• תפריט
חדשות נדל"ן

העליון הכריע: גם חובות ארנונה יכולים להתיישן

העיריות יצטרכו להפסיק לחכות שבעלי החוב יגיעו אליהן בבקשה לרישום בטאבו ולהתחיל לגבות את הארנונה בזמן אמת, כך קובע פסק דין תקדימי בעקבות גבייה פסיבית על נכס בחיפה. ההחלטה עשויה להשפיע גם על גביית מס רכישה

עמרי מילמן 07:1820.04.15

פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון משנה את המצב בכל הנוגע לגבייה פסיבית: שופטי העליון פסקו כי העיריות לא יוכלו עוד לשבת ולחכות עד שבעלי הנכסים יגיעו אליהן כדי לגבות את חובות הארנונה רטרואקטיבית, ואם החוב לא נגבה בתוך שבע שנים חלה עליו התיישנות.

עד היום הרשויות המקומיות היו יכולות להסתמך על נוהלי הרישום בטאבו כדי לגבות את חובות הארנונה מבעלי נכסים. רישום עסקת מכר בלשכת רישום מקרקעין - או רישום בטאבו - מותנה בהצגת אישור מהרשות המקומית על היעדר חובות ביחס לנכס. לכן יש עיריות שהעדיפו להימנע מלנקוט הליכי גבייה נגד חייבים שהם בעלי נכס, בידיעה שאלה ייאלצו לבסוף לשלם את החוב כשימכרו את הנכס.  

 

לשכת רישום מקרקעין. עד היום העיריות חיכו שבעלי החוב יבקשו רישום בטאבו לשכת רישום מקרקעין. עד היום העיריות חיכו שבעלי החוב יבקשו רישום בטאבו צילום: אוראל כהן

 

המקרה שהוביל לפסק הדין עוסק בחברה קבלנית בחיפה, יצחק סלומון בע"מ חברה לבנייה ועבודות ציבוריות, שצברה חוב ארנונה על נכס. כעשר שנים לאחר שנוצר החוב מכרה החברה את זכויותיה בנכס, ופנתה לעיריית חיפה לקבלת אישור לטאבו.  

 

העירייה סירבה להנפיק את האישור עד שישולם החוב הישן, והחברה עתרה לבית המשפט המחוזי בחיפה באמצעות עו"ד ויסאם ג' אסמר. בית המשפט קבע כי לאור התיישנות החוב העירייה חייבת להנפיק לחברה אישור לטאבו. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הגישה עיריית חיפה ערעור לבית המשפט העליון. שם, לאור חשיבותה העקרונית של הסוגיה והשלכות הרוחב שלה, הוחלט לדון בתיק בהרכב מורחב של שבעה שופטים. גם היועץ המשפטי לממשלה הודיע, באופן חריג, על התייצבותו בהליך.

 

הדיון עסק בשאלה אם חוב שנתון לגבייה פסיבית מתיישן. מטבעו, חוב בעל אופי כזה מאפשר לרשות לנהוג כ"שריף בעירו", ולהמתין עד שבעל החוב יבוא אליה. אחת הנקודות שהעלו השופטים היא כי למרות טענתו של היועץ המשפטי לממשלה - שפסיקה כזו עלולה לפגוע ברשויות בגלל היקף גדול של החובות שבהליכי גבייה פסיבית - קשה לטעון כי מדובר בחובות שהרשות זקוקה להם ומסתמכת עליהם, שכן אם זה היה המצב היתה פועלת לשם הגבייה בשבע השנים שחלפו.

 

פסק הדין אמנם עוסק בחובות ארנונה של חברה מול עירייה, אך נראה כי גם ברשות המסים יש כעת סיבה לדאגה: בפסק הדין צוין כי "אף שהתייחסנו בדיוננו רק לגבייה פסיבית של ארנונה, נראה כי על פני הדברים אין קושי להחיל אותה המסקנה אף לגבי כל הליכי הגבייה הפסיביים האחרים שנזכרו לעיל", והכוונה היא למיסוי מקרקעין.

