$
חדשות נדל

החזון של עמותת הסטודנטים ליישוב הנגב איילים: בורגנים, תנו לנגב צ'אנס

באיילים הבינו שכדי לשכנע את צעירי המרכז לבוא לדרום צריך להציע להם דיור בשכירות, שיוכלו לבוא ולבדוק את השטח. בסיוע המדינה והמוסדיים מתכננת העמותה לבנות בנגב אלפי דירות ובתים להשכרה

דותן לוי 08:2005.06.14

קבוצת הצעירים שמסתובבת בצהרי היום לצדו של רוני מרום, ראש המועצה המקומית מצפה רמון, נראית מעט שונה בנוף הרגיל של היישוב הדרומי. אחד הצעירים מסתובב עם מחברת, רושם את בקשות ראש המועצה ועונה: "את חזית הבניין הזה נשפץ. בחצר הזו נקים מתחם ישיבה אקולוגי שעשוי מצמיגים. כאן נשפר את שביל הגישה". בדרך עוצרת הקבוצה להתייעצויות וממשיכה בהליכה ורישום וחוזר חלילה. 

הצעירים שהשתתפו בסיור והעלו את ההבטחות על הכתב הם ראשי עמותת איילים, הפועלת לחיזוק הפריפריה באמצעות הקמת כפרי סטודנטים ופעילות התנדבותית ביישובים. במסגרת הפרויקט במצפה רמון, שהחל בחול המועד פסח, שיפצה קבוצה של כ־1,000 סטודנטים את רחוב בן גוריון ביישוב. מלבד העבודה, גם החומרים הגיעו לשטח מכספי תרומות. הפעילות במצפה רמון היא דוגמה אחת לתוכניות הגדולות של אנשי איילים ליישוב הפריפריה בעשור הקרוב.

 

התוכניות הללו כוללות הקמה של 750 דירות להשכרה בעלות של יותר מ־200 מיליון שקל בסיוע הממשלה ובעיקר תרומות עד שנת 2016. לאחר מכן מעוניינים אנשי איילים לבנות לא פחות מ־2,000 דירות מצפון עד דרום, ולשם כך לגייס כסף במימון הגופים המוסדיים.

 

הזרוע הביצועית של סילבן שלום

 

איילים הוקמה בשנת 2002 על ידי צעירים יוצאי צבא במטרה לקדם את ההתיישבות בנגב ובגליל. מייסדי העמותה, מתן דהן ודני גליקסברג, רכשו ב־2003 שני קרוואנים בכספי מענקי השחרור שקיבלו ומיקמו אותם ביישוב אשלים בנגב.

 

מייסד נוסף, עדיאל צוובנר, נהרג בתאונה במהלך תקופת ההקמה ועל שמו נקרא כפר הסטודנטים הראשון עדיאל שבאשלים, שצבר תאוצה בתוך זמן קצר. באוגוסט 2004 התמקמו בו 22 סטודנטים ראשונים שהקימו את מבני הכפר בעצמם מקונסטרוקציות פלדה ולבני בוץ. באותם ימים היה שמעון פרס השר לפיתוח הנגב והגליל, והוא גם הגיע לטקס הנחת אבן הפינה.

 

 

ראש הממשלה אז, אריאל שרון, החליט להעביר תמיכה כלכלית לפעילות העמותה, ובשנים 2006–2007 התרחבה הפעילות והוקמו שישה כפרים נוספים, מקריית שמונה עד באר שבע וירוחם. בסוף שנת 2013 כבר הפעילה העמותה כ־20 כפרי סטודנטים שבהם מתגוררים כ־1,000 סטודנטים ו־17 גרעיני התיישבות. בנוסף מסייעים כיום הסטודנטים המשתייכים לעמותה בהתנדבות ל־20 אלף ילדים במסגרת מרכזים ומפעילים חממות חקלאיות.

 

אם בתחילת הדרך העמותה כללה כמה צעירים אידיאליסטים ושני קרוואנים, היום מדובר באימפריה יזמית שמזרימה מאות מיליוני שקלים מהתורמים ומהממשלה למוקדי ההתיישבות בנגב ובגליל. "אנחנו ממומנים על ידי תורמים, בעיקר קרן היסוד וקרן מיראז' של דיוויד מיראז' והפדרציות היהודיות בחו"ל", מספר מתן דהן. במקביל ממשלת ישראל מממנת כ־25% מפעילות העמותה, בעיקר באמצעות המשרד לפיתוח הנגב והגליל".

 

מיראז', יהודי ממוצא איראני, הוא דמות מפתח בכל הקשור ליישוב הנגב ולפעילות העמותה. נעמה דהן, מנכ"לית קרן מיראז' ואחותו של מתן, מספרת שהגיעה לפני 11 שנה כדי לסייע בהקמת העמותה ומאז נדבקה בחיידק יישוב וחיזוק הנגב. "קרן מיראז' לא היתה קיימת לפני שדיוויד הכיר את העמותה", היא נזכרת. "הוא הגיע לסיור עם שמוליק ריפמן, ראש המועצה האזורית רמת נגב, כשבשטח היו רק שני הקרוואנים הראשונים. הוא ואמו מאוד התלהבו והחליטו להקים את הקרן. לפני שבע שנים הוא ביקש שאעבור לעבוד אצלו והקמנו את הפורמט של קרן מיראז' לפיתוח הנגב. המטרה שלנו היא להכפיל את אוכלוסיית הנגב עד 2020".

