המשימה הבאה של האוצר: להאיץ פרויקטים של פינוי-בינוי

שר האוצר משה כחלון ינסה לקדם פרויקטים לפינוי-בינוי באמצעות הכנסתם לחוק הותמ"ל, כך עולה מתזכיר חוק שהופץ ביום חמישי האחרון.

מטרת התזכיר להאיץ את הבנייה במסגרת התחדשות עירונית במקביל לקידום הבנייה על קרקעות פנויות וכך למעשה להעלות משמעותית את היקף יחידות הדיור הנבנות. למתחמי פינוי-בינוי יש כמובן אלמנטים נוספים חברתיים - הם תורמים לצמצום פערים וכן תורמים לחידוש הערים.

לפי משרד האוצר, משך הזמן לאישור תוכנית פינוי-בינוי עומד כיום על 5.5 שנים, מדובר בשלב האישור בלבד אשר לא כולל את זמן גיבוש הפרויקט והחתמת הדיירים ולאחר מכן שלב הבנייה. בפועל פרויקטי פינוי-בינוי הם הליך שנמשך לפחות כעשור.

כיום ניתן להכריז על מתחם מועדף לדיור, רק בקרקע שרובה מקרקעי ישראל או קרקע ביישובי מיעוטים. מתחמי פינוי-בינוי לעומת זאת לא נכללו עד כה בחוק. לנוכח זאת, התיקון יאפשר לממשלה להכריז על מתחם מועדף לדיור הכולל מתחם לפינוי-בינוי שבו פוטנציאל של לפחות 500 יחידות דיור.

במשרד האוצר לא נקבו ביעד זמנים מסוים לטובת קידום פרויקטים מסוג זה, בין היתר היות ומדובר בפרויקטים עם משתנים רבים שקשה לגדר אותם בזמן קצוב. שוק הפינוי-בינוי הפך בימים הללו לרלוונטי יותר מתמיד היות וגם בממשלה מבינים שללא התחדשות עירונית הם עשויים להגיע לתקרת זכוכית אותה יתקשו לחצות בשיווק מתחמים על קרקעות פנויות ותוספת של דירות שיבנו בהתחדשות עירונית יהוו עזרה חיונית להשגת יעדי הממשלה.

שר האוצר, משה כחלון צילום: עומר מסינגר

כמו כן לאורך זמן הזנחת ההתחדשות העירונית עשויה להגדיל את הפערים בערים בהן יבנו אלפי יחידו דיור חדשות. יתרה מכך, העובדה שבשנה הקרובה רוב המתחמים ישווקו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן גרמה לכך שיותר ויותר חברות מחפשות מוקדי רווח ופעילות נוספים וסימנו את תחום הפינוי-בינוי.

לאור זאת טיפול הממשלה בתחום עשוי להניב דווקא כעת תוצאות טובות. יחד עם זאת, הכנסת תוכניות פינוי בינוי לותמ"ל תדרוש גריעה של חלק הדיור להשכרה המחויב כיום בחוק למתחמי דיור מועדפים ועומד על 30%. יש לציין כי כבר כיום בחלק מהמתחמים לא נכלל חלק הדיור להשכרה, כך למשל במתחם אפולוניה שנכלל לאחרונה בותמ"ל.  

להתמודד עם תוכניות משמעותיות למגורים

חלק נוסף בתיקון, יאפשר לממשלה להחליט על מתחם מועדף לדיור הכולל קרקע פרטית, ככל שמספר הבעלים בקרקע עולה על 50, ואף אחד מהם לא מחזיק מעל 15% מהקרקע, זאת, רק במידה וניתן לתכנן בקרקע 1,500 יחידות דיור לפחות.

מטרת התיקון היא להתמודד עם תכניות משמעותיות למגורים, שלא מקודמות בשל חסם הבעלויות הרבות. קרקעות פרטיות מסוג זה נפוצות גם במרכז הארץ וישנם לא מעט קרקעות שתקועות עשרות שנים בשל ריבוי הבעלים והקושי לאחד אותם ולהגיע להסכמות.

ההחלטה על הכרזת קרקע מרובת בעלים כמתחם מועדף לדיור תינתן פעמיים בשנה, לפי המלצת צוות שחבריו יהיו נציג שר המשפטים, נציג מנהל מינהל התכנון ונציג שר האוצר.

הצוות שיקבע איזה קרקעות להכניס ידרש לשים לב לכמות יחידות הדיור שניתן לתכנן במתחם, מידת התאמתה של הקרקע לתכנון מתארי, מידת הזמינות הצפויה להוצאת היתרי בניה, שיעור יחידות הדיור לדיור בהישג יד שיש לבנות בהם, ושיעור יחידות הדיור לשכירות ארוכת טווח במחיר מופחת ואופן הגשת ההצעות להמלצה על קרקע מרובת בעלים לצוות.