"אני צריך לצום בערך עשר שנים כדי לקנות דירה"

מתגורר:

בדירת 2.5 חדרים בראש העין ומשלם שכירות בגובה 3,700 שקל. "בכל שנה המחיר עולה. ב־2008 שכרתי בית דומה בחצי מחיר. היום דירת 3 חדרים בראש העין עולה 1.1–1.2 מיליון שקל, כלומר אני צריך 450 אלף שקל הון עצמי. מאיפה בדיוק?".

משפחת בנימין. אייבי בנימין (44), גרוש ואב ל־2. לא בתמונה: אמו פלורה (77) ובנותיו התאומות (17.5) צילום: אוראל כהן

הכנסה:

הוא בעל תואר שני במינהל עסקים, עובד כמנהל מכירות בחברת הייטק ומשתכר כ־10,000 שקל נטו. "אני שייך לעשירון הכנסה גבוה, אבל אני צריך לצום בערך עשר שנים כדי לקנות דירה", הוא אומר בציניות. בהתחשב בגובה המשכורת שלו ובמחירים בראש העין, יידרשו לאייבי 120 משכורות כדי לרכוש דירה.

הבית של אמא:

"ההורים שלי התגרשו כשהייתי ילד צעיר, ואמא גידלה אותי לבדה. היא היתה אשה קשת יום שהשתכרה שכר מינימום, משהו כמו 2,500 שקל, כסייעת לגננת, והגיעה לדירת 3 חדרים באחד מפרברי העוני של תל אביב, תל כביר. זה היה ב־1984. הדירה עלתה לה 250 אלף שקל, והמדינה נתנה לה הלוואה בלי ריבית כדי לעזור לה לקנות אותה. כלומר אם יחידנית, עם שכר מינימום, יכלה אז להגיע לדירה משלה".

אמא של אייבי, פלורה, אמנם נדרשה ל־100 משכורות כדי לקנות דירה, אולם היא לא נדרשה להון עצמי "מטורף", וההלוואה ללא ריבית אפשרה לה לקנות את הדירה.

אז והיום:

האופן שבו אמו יכלה לרכוש דירה, אומר אייבי, "מראה שפעם הדברים היו אחרת במדינה. לקנות דירה לא היה פשוט, אבל היה אפשרי. היה סיכוי. לא היית צריך להביא 30%–40% מהכסף מראש, קיבלת הלוואה מסובסדת, היה עם מי לדבר. היום הסיכוי נעלם בגלל מדיניות אכזרית של אנשים עשירים שלא מבינים את המצוקות האלה.

"להורים של כולנו היה קשה, והם היו בטוחים שאנחנו נגדל, נלך לאוניברסיטה ונסתדר. אבל לי היום אין שום יכולת להגיע לדירה, ולצערי, אני צריך לחכות למותה של אמי האהובה כדי שהדירה שלה תעבור על שמי".

כרישי הנדל"ן האמיתיים:

אייבי סבור שהמציאות הזו היא לא גזירת גורל אלא תוצר של מדיניות ממשלתית שלא משקיעה בדיור ציבורי, מתעלמת מחובותיה, ומציעה טיפול עדין מדי למצב חירום - בגלל האינטרס הכלכלי של המדינה.

"המדינה הופכת את הדיור לעסק כלכלי", הוא מסביר. "שר האוצר וראש הממשלה הם כרישי הנדל"ן וספסרי הקרקעות הגדולים במדינה. במקום לעזור לאנשים שהצביעו עבורם להגיע לבית, שזה דבר בסיסי, מחצית מערך הבית היא עדיין מסים, והמחצית השנייה הולכת לקבלנים עשירים".

יאיר לפיד:

"או שהוא מעשה ההונאה הפוליטי הגדול ביותר שהיה במדינה אי פעם, או שהוא לא מוכשר - כלומר הכוונות שלו טובות, אבל אין לו יכולת לבצע את מה שהוא רוצה. ואני רוצה שהוא יצליח".

נתניהו:

"מאז שהוא חזר לשלטון מחירי הדיור עלו בכ־50%. היום גם הבוחרים האדוקים של ביבי יודעים שהמצב לא טוב, ושואלים את עצמם מה אפשר לעשות".

