטורים בלתי תלויים בדירקטוריון; החברות יקבלו גמישות רבה יותר בניהול עבודת הדירקטוריון, בהרכב הוועדות ובמינוי יו”ר דירקטוריון בלתי תלוי; ויוקמו מנגנוני מינוי ובקרה חזקים יותר על דירקטורים, בין היתר באמצעות ועדת מינויים, במטרה לצמצם ריכוז כוח בידי הנהלה או קבוצות משקיעים.
עוד כוללת ההצעה הסדרה חדשה של אישור עסקאות עם בעלי מניות מהותיים — מי שמחזיקים ב־10% ומעלה ממניות החברה, גם אם אינם מוגדרים רשמית כבעלי שליטה. בנוסף, ייקבע שמחזיק ב־25% מהמניות עשוי להיחשב כבעל שליטה במקרים מסוימים, גם ללא גרעין שליטה מסורתי. בשל העיכוב בחקיקת התיקון, חברות ללא גרעין שליטה ממשיכות כיום לפעול עם מנגנוני ממשל תאגידי שלא מותאמים למציאות העסקית ולסטנדרטים המקובלים בעולם.
