הקולות נספרו, אי-הוודאות נשארה: מה הפיל את הבורסה?
תוצאות הביניים של הבחירות מחקו חלק מהאופטימיות שקדמה להן: המניות ירדו בחדות, השקל נחלש ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו; בשוק ההון חלוקים בנוגע לסיבות למכירות, אך מזהירים מתגובות חפוזות; ירון פרידמן מלאומי: "ברוב המכריע של המקרים תגובות אמוציונליות מתבררות כטעות"
הבורסה בתל אביב הגיבה היום (ד') בירידות חדות לתוצאות הביניים של הבחירות לכנסת, שאינן משקפות הכרעה פוליטית ברורה. המניות החשופות לפעילות הכלכלית המקומית ספגו את הירידות החריפות ביותר, ובמקביל נחלשו גם השקל ואיגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח. במהלך המסחר איבד מדד ת"א 125 2.5% ומדד ת"א 90 נפל ב-4.5%. מדד הבנייה צנח ב-8.8%, מדד הביטוח איבד 5.2% ומדד הבנקים נחלש ב-4.9%. בשוק המט"ח זינק הדולר ל-3.127 שקלים, לאחר שאתמול עוד נסחר סביב 3.02 שקלים, והיורו טיפס ל-3.48 שקלים.
העצבנות אינה מוגבלת לשוק המניות. גם איגרות החוב הממשלתיות ארוכות הטווח נחלשו, ותשואת אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים קפצה בשמונה נקודות בסיס ל-4.12%. עליית התשואות משקפת ירידה במחירי האג"ח, ומעידה כי תגובת המשקיעים אינה מסתכמת במימוש מניות.
התמונה הזו הפוכה כמעט לחלוטין מזו שנראתה ערב הבחירות. ביום שני, יום המסחר האחרון לפני פתיחת הקלפיות, עלו מדדי המניות המובילים בכ-2% והשקל התחזק, על רקע ציפיות של חלק מהמשקיעים לשינוי פוליטי. אלא שתוצאות הביניים מחקו חלק מהאופטימיות: האפשרות להקמת ממשלת שינוי צרה התרחקה, ואילו האפשרויות לממשלה רחבה, להרכב קואליציוני אחר או לבחירות חוזרות נותרו על השולחן.
עוד לפני הבחירות אמר מנהל השקעות בגוף מוסדי גדול לכלכליסט כי התרחיש שמדאיג אותו במיוחד הוא הקמת ממשלת ימין צרה. להערכתו, תרחיש כזה עלול לגרור ירידה של 10% בבורסה ולהוביל אותו להסיט השקעות מישראל לחו"ל. זו הערכתו האישית, ולא תחזית מוסכמת בשוק. "נטייה של השוק ימינה תביא את המוסדיים למכור את האחזקות שלהם", הוסיף.
למרות זאת, בקרב אנשי שוק ההון אין הסכמה בנוגע למשמעות הירידות. חלקם רואים בהן תגובה טבעית לאכזבה מתוצאות הבחירות, אחרים מדגישים את המחיר הכלכלי של תקופה ממושכת ללא ממשלה וללא תקציב מאושר. גם ביחס להתנהלות הנכונה של המשקיעים קיימים הבדלים בדגשים, אם כי המרואיינים מזהירים מפני הסקת מסקנות נחרצות מיום מסחר אחד.
ירון פרידמן, מנהל תחום המחקר במערך ההשקעות של בנק לאומי, סבור שהעצבנות בשווקים תימשך כל עוד לא יתבהר המצב הפוליטי. "השוק מצוי באי-ודאות גבוהה והמצב צפוי להימשך בזמן הקרוב", הוא אומר. לדבריו, הראשון להגיב היה שוק המט"ח, שבו נמחקה בתוך שעות התחזקות משמעותית של השקל שנרשמה ביום הבחירות.
פרידמן מצביע גם על מדד הפחד המקומי, שטיפס לאזור 23%, לעומת כ-14% לפני כמה שבועות. זו עלייה של כ-64% ברמת המדד, המשקפת ציפיות לתנודתיות גבוהה יותר בשוק המניות.
אלא שלמרות הירידות החדות, פרידמן מזהיר מפני תגובות חפוזות של המשקיעים. "בתקופות של חוסר ודאות ההמלצה היא לא לנקוט פעולות משמעותיות בתיקי ההשקעות. ברוב המכריע של המקרים תגובות אמוציונליות מתבררות כטעות. לכן כדאי לשמור על קור רוח וסבלנות", הוא אומר. להערכתו, כאשר תתבהר התמונה הפוליטית, תחזור היציבות גם לשוק ההון.
אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של קבוצת הפיננסים פרופיט, מסביר כי "מה שאנחנו רואים היום זו עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל. יש כמה הסברים אפשריים להתנהגות השוק היום, ורק בימים הקרובים נדע מה באמת קרה. האפשרות הראשונה היא שהמשקיעים מאוכזבים מהתוצאות המסתמנות של הבחירות. כולנו מבינים שהתוצאות יכולות להוביל לממשלה ימנית צרה או לבחירות חדשות. יכול להיות שהמשקיעים פשוט לא אוהבים את התוצאה הפוליטית שהתקבלה".
האפשרות השנייה, לדבריו, היא אכזבה מהמשך אי-הוודאות. "השוק לא רוצה להיגרר עכשיו לתקופות ארוכות שבהן לא ברור מה קורה. השוק לא אוהב אי-ודאות, וזה לא קשור בהכרח למי שבסוף ייקח את השלטון. יכול להיות שבכלל לא מעניין אותו איזה גוש יעלה. השוק פשוט רוצה ודאות".
האפשרות השלישית היא מימוש פוזיציות שנבנו לקראת הבחירות, בציפייה לעליות אחריהן. "זו תופעה שנקראת Buy the rumor, sell the news: הרבה משקיעים בונים פוזיציות לקראת אירוע מסוים, וברגע שהאירוע מגיע הם מוכרים, גם אם קרה הדבר הכי טוב בעולם. יכול להיות שהיו משקיעים שהיו חייבים לסגור את הפוזיציות שלהם בכל מחיר".
כהנוביץ' מעריך כי ייתכן שמדובר בעיקר במשקיעים זרים, בשל העלייה החדה בדולר מול השקל. "בדרך כלל המוסדיים בישראל לא מזיזים את המטבע בצורה כל כך קיצונית. ניהול החשיפה למט"ח אצלם מתבצע לרוב בנפרד מניהול ההשקעות. לעומת זאת, כשמשקיעים זרים נכנסים לישראל הם קונים שקלים, וכשהם יוצאים הם מוכרים שקלים. לכן התגובה החריפה של המטבע יכולה לרמוז שמדובר בזרים".
לדבריו, התנהגות השוק בימים הקרובים עשויה לסייע בהבנת הגורמים לירידות. "אם נראה שהשוק חוזר לעלות עוד לפני שחוסר הוודאות הפוליטי מתפוגג, נוכל להבין שכנראה מדובר במשקיעים שבנו פוזיציות לפני הבחירות ונאלצו לסגור אותן".
סיון איזסקו, מנהל תחום ההשקעות בבנק וואן זירו, סבור שהירידות משקפות בראש ובראשונה אכזבה מהתוצאות. לדבריו, העליות בבורסה והתחזקות השקל לפני הבחירות שיקפו ציפייה לתוצאה פוליטית שתפחית את אי-הוודאות, אך תוצאות הביניים אינן מחזקות אותה. "אנחנו רואים את המניות שנחשפות לשוק המקומי יורדות, במיוחד מניות הביטוח, הנדל"ן והפיננסים".
לדבריו, הפגיעה בענפים הללו קשורה גם להשלכות של אי-הוודאות על הפעילות הכלכלית. "חברות שזקוקות למימון עלולות לדחות השקעות, ומשקי בית עשויים להשהות החלטות משמעותיות, כמו רכישת דירה, עד שיתברר מי ינהל את הכלכלה ומה תהיה המדיניות שלו. מנגד, חלק מהמניות הדואליות מציגות עמידות יחסית, בין היתר משום שהן נסחרות גם בחו"ל ומושפעות מהתחזקות הדולר".
איזסקו מזהיר גם מהשלכות המשבר הפוליטי על ניהול תקציב המדינה. לדבריו, כבר לפני הבחירות צפה בנק ישראל ששנת 2027 תתחיל בתקציב המשכי, וכעת עולה האפשרות שהתקופה הזאת תתארך משמעותית. במצב כזה עלולות להידחות הכרעות על מימון תקציב הביטחון ועל חלוקת המשאבים בין משרדי הממשלה.
עם זאת, הוא מדגיש כי יום מסחר אחד של ירידות אינו מעיד בהכרח על מגמה ממושכת: "בתקופות שלאחר בחירות השוק נוטה להיות תנודתי יותר, כלפי מעלה וכלפי מטה".