 

"כאשר אדם קונה היום דירה ולא משלם מס רכישה כנדרש, רשות המסים יכולה לבחור באסטרטגיה פסיבית מכיוון שהיא יודעת שבמוקדם או במאוחר הוא יגיע אליה, שכן רוב הדירות דינן להימכר לבסוף.

 

עו"ד רני שורץ, שותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', מסביר כיצד עשוי פסק הדין לבוא לידי ביטוי ברשות המסים: "לפסק הדין יש השלכה משמעותית על הליכי מס. ברמה המיידית ניתן לומר שכאשר מיסוי מקרקעין לא נותן אישור לטאבו עד שתשלם את חוב המס, תחול על דרישה זו התיישנות. במישור הרחב יותר, מעתה ניתן יהיה לטעון שכאשר רשות המסים מקבלת פנייה ולא משיבה לה והנישום פעל בהיעדר תשובה, יש אפשרות לראות את הבקשה שהגיש כאילו התקבלה, וזה דרמטי".

 

אבל מי שחייבים ארנונה על נכס עדיין לא צריכים לשמוח. שופטי העליון קבעו כי ההלכה החדשה שנקבעה בפסק הדין תחול "מכאן והלאה ולא על חובות קודמים שנצברו". כמו כן נקבע כי אם הרשות התחילה לנקוט הליכי גבייה והחייב מודע לכך, תקופת ההתיישנות מתאפסת ומתחילה מחדש.

  

7תגובות
בטל שלח
  • האם עירייה שתבעה חוב (רימתה בגודלו) זכתה פעלה בהוצל"פ למימושו עיקלה חשבונות בס"ד 10.1.2016
    האם עירייה שתבעה חוב ארנונה+מים הכול (רימתה בגודלו!)זכתה,פעלה בהוצל"פ ועיקלה את כולו בחשבונות האדם שתבעה
    של הנתבע יכולה אחרי כ15 שנה לדרוש מאשת הנתבע
    שכל החוב שטענה העיריה עוקל בחשבונותיו כך שעל פי חוק אין כל חוב כלפי העיריה-אז האם היא יכולה לתבוע מאשת האיש לא בבית נמשפט אלא דרך אותו עורך דין שכבר גבה את כל החוב ושמר את המסמכים ובעצה אם העיריה שינו את פרטי הרישום בעיריה על האישה ודורשים ממנה פי 8 ממה שטענו שהיה החוב וזכו ועיקלו-ללא שתבעו את האשה
    אם היה פסק דין הרי היו מודיעים
    אבל מאחר והוכח שתבעו רק את הבעל וזכו ועיקלו האם אפשר י על פי חוק למחזר את התביעה וכעת לדרוש שלא בבית משפט מהאישה אותה ניתקו שנים רבות ממים כדי להתעלל
    בה בשעה שהכול עוקל
    קרי פעמיים כפול 8 רוצים שוב באיומים ואותו עורך דין שמר את המסמכים אצלו וכעת עוזר לעיריה לסחוט באיומים את האישה=קרי ניסיון התעשרות בעושק ולא במשפט!והאם דין עורך הדין הזה שלילת רשיון על ההונאה ומיחזור המסמכים והעללת חובות עתק וניסיון לסחוט באיומים-לא פנו לבית המשפט כי הרי שם כבר זכו וקיבלו ועיקלו !
    מה דין מעשים אלו על פי חוק?
    ל.ג.ו., (10.01.16)
  • פתח תקווה ארנונה
    חיים , (11.07.15)
  • מעניין - מס שבח עו"ד שורץ צודק. אין שום סיבה שפסק דין זה לא יחול בעניין מס שבח.
    יפה!
    אייל, (29.04.15)
  • מפחיד איך נותנים פה לפשע לפרוח. מדינה שרק פושעים יכולים להתקדם בה. אי אפשר להכיל (ל"ת)
    את החוק על כל התושבים., (22.04.15)
לכל התגובות