• תפריט
משפט

פסק דין: הצוואה לא תקבע איך תחולק ירושת הנחלה

בית המשפט קבע כי זכויות בר רשות במשק אינן חלק מעזבונו של חבר אגודה שנפטר, ולכן כאשר בעל זכויות בנחלה משאיר אחריו בת זוג הוא לא יוכל לצוות בצוואה שערך מה ייעשה בעזבונו

עו״ד גלעד שרגא 12:5527.10.16

הוראות חוק הירושה מאפשרות לכל אדם כשיר לערוך צוואה ובה להורות למי תועברנה זכויותיו לאחר לכתו ומה יעשה בנכסיו. האם זכות זו נכונה ותקפה גם ביחס לצוואת בני זוג המתגוררים במשק חקלאי במושב? האם החופש לצוות והמצווה לקיים את דברי המת, תקפים גם למי שמחזיק בזכויות נחלה במושב?

סעיף 42 לחוק הירושה קובע, כי באפשרות המצווה להוריש את רכושו ליורש ראשון ולאחר מכן ליורש שני. היורש הראשון יכול לעשות עם הירושה כבשלו, אך אין ביכולתו של היורש הראשון לגרוע מזכותו של השני על ידי עריכת צוואה, הוראה המכונה ״יורש אחר יורש". דברים אלה מתייחסים למוריש שמחזיק נכסים במגזר העירוני, אך האם ניתן לקבוע כי הוראה זו תקפה גם לגבי ירושת נחלה? התשובה שלילית.

 

במקרה שהגיע לטיפולנו זוג הורים החזיקו משק חקלאי משך 50 שנים, התגוררו בו וניהלו משק בית משותף משך שנות נישואיהם. להורים נולדו בן ובת ולמרבה הצער נפטר הבן בעודו צעיר והותיר אחריו תינוק בן שנה.

 

למי מגיע הנחלה? אילוסטרציה למי מגיע הנחלה? אילוסטרציה צילום: בלומברג

 

לימים, כשערך האב את צוואתו, הורה כי לאחר מותו, מלוא עזבונו לרבות זכויותיו במשק החקלאי יועבר תחילה לרעייתו, כאשר היא מצידה לא תוכל להעביר (דיספוזיציה) את המשק החקלאי לאחר ורק לאחר שתלך לעולמה, יועברו הזכויות במשק לבתם המשותפת – במה שמוגדר "יורש אחר יורש".

 

ואכן לאחר שנפטר האב, עברה הנחלה על שמה של אשתו בספרי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והאגודה ובמהלך שנים רבות היא החזיקה בנחלה. לאחר פטירתה, ומבלי שהשאירה האם צוואה, מיהרה הבת, עוד בטרם ניתן צו ירושה, וביקשה מרמ"י לבצע העברת זכויות בנחלה על שמה, מכח צוואתו של האב ומתוקף היותה "יורש אחר יורש". רמ"י נעתר לבקשתה והנחלה נרשמה על שמה ללא ידיעת האחיין.

 

הבת, שהגישה בקשה לרמ"י להעביר את הזכויות על שמה, הסתירה מאחיינה, יורשה השני של האם, את עצם בקשת רישום הנחלה על שמה ואפשרה לו להבין כי כמוהו, גם היא ממתינה למתן צו ירושה בכדי לחלק את רכוש האם.

 

רק במקרה נודע לאחיין כי הנחלה עברה על שמה של דודתו כאשר הוא עצמו - בנו של אביו ז"ל, מקופח לגמרי.

 

האחיין פנה למשרדנו בבקשה שנייצגו ויחד הגשנו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת, כנגד דודתו וכנגד רשות מקרקעי ישראל לביטול העברת הזכויות בנחלה.

 

עו"ד גלעד שרגא עו"ד גלעד שרגא

 

טענתנו הייתה כי זכויותיו של האב במשק היו של "בר רשות" וככאלה הן זכויות אישיות-חוזיות ואינן קנייניות ולכן האפשרות להעבירן היא רק על פי הסכם החכירה. והיות ובהתאם להסכם החכירה שבין האגודה ורמ"י עם פטירתו של אחד מבני הזוג עוברות הזכויות באופן אוטומטי לבן הזוג הנותר בחיים לכן אין יכול בעל הזכויות (בן הזוג הראשון שנפטר) לקבוע בצוואתו למי הוא מנחיל את זכויותיו.

 

הדודה מצידה טענה כי המשק החקלאי אינו חלק מעזבון האם כי אם חלק מנכסי אביה אותם הוא השאיר בצוואתו על ידי הוראת יורש אחר יורש, כך שלאחר פטירתה של האם יעבור המשק לזכות הבת. בנוסף האם לא הותירה אחריה צוואה כיוון שקיבלה את צוואת בעלה ז"ל ובחרה שלא לשנות את צוואת בעלה, ועל כן אין לתביעות האחיין כל בסיס.

 

בית המשפט קיבל את תביעתנו במלואה והחליט לבטל את העברת הזכויות לדודה. בית המשפט השתכנע וקיבל במלואה את עמדת האחיין לפיה זכויות בר רשות במשק אינן חלק מעזבונו של חבר אגודה שנפטר, ולכן כאשר בעל זכויות בנחלה משאיר אחריו בת זוג הוא לא יוכל לצוות בצוואה שערך מה ייעשה בעזבונו שכן זכויותיו כפופות להסכם המשבצת.

 

"זכויות המנוח כבר רשות במשק אינן ניתנות להעברה לאחר מותו לכל דיכפין וכאוות נפשו אלא שהעברתן כפופה להסכם המשבצת" ולכן בפטירתו של חבר אגודה תועברנה זכויותיו במשק לבן הזוג שנותר בחיים והוא אינו רשאי לעקוף הוראה זו באמצעות צוואה.

 

בית המשפט הוסיף וקבע שהעובדה שהאשה לא היתה רשומה כבעלת זכויות בנחלה בספרי רמ"י אינה גורעת מזכויותיה שכן שני בני הזוג התקבלו במשותף לאגודה כבר בשנת 1960 כמתיישבים, ופשוט הדבר ששניהם קיבלו את הזכויות בנחלה כברי רשