סגור
 מלונות ב אילת ב ערב
מלונות באילת. רבים נמצאים עדיין בחל"ת (צילום: יאיר שגיא)

המלונאים, התעשיינים, ובעלי האולמות מתנגדים להעלאת הארנונה ברשויות

ההתנגדות מגיעה לאחר קיצור המועד בו הממשלה יכולה לאשר את דרישת הרשויות המקומיות לשינוי בתעריף הארנונה, מ-6 ל-4 חודשים; מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים: "כרגע מתנהל בוועדת הכלכלה דיון על הקפאת מחירים בזמן מלחמה, שאין לנצל את המצב"

ועדת הפנים והסביבה של הכנסת דנה הבוקר (ד') ביוזמת משרד הפנים להעלאת תעריף הארנונה השנתי ברשויות המקומיות. זאת למרות המצב הביטחוני והכלכלי, האבטלה הגדלה ועשרות אלפי המפונים מבתיהם.
לכאורה מדובר בעניין בירוקרטי או טכני, של הארכת האפשרות של הרשויות להגיש למשרד הפנים תעריפים מעודכנים וזאת לאור הדחייה של 3 חודשים בשל הבחירות המקומיות. בפועל, מדובר בהעלאה של עד 2.68% ב-2024, עלייה כמעט כפולה מזו שאושרה ע"י משרד הפנים בשנה הקודמת (1.37%).
לפי הנוהג, משרד הפנים מפרסם את תעריף הטייס האוטומטי (הגובה ניקבע ע"פ מדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי הממוצע, ג.נ) באמצע השנה כדי לאפשר לראשי הרשויות לפנות אליו ולבקש להעלות את הסכומים, או לחילופין להוריד אותם. יש לציין כי בשנה שעברה, 2023, פנו ראשי הרשויות למשרד הפנים אך הוא לא הספיק לבדוק את הבקשות בגלל ממשלת המעבר.
לפי החוק, הרשות המקומית צריכה לקבל אישור של שרי האוצר והפנים להעלאה או הפחתה בצו הארנונה. לשרים יש תקופה של 6 חודשים לדון בבקשת הרשויות. לאור המצב הבטחוני והכלכלי, יזם יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים והסביבה, קיצור של משך הזמן לתקופה של 4 חודשים.
מרכז השלטון המקומי ברך אמנם על ההצעה, ואולם, היו לה גם מתנגדים, שטענו שבזמנים כאלה לא נכון לייצר העלאה נוספת.
נתנאל היימן, מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים אמר בישיבה כי "כרגע מתנהל בוועדת הכלכלה דיון על הקפאת מחירים בזמן מלחמה. זו הצעה שנתמכת ע"י הממשלה. יש שיח שלם שהממשלה מובילה על כך שאין לנצל את המצב בזמן מלחמה. אנחנו מבינים שיכול להיות שבמצב רגיל הצעת החוק בכלל לא היתה מגיעה לחדר הזה והמשחק היה עובר לשרים. אבל, במצב הנוכחי, נאה דורש, נאה מקיים, והוועדה צריכה לתת דעתה לעניין".
לטענת ניר קפלן, סמנכ"ל הרגולציה של התאחדות המלונות בישראל, המאגדת כ-450 בתי מלון בארץ, על פי כל ההשוואות שנערכו בנושא, הארנונה העסקית בישראל, הינה מהגבוהות בעולם. מתוך מכתבו ליו"ר הוועדה: "השוואה שביצענו לפני שנים אחדות לגבי גובה הארנונה המלונאית בישראל, מול אותו המלון בגרמניה, העלתה כי התעריף בישראל יקר פי 5 מתעריף הארנונה המלונאי בגרמניה לגבי אותו סוג וגודל מלון, ופי 4 יותר יקר בהשוואה למדינות האיחוד האירופי". בהתאחדות המלונות דורשים להוזיל את נטל הארנונה על מנת שיגיע לרמה הממוצעת הנהוגה במדינות ה-OECD.
אבירם אלון, מנכ"ל התאחדות אולמי הארועים שלח אף הוא את הסתייגותו. לדבריו: "תזכיר החוק המוצע מאפשר לרשויות מקומיות להעלות את תעריפי הארנונה אל מעבר לתעריפים השנתיים הנהוגים והמקובלים מזה שנים הוא פעולה שתכביד באופן חסר תקדים על בעלי האולמות". עוד הוא מוסיף כי "אולמות האירועים בשגרה סובלים מעלויות ארנונה בלתי מידתיות והתעריף נחשב בין הגבוהים מבין ענפי האירוח. הענף מוגדר בצו הארנונה תחת שירותים ומסחר, על אף חוסר ההיגיון בכך, ועל כן משלמים סכומי עתק בשל השטחים הנרחבים להם נדרשים אולמות האירועים. יצירת פתח להעלאה תייצר מצב בו הרשויות עלולות להעלות את התעריף 4 פעמים בשנה, בתקופה קצרה מדי ובעלייה חריגה מאוד. כל עלייה מתבטאת בריבית נצברת אשר מגדילה משמעותית את עלויות הארנונה של אולמות האירועים".