$
חדשות נדל

1,000 דירות יוקמו על מסלולי המראה באילת

לראש עיריית אילת מאיר יצחק־הלוי נמאס מהדימוי הנהנתני של העיר. התוכניות הלאומיות לפיתוח אילת אמנם נוצרו משיקולי מסחר ותיירות, אולם בעירייה מבינים שניתן לנצל אותן גם לקידום פרויקטים עבור התושבים, כמו פארק עירוני, דירות חדשות ומכללה מקומית

דותן לוי 09:2514.03.13
כשמדמיינים עיר סטודנטיאלית עם שפע מוסדות להשכלה גבוהה, העיר אילת אינה הדבר הראשון שחושבים עליו. אילת נתפסת כעיר שאין לה הרבה מה להציע מעבר לתיירות ובילויים, ולכן היא מתקשה למשוך אליה תושבים חדשים מבחוץ. "אנחנו נתפסים כקהילה מנותקת של 'שאנטי וסבבי', ולא ככה אני רוצה שניתפס", אומר ראש העירייה מאיר יצחק־הלוי בשיחה עם "כלכליסט". "כשצוות תוכנית המתאר שאל אותי מה אני רוצה, התכסיתי בזיעה קרה, ואז אמרתי שאני רוצה עיר איכותית שתהיה טובה לתושבים ולא רק לתיירים. לא תיתכן עיר טובה לתיירים ללא גב קהילתי חזק".

תוכניות ענק לפיתוח התשתיות באילת צצות ללא הרף, אך הן אינן מפזרות את הערפל סביב עתיד העיר. כך למשל, איש אינו מניח שרכבת שתחבר את אילת למרכז הארץ תעודד תושבים להצפין מדי יום עד תל אביב או אפילו באר שבע. השיקול להקמתה אינו מקומי, אלא לאומי - יצירת שער להכנסת סחורות למדינה מהמזרח הרחוק ותחליף זמין וזול לנופשים בעיר.

 

התוכנית הלאומית העיקרית לעיר שהוצגה בשנים האחרונות היא תוכנית השער הדרומית, המציעה להעתיק את נמל אילת ומתקני קצא"א לצפון העיר, להעביר את נמל התעופה לתמנע, ולהקים רכבת מטענים שתחבר בין אילת לצין ותשנע סחורה למרכז הארץ. בשטח שיתפנה מהעתקת הנמל ומתקני קצא"א יוקמו בתי מלון ויחידות דיור. עד כה התעכבה התוכנית בגלל שיקולים תקציביים ובירוקרטיה, אף כי חלקה הגדול מתוכנן להתבצע כפרויקטי BOT (שבהם היזם מממן ומתפעל את הפרויקט בתמורה להכנסות ממנו ובסיום התקופה מחזירו למדינה). עלות התוכנית נאמדת ב־2.5 מיליארד דולר.

 

שדה התעופה באילת שדה התעופה באילת צילום: יאיר שגיא

 

שורת בתי מלון חדשים ופארק גדול

 

בעיר מעודדים כמובן את הפרויקטים הארציים, אך תוכנית המתאר החדשה (תוכנית עירונית שקובעת את יעדי העיר ל־15 השנים הבאות) שאושרה לפני חודשים ספורים במליאת מועצת העיר מתייחסת ברובה לעיר ולתושביה. לאילתים יש אינטרס ברור שתוכניות לאומיות רחבות היקף ייצאו לפועל וישחררו שטחים בתוך העיר. עם זאת, בעירייה הפנימו שחלק מהתוכניות הוותיקות והגרנדיוזיות אינן בנות־יישום בשנים הקרובות, ויש למצוא להן חלופות צנועות שניתן יהיה ליישמן בטווח הזמן הקרוב.

 

התוכנית הזמינה ביותר היא פינוי שדה התעופה הקיים והקמת שדה חדש בסמוך לצומת באר אורה. שלב ראשון במכרז לביצוע עבודות עפר וניקוז כבר יצא לדרך, ולכן יצחק־הלוי מעריך שהפרויקט עבר את נקודת האל־חזור. תוכניות לשטח שדה התעופה שמתפנה כבר נמצאות בדיון בוועדה המחוזית והכוונה היא להפוך אותו לרחוב המרכזי בעיר, שבחלקו המזרחי תהיה שורת בתי מלון וחלקו המערבי ישלב בנייה למגורים ומלונאות. בסך הכל מדובר בכ־2,000 חדרי מלון וכ־1,000 יחידות דיור חדשות שייבנו על מסלולי ההמראה הקיימים. החלק הדרומי הסמוך ל"קניון מול הים" יהפוך למדרחוב ויתחבר עם מתחם האיימקס לפארק אורבני גדול. בעירייה מקווים שהפארק יהפוך ללב הפועם של העיר ומתכננים לכלול בו מתקן סקייט־פארק (רחבת רולר בליידס, סקייטבורד וכד') מצפון לאיימקס, ופארק אינטראקטיבי עם מזרקה מוזיקלית שתשמש כמתקן משחקי מים לילדים. עלות הקמת המזרקה היא 7–8 מיליון שקל.