 

במקביל, משרדי הממשלה רתמו את איילים לצורכיהם, למרות חוסר הרשמיות שאפיינה את פעילות העמותה וחבריה. כיום העמותה עובדת באופן צמוד עם שר האוצר יאיר לפיד ושר השיכון אורי אריאל ומול משרדי האוצר והמשפטים ורשות מקרקעי ישראל. השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום מחשיב את איילים כזרוע הביצועית שלו.

 

מייסדי עמותת איילים בתמונה קבוצתית: "ל־60% מהצעירים יותר טוב לגור בפריפריה" מייסדי עמותת איילים בתמונה קבוצתית: "ל־60% מהצעירים יותר טוב לגור בפריפריה" צילום: ישראל יוסף

 

אם בהתחלה הקמת הכפרים היתה המטרה, כעת המדד של העמותה להצלחה הוא מספר הסטודנטים שנשארים בנגב ובגליל גם לאחר סיום לימודיהם. מחקר שבוצע ביוזמת העמותה מצא הבדלים מהותיים בתפיסה בין הסטודנטים המתגוררים בכפרי איילים לבין סטודנטים שנה ג' הלומדים בנגב ואינם חלק מהמיזם. בעוד מרבית הסטודנטים מאיילים (60%) ציינו כי החסם העיקרי להתיישבות בנגב הוא מגורים, הסטודנטים שאינם באיילים (50%) ציינו כי החסם העיקרי הוא דווקא תעסוקה.

 

"הקבוצות המיישבות כבר אינן מיועדות לאידיאליסטים. אלה יגיעו בין כה וכה, אלא דווקא למעמד הביניים", אומר מתן דהן, "אנשים שמתגוררים בתל אביב, חיפה וירושלים".

 

ואחותו מוסיפה: "נוצרה הסתכלות קולקטיבית של איפה 'נכון' לגור במדינה, כאילו המרכז הוא המקום הנכון לצעירים, וזה ממש לא נכון. ל־60% מהצעירים יהיה טוב יותר לגור בנגב ובגליל, ואני אומרת את זה כמישהי שגדלה בעיר ומחשיבה עצמה כבורגנית. האפשרות להתגורר בסביבה כפרית ושקטה קרוב למרכזים עירוניים היא הזדמנות".

 

לדבריה, את השינוי ניתן לראות בשטח: "פעם מי שהיה מצליח ביישובים כמו ירוחם ודימונה, היה עוזב את היישוב. היום גם המצליחים חוזרים ליישובים שלהם, ואליהם מצטרפים חבר'ה מרעננה ומתל אביב".

 

דירות לעובדי מקאן אריקסון

 

כיוון שהמעבר לדרום או לצפון נחשב למהלך דרמטי עבור משפחה מהמרכז, הבינו בעמותה כי יש צורך בהרחבת מלאי הדירות להשכרה, שיאפשרו פתרון ביניים למי שזקוק לתקופת הסתגלות. "אם יש מקום שבו צריך דיור להשכרה זה דווקא הנגב והגליל, כיוון שזה מאפשר לאנשים להחליט אם המעבר באמת מתאים להם", אומר דהן. "לצפות מאנשים לקחת משכנתא במיליון שקל ולקנות בית בדימונה זה לא ריאלי".

 

השנה החליטה הממשלה, בעקבות המלצת קבינט הדיור שניתן יהיה להקים מתחמי דיור להשכרה לגרעיני התיישבות וזוגות צעירים בשטחים חומים (ציבוריים) בעיירות פיתוח בנגב ובגליל. ההחלטה הובילה את העמותה לשלב הבא: בנייה של אלפי יחידות דיור להשכרה במימון גופים מוסדיים ותרומות תחת רשת הביטחון של המדינה.

 

בשלב ראשון מדובר בבנייה של 250 דירות להשכרה בפריפריה - משלומי עד מצפה רמון. שלב הפיילוט במצפה רמון כולל הקמת 25 דירות לעובדי חברת הפרסום מקאן אריקסון, שהעבירה את מחלקת הניו מדיה שלה ליישוב.

 

במסגרת הפרויקט הכוונה היא להשכיר את 250 הדירות שייבנו במחיר של 2,500 שקל ליחידה לגרעיני התיישבות לתקופה של עד שלוש שנים, שבסיומה הם יעברו להתיישבות קבע במקום. בשלב זה הקצתה הממשלה למיזם 32 מיליון שקל לתקופה של ארבע שנים (החל מ־2013), לצד תרומות בהיקף של 40 מיליון שקל, בעיקר של קרן היסוד. בהמשך הכוונה היא לגייס עד כ־200 מיליון שקל למימון של 750 דירות עד שנת 2016. נוסף לבנייה בעיירות הפיתוח, 200 יחידות דיור ייבנו ביישובים חקלאיים ועוד 300 יחידות יוסבו למגורים במבנים נטושים שנמצאים כיום בבעלות ציבורית.

 

באיילים מתכוונים להמשיך לבצע את הבנייה בעזרת עובדים ישראלים בלבד, ובימים אלה מתקיים קורס של חודשיים להכשרת צעירים בשנת שירות לעבודה בענפי הבנייה. בכך מקווים בעמותה להפחית ב־20% את עלויות הבנייה. אלא שבאיילים כבר מתכננים את העתיד הקרוב יותר ומפתחים מודל שמטרתו בנייה של כ־2,000 יחידות דיור להשכרה.

מדובר בבתים צמודי קרקע שייבנו בעזרת מימון מהמוסדיים ובסיוע המדינה ויושכרו תמורת 3,500 שקל. כדי לעודד את הגופים המוסדיים להשקיע בפריפריה, צפויה הממשלה לספק רשת ביטחון למשקיעים שתבטיח להם תשואה של לפחות 6%.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x