• תפריט
חדשות נדל"ן

פרויקט "כלכליסט": המחאה הציבורית לא שיפרה את מצבם העגום של שוכרי הדירות

כתבי "כלכליסט" בדקו לעומק את שוק השכירות בשבע ערים גדולות וגילו מציאות קשה: בעוד שמחירי הדירות למכירה נבלמים, שכר הדירה זינק ב־12%-20% בתוך שנתיים, ונראה שהמגמה רק מתחזקת

מחאת הדיור שהחלה לפני עשרה חודשים בדיוק בשדרות רוטשילד, היתה אמורה להוביל למהפכה בשוק השכירות בישראל ולהביא לירידה כלשהי במחירים. לכל הפחות, כך קיוו שוכרי הדירות בארץ, המחאה היתה אמורה לקבע את התשלום הגבוה שגם ככה הם משלמים.

ערים שונות, צרות דומות:

 

תל אביב: הסימפטיה לרוכשים יצאה מהאופנה

חיפה: הסטודנטים מורדים בבעלי דירות יקרנים

ירושלים: מחאת הדיור נעצרה בעליות לעיר

אשקלון: המחירים עולים אף שקשה למצוא שוכרים

נתניה: הביקוש לשכירות בשיא

ראשון לציון: המחירים מבריחים את השוכרים

באר שבע: הסטודנטים שבויים בידי המשכירים

פרופ' דן בן-דוד: "הממשלה לא צריכה להתערב בשוק הדיור"

 

מאיה (30), למשל, שילמה בשנה שעברה דמי שכירות של 4,500 שקל לדירת 3 חדרים ברחוב מזא"ה במרכז תל אביב. כשהחוזה שלה הסתיים לפני כמה חודשים זינק שכר הדירה שלה ל־5,500 שקל - עלייה של לא פחות מ־22% במכה אחת. מאיה ניסתה לדבר עם בעלת הדירה שלה, אבל זו אמרה לה בתשובה כי אין לה ברירה אחרת. "היא אשה מקסימה, אבל היא קנתה את כל הבניין עם משכנתא מאוד גדולה והמשכנתאות עלו ולכן לא היתה לה ברירה", מסבירה השוכרת התל אביבית. מאיה ישבה וחשבה, הבינה שהיא אוהבת יותר מדי את הדירה ואת האזור ושילמה את המחיר.

 

דירה להשכרה. בעלי דירות רבים הודו כי הדיאלוג עם השוכרים הפך בשנה האחרונה לנוקשה יותר דירה להשכרה. בעלי דירות רבים הודו כי הדיאלוג עם השוכרים הפך בשנה האחרונה לנוקשה יותר צילום: דוד הכהן

 

סיפורה של מאיה אינו מייצג את התל אביבים בלבד. אלי שוכר דירה בשדרות קדש באשקלון, וגם הוא נאלץ להתמודד עם עלייה במחיר. שכר הדירה שלו טיפס ב־100 שקל בשנה האחרונה, מ־1,750 שקל בחודש ל־1,850 שקל. המטרה שלו היתה להכניס שותף לדירה, אך הדבר לא עולה בידו כבר כמה חודשים. "אנשים מתקשרים, שומעים את המחיר ואומרים שאין להם כסף. הם אפילו לא באים לראות", הוא מספר. לדבריו, בעוד שלושה חודשים ייגמר החוזה ובינתיים הוא אינו מצליח לעמוד בתשלומים. אחרי תום החוזה הוא שוקל ברצינות להקים אוהל על הים ולעבור לגור שם.

 

מאיה ואלי הם רק שני שוכרים מתוך עשרות שעמם שוחחנו בחודש האחרון, והשורה התחתונה שעלתה מכל השיחות היא שמצבם של שוכרי הדירות רחוק מלהשתפר - במיוחד לאור הקשחת התנאים לקבלת משכנתא שיוזם בנק ישראל.