 

הדמיית הטיילת שאמורה להיבנות על שטח השדה הדמיית הטיילת שאמורה להיבנות על שטח השדה

 

השטח של חיל הים בנמל יצומצם

 

 

שטח נוסף שבעירייה מתכננים לפנות לטובת התושבים הוא בסיס חיל הים שנמצא על דרך מצרים, מדרום לשדרות הארגמן. הבסיס מיועד לעבור לחלקו הצפוני של הנמל האזרחי, לפי תמ"א 13 שאושרה ב־2004 אך לא מיושמת. "תוכנית השער הדרומי שאמורה להעביר את כל הנמל תעלה הרבה מאוד כסף, ולא בטוח שיש מקום כעת לתוכנית ביניים. לכן אנחנו מדברים על חלופת 'ההתכנסות' במקום התוכנית הגדולה. הכוונה היא לצמצם את השטח של הבסיס מ־75 דונם לכ־40 דונם, כך שיתר 35 הדונם הצמודים לים ישתחררו לטובת העיר. לא הגיוני שיהיו שלושה נמלים: קצא"א, אילת וחיל הים. ההאנגרים של חיל הים יכולים להפוך למקום של פאבים והופעות", אומר יצחק־הלוי ומוסיף: "הנושא נמצא כרגע בידיו של אודי שני, מנכ"ל משרד הביטחון".

 

בשל מיקומה הייחודי של העיר במשולש הגבולות עם ירדן ומצרים היא הפכה במרוצת השנים ליעד לתוכניות מהפכניות שחלקן נותרו במגירה. אחת מהן, של משרד מייזל כסיף, היתה לבנות טרמינל בים שבו יהיה גשר שיאפשר לעבור מהצד הישראלי לצד הירדני, אך נראה שהעת עוד לא בשלה לכך.

 

הדמייה של פארק שאמור לקום הדמייה של פארק שאמור לקום

 

"יש לי בעיה עם שכונות הרפאים"

 

תוכנית המתאר של אילת מדברת על הגדלת מספר התושבים בכ־40 אלף עד ליעד של 100 אלף תושבים (כיום גרים באילת כ־60 אלף תושבים) בתוך כ־20 שנה, וכן הגדלה של חדרי המלון מ־11 אלף ל־20 אלף, כשכבר כעת יש תוכנית לבנייה מיידית של כ־2,000 חדרים. "המטרה שלנו היא ליצור את המטרופולין החמישי של ישראל. אנחנו רוצים להיות עיר נפה ולא סרח עודף של תיירות", מסביר יצחק־הלוי. הבנייה המתוכננת לזמן הקרוב היא בדרום העיר - סיומה של שכונת שחמון ולאחר מכן עיקר תנופת הבנייה תופנה צפונה, עד לאזור קיבוץ אילות.

 

תוכניות העירייה מדברות גם על התחדשות עירונית, פינוי־בינוי ותמ"א 38, שעד כה לא יושמה בצורה משמעותית בשל היעדר כדאיות. העירייה מעודדת פינוי־בינוי בהיתר ליזמים יחס בנייה של 1 ל־7 (כלומר, על כל דירה שנהרסת יוקמו 7 דירות חדשות), מה שמחייב אותם לבנות לגובה. עמדת ראש העירייה היא שכל עוד הבנייה לגובה לא תיצור "תקלה נופית" אין בה בעיה, אך הוא מודה שלא כל חברי מועצת העיר מסכימים איתו.

 

אילת תידרש להתמודד בעתיד גם עם תופעת משקיעי החוץ, שרוכשים דירות נופש בעיר והן נותרות נטושות רוב ימות השנה. "אין לנו אינדיקציות לגבי תושבי החוץ שגרים באילת. אין לי בעיה עם תושבי חוץ שרוצים לרכוש אצלנו דירות, כל עוד הרכישות מתפזרות על פני כל העיר. יש לי בעיה עם מה שאנחנו קוראים שכונות 'הוואקונס' (חופשה בצרפתית), כלומר שכונות שמתעוררות לחיים בתקופת החופשה השנתית של הצרפתים", מסביר יצחק־הלוי. לדבריו, בשכונת עמידר יש כמה מובלעות שבהן רואים את האורות נדלקים בתקופת פסח. "זה מקשה לנהל שכונה, אבל אני מאמין בשוק חופשי ולא חושב שהמדינה צריכה להתערב".

 

3,000 סטודנטים

 

באילת לומדים ומתגוררים כ־800 סטודנטים שמקבלים מלגות לימוד מלאות מכספי תרומות, 25% מהם תושבי העיר. מרביתם לומדים בשלוחה של אוניברסיטת באר שבע או לימודי חינוך בשלוחת מכללת לוינסקי. יעדי העירייה מדברים על הגדלת מספר הסטודנטים ל־3,000 בתוך שנים בודדות תוך ניצול יתרונות המיקום הדרומי, כלומר השמש, הים, והתיירות - כך שהעיר תהפוך למרכז לימודי של מקצועות הביולוגיה הימית וחקר אנרגיית השמש. יצחק־הלוי חולם על "קמפוס רחב עם מעונות. להקים שכונה אקדמית. יש קרקע שמיועדת לכך".

 

מדובר בשטח שבסוף שדרות התמרים, שבו יש קמפוס ומעונות. העירייה שואפת להקים במקום עוד שני מבני מעונות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x