החוק לשיקום נזקי מלחמה - איך הופכים אסון להזדמנות תכנונית
עו"ד גיא פרבמן, בעלים ומייסד פרבמן רשף ושות' משרד עורכי דין, מומחה בנדל"ן והתחדשות עירונית, מתאר את החידושים בחוק שנועד לזרז שיקום בניינים שנהרסו מטילים, איך עובד מנגנון היציאה הכספי לדיירים, ולמה חשוב לאמץ את עקרונותיו גם בימי שגרה.
החוק לשיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית מבקש להחליף תיקון נקודתי של בניינים הרוסים במסלול מהיר להתחדשות מתחמית. לדברי גיא פרבמן, הבשורה המרכזית היא מנגנון ה-buyout: כשיש 51% מהבעלים המעוניינים בפרויקט, אפשר לקנות את המתנגדים החוצה. לצד זאת החוק קובע לוחות זמנים מהירים לוועדה המקומית והמחוזית, לעומת תוכניות רגילות שנמשכות עשור ויותר.
חישוב הסכום לדייר היוצא מבוסס על שווי הדירה ערב ההריסה בתוספת ארבעה מטרים, מהוון לשווי הדירה החדשה, בניכוי עלויות ניהול, בנייה ואיזון.
השאלה הגדולה היא המימון, שכן יזם אינו יכול לשלם לדיירים היוצאים לפני שראה את התוכניות. כאן נכנסת המדינה עם מימון זמני כנגד ביטחונות וערבויות, כך שהדייר מקבל את כספו תוך 90 יום ממינוי יזם השיקום או מאישור התוכנית להפקדה, המאוחר מביניהם.
לדעת פרבמן, ראוי לאמץ את עקרונות החוק גם בשגרה, בעיקר את הורדת רף ההסכמה ל-51% ואת ההליך התכנוני המואץ. הוא רואה בכך פיילוט טוב, אך מזהיר שהאימוץ, כמו כל דבר בישראל, ייקח זמן.
צפו בכתבה המלאה אם חשוב לכם להבין לעומק את החוק החדש לשיקום נזקי מלחמה >>>