 

 

מאז שהוקם האוהל הראשון בשדרות רוטשילד בתל אביב היה ניתן להבחין בשינוי מגמה בשוק הנדל"ן, ובכניסה של השוק לקיפאון שהתבטא במספר עסקאות נמוך יותר. מאגרי המידע של הממשלה, ובהם משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון והשמאי הממשלתי, אף הצביעו על ירידה קלה במחירי הדירות למכירה. לא כך הדבר בכל הנוגע למחירי השכירות.

 

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי השכירות הממוצעים בכל הארץ ביותר עלו מ־15% בין הרבעון הראשון של 2010 לרבעון הראשון של 2012. כך, בעוד שברבעון הראשון של 2010 דמי השכירות הממוצעים לדירת 2.5–3 חדרים עמדו על 2,528 שקל בחודש, נכון לסוף מרץ 2012 הם כבר התמקמו על 2,916 שקל. המגמה הכללית ברורה ומצביעה על עלייה בלבד בין רבעון לרבעון. עם זאת, כיוון שנתוני הלמ"ס אינם מפולחים לפי ערים או שכונות אלא לפי מחוזות, החלטנו ב"כלכליסט" לערוך בדיקה מדויקת יותר של שוקי השכירות בארץ.

 

המטרה היתה לשוחח עם כמה שיותר בעלי בתים ושוכרי דירות באזורים שבהם פועל שוק שכירות פעיל, ולברר אם המאבק החברתי שינה את מערך הכוחות בין שוכר למשכיר. בחרנו בערים הגדולות כמו תל אביב, ירושלים וחיפה, כיוון ששוקי השכירות בהן הם הפעילים ביותר. באר שבע היתה בחירה מובנת לאור נהירת משקיעי הדירות שזיהו את הפוטנציאל של דירות להשכרה סביב האוניברסיטה. אל הרביעייה הזו הוספנו גם את ראשון לציון - שנהנית מביקושים בגלל המכללה למינהל, את אשקלון - שבה מעגל הזוגות הצעירים שאינו יכול לרכוש דירה גדל והולך, ואת נתניה -שבה שוק שכירות מפותח שמבוסס בחלקו על תושבי חוץ.

 

הבדיקה המקיפה העלתה כי בשבע הערים שנבדקו שכר הדירה עלה בטווח שבין 12% ל־20%. למעשה, לא נמצא אפילו אזור אחד שבו מחירי השכירות רשמו ירידה.

 

בעלי דירות רבים הודו כי הדיאלוג עם השוכרים הפך בשנה האחרונה לנוקשה יותר, וכי רבים מנסים לשכנע אותם להוריד את המחיר. בעלי הדירות מסבירים כי עליית שכר הדירה היא עלייה ריאלית שנובעת מהתייקרות המשכנתאות ומחוקי השוק החופשי של ביקוש והיצע. רבים מהם התקוממו בפני "כלכליסט" על הפניית התלונות לכיוונם. לדעתם, הפתרון לבעיה אינו מצוי בידיהם אלא בידי הממשלה.

 

הבעיה היא שנראה כי סל הפתרונות שהציעה הממשלה בשנה האחרונה כולל פתרונות לטווח הארוך - רפורמה גדולה בחוק התכנון והבנייה, רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, ותוכנית הוד"לים שאמורה לשחרר יותר יחידות דיור חדשות. ההשפעה של כל הפעולות האלה על שוק השכירות היא מינורית. נכון לעכשיו, נראה כי פתרון שיביא להורדת מחירי השכירות לא נראה באופק.

 

כך בוצעה הבדיקה

 

בדיקת מחירי השכירות נערכה לדירות 3 חדרים, שלהן הביקוש הגבוה ביותר בקרב צעירים. בכל אחד משבעת האזורים שנבדקו בחן "כלכליסט" עשר עסקאות, ובערים הגדולות נבדקו עשר עסקאות בכל שכונה. בכל הדירות נבדקו דמי השכירות ב־2011 אל מול שכר הדירה המעודכן כיום. בסופו של דבר שוקללו הנתונים שהתקבלו עם נתוני אתר WinWin, שכוללים גם את נתוני 2010.

  

בטל שלח
    לכל התגובות