"מאוד נוח לחברות ענק לפטר ולהגיד שזה בגלל AI, אני לא קונה את זה"
אלון ארבץ מכר את חברת הסייבר אינסייט בכ-350 מיליון דולר, הקים את פוינט פייב וגייס עד היום מאה מיליון דולר. ל"רכבת ההשקעות" הוא מספר איפה חברות ענק מבזבזות כסף על ענן ובינה מלאכותית, ומה עליהן לעשות כדי לחסוך
אלון ארבץ, מנכ"ל ומייסד שותף של פוינט פייב-כלכלת AI
ההוצאות של ארגונים גדולים על שירותי ענן ובינה מלאכותית גדלות משנה לשנה, ובחברות רבות קשה להבין לאן הכסף הולך, מי משתמש בכלים ומה מקבלים בתמורה. השאלות האלה הגיעו בשנים האחרונות מהמחלקות הטכנולוגיות אל הנהלות החברות.
אלון ארבץ, מנכ"ל ומייסד שותף של פוינט פייב, עוסק בשאלות האלה מדי יום. בפרק החדש "רכבת ההשקעות", פודקאסט הבית של Capital Summit, הוא מספר על ההתעניינות של משרדי ההנהלה בחברות השונות בעלויות הבינה המלאכותית ואומר: "ב-15 שנותיי בעולמות ההייטק לא ראיתי דבר כזה. זה מגיע עד המנכ"ל, פשוט דברים זזים הרבה יותר מהר ממה שאתה מדמיין".
ארבץ, בן 38, התחיל את שירותו הצבאי בקרבי, נפגע במהלך אימונים ולאחר מאמצים הצליח לעבור ליחידה 8200, שם הכיר את השותפים שלו בפוינט פייב. בתקופת הלימודים באוניברסיטה הקים עמותה לחינוך פיננסי לצעירים ומיזם ללימודי סייבר לנוער, שנמכר, ובשנת 2015 הקים את אינסייט. החברה ניטרה את הפינות האפלות של האינטרנט, ובהן פורומים של האקרים, כדי להזהיר ארגונים כשמישהו מתכנן לתקוף אותם, ונמכרה בשנת 2021 לחברה האמריקאית ראפיד7 בכ-350 מיליון דולר.
המכירה לא תוכננה מראש, ולדברי ארבץ הייתה בידי החברה הצעה להשקעה כשהגיע לפגישה עם ראפיד7, פגישה שתוכנן לדון בה על שיתוף פעולה בין המוצרים. בסיומה ביקש ממנו נציג ראפיד7 להישאר לשיחה פרטית ושאל אם חשבו למכור, וארבץ ענה שאם תגיע הצעה מפתה הם מוכנים לשמוע.
במסגרת העסקה הוחזקו בצד 30 אחוז מהתמורה, והמייסדים, שהיו שלושה, נדרשו להישאר בחברה שנתיים וחצי כדי לקבל אותם. ארבץ ושותף נוסף עזבו אחרי קצת פחות משנה והשאירו את רוב הכסף מאחוריהם. "אני לא מחפש לעשות מקסימום כסף, וברגע שהגעתי לסכום מסוים אני אומר 'טוב, זה מספיק לי'. אני מעדיף לעשות דברים שאני אוהב ולא לבזבז את הזמן שלי לדברים שאני פחות נהנה מהם", הוא אומר.
איפה מתבזבז הכסף?
ברפיד7 הבחין ארבץ שלחברה היו יעדים גדולים וברורים להפחתת עלויות בענן, ושהצוות המרכזי שהיה אחראי לכך עבד עם כלים פיננסיים שמראים מי מוציא כמה ועל מה, בלי כלים טכנולוגיים שמזהים איפה התשתית בנויה בצורה בזבזנית. מכאן נולד הרעיון לפוינט פייב, פתרון שממפה באופן אוטומטי חוסר יעילות ועושה אוטומציה גם לתיקון. החברה התחילה בהוצאות ענן, ואחרי שכלי הבינה המלאכותית נכנסו לשימוש רחב פתחו המייסדים את החשבוניות של הלקוחות ומצאו שההוצאות על בינה מלאכותית צומחות הרבה יותר מהר, גם כשהענן עדיין מהווה כ-95 אחוז מהעלויות.