בדקתי: הנתונים הרשמיים של משרד השיכון מעידים כי מסוף 2008 מחירי הדירות זינקו ב־46%.

הפתרון:

"אנחנו במצב חירום בדיוק כמו בשנות התשעים, כשהגיעו לארץ מיליון עולים מברית המועצות", הוא טוען. "יש דור שלם של צעירים שאין להם סיכוי לחיות פה, והם כנראה יירדו מהארץ או יגורו אצל ההורים שלהם ויחכו למותם כדי שתהיה להם דירה. לכן הממשלה צריכה להתערב באופן מסיבי: לקחת אדמות מינהל באזורי ביקוש, להרים מגדלים גבוהים כמו בסין, ולמכור אותם במחיר עלות פלוס 100 אלף שקל לפיתוח סביבתי. בית כזה בתל אביב, למשל, יכול לעלות 600 אלף שקל".

התוכניות הממשלתיות להורדת מחירי הדיור:

אייבי סבור שמדובר בתוכניות מצוינות - אבל בשלב השני, אחרי טיפול החירום. "שחרור קרקעות, חיסול הבירוקרטיה — כל הדברים שהם עושים עכשיו הם השלב השני. עכשיו צריך להתגבר על הביקוש כמו שאריק שרון הצליח לשכן את העולים.

"לא יכול להיות שדירות בתל אביב יעלו כמו בניו יורק או בטוקיו", הוא אומר, "משהו פה התעוות לחלוטין, ועם יוקר המחיה אין לנו שום סיכוי להחיות את החלום הציוני".

לעזוב את הארץ:

"פעם זו היתה בושה לרדת מהארץ והיום זה כבוד. זו זכות ששמורה לחזקים יותר בחברה שיש להם דרכון או שהם לא חוששים לעבור לארץ זרה - וזה שינוי עצום. מי שמוצא עבודה בחו"ל, מריעים לו ואומרים לו 'כל הכבוד'. והאמת, אם אמא שלי לא היתה מבוגרת, יכול להיות שגם אני הייתי עף מפה. ואם אחת הבנות שלי תרצה לעזוב, אני אברך אותה ואבכה בלילה, כי בחו"ל יש לה יותר סיכוי. אם אני אוהב אותה, אני צריך לעזור לה להסתדר".

ההפגנה:

ב־22 במרץ ברבע לשבע בערב בכיכר רבין, תחת הכותרת "העם דורש צדק חברתי עכשיו!". ישתתפו בה הרב חיים אמסלם, ד"ר יצחק ספורטא, ח"כ מיקי רוזנטל ואמנים. זו ההפגנה השנייה שאייבי יוזם, כי הוא פשוט לא מסוגל לקבל את הדין באופן פסיבי.

"עצוב לי וכואב לי על המדינה, ואני לא מוכן לחכות לוועדות או לבחירות הבאות", הוא אומר, "אני חושב איך אני משאיר את הבנות שלי בארץ. המטרה שלי היא להרעיד את הכיסאות של הפוליטיקאים".

אם לא יהיה פתרון:

"עמוד השדרה של מעמד הביניים יגיע למחשבות על עזיבת הארץ או שייאנק תחת נטל החובות - למעט אלה שיש להם הורים עשירים, שיחזיקו אותם מעל המים, עד שגם הם לא יוכלו".

משברים משפחתיים:

"יש היום הורים שממשכנים את בתיהם או מוכרים אותם כדי לעזור לילדים לקנות דירה, או הורים שלוקחים מכספי הפנסיה שלהם כדי לעזור לילדים. איזו זכות יש לנו, הילדים, לבוא להורים בגילם המתקדם ולזלול את מה שהם חסכו? אלה דילמות איומות שקיימות בכל משפחה. יש משבר בסיסי בהתייחסות להקמת משפחה כי ילד הוא סעיף הוצאה במקום סעיף אושר".

 משפחות שמעוניינות להשתתף במדור מוזמנות לפנות ל: mail@calcalist.co.il