לדברי ארבץ, הלקוחות חוסכים בשתי שיטות עיקריות: הראשונה מנקה מהפנייה של המשתמש חומר טכני שאינו רלוונטי למשימה, למשל פלט עצום מתוכנה שמפתחים מעבירים למודל, וחוסכת כ-15 אחוז. השנייה מנתבת כל משימה למודל המתאים לה, כי המודל החזק ביותר הוא גם היקר ביותר, ובשיטה הזאת נחסכים עוד 20 ועד 30 אחוז. "אם אתה רוצה ללמד ילד בכיתה א' חשבון, אתה לא צריך להיות אלברט איינשטיין", הוא אומר. בדוגמה אחת שהוא מספק, אצל חברת מסחר מקוון גדולה בארצות הברית, שינוי של הגדרות בפלטפורמה לניהול הנתונים הוריד את העלויות ב-90 אחוז.
אצל לקוח אחר זיהתה החברה שקרוב ל-15 אחוז מהשימוש בבינה מלאכותית הלך על פרויקטים אישיים של עובדים, ובהם כאלה שבונים את הסטארט אפ הבא שלהם על חשבון המעסיק. מבחינה טכנולוגית אפשר לחסום שימוש כזה, כשלפי ארבץ, מבחינה ארגונית צריך להיות בטוחים לפני שחוסמים ולהבין קודם מה קורה ולמה.
שוק העבודה אחרי הבינה המלאכותית
הכלי של פוינט פייב מסווג כל פנייה לבינה מלאכותית, אם מדובר בהכנת מצגת, בפיתוח תכונה חדשה או בבדיקת קוד, ומחבר אותה לקווי העסק של הארגון. מפתח שמשקיע 90 אחוז מזמנו בתיקון תקלות, מסביר ארבץ, מצביע על בעיה עמוקה יותר בתהליך הפיתוח. "רוב הארגונים בעולם לא יודעים מה העובדים שלהם עושים במאה אחוז. פתאום כשכולם עובדים עם AI אתה יכול להתחיל להבין על מה העובדים שלך באמת עובדים", הוא אומר.
כשהמיפוי מראה שעובד מנתח שלוש פעמים בשבוע מידע מאותם מקורות ומפיק קובץ אקסל כמעט זהה, ארבץ ממליץ להעביר את המשימה לסוכן אוטומטי, כדי שהעובד יתמקד באתגרים שדורשים ניסיון והבנה. בפוינט פייב קיים כלל לפיו לפני פתיחת כל משרה שואלים אם סוכן אוטומטי יכול לעשות אותה. החברה מונה היום יותר ממאה עובדים, ובתוכנית המקורית מלפני שנה היא הייתה אמורה להגיע ל-160 עד סוף 2026.
ארבץ אינו רואה באופק אבטלה גדולה, ועל פיטורים בחברות הענק הוא אומר "מאוד נוח להם להגיד שזה בגלל AI. אני לא קונה את זה". לדבריו, הן פועלות תחת תחרות עזה ורוצות לחסוך כסף ולהפחית בירוקרטיה. בתחומים שמתמחרים לפי שעה, כמו עורכי דין ורואי חשבון, הוא צופה מעבר לתמחור שמבוסס על תוצאות. "עורך דין טוב יכול לייצר בשתי דקות מה שעורך דין גרוע לא יוכל לייצר בחמש שעות", הוא אומר.
כשהוא חושב על ילדיו, מבהיר ארבץ כי כבר היום ללמד אותם כלי יזמות. על עתיד התחום הוא אומר: "אני חושב שבעוד 15 שנים זה יהיה כבר עשרה או עשרים אחוז מהאוכלוסייה, כי בסוף AI מאפשר ליזם להוציא לפועל את הרעיונות שלו הרבה יותר בקלות".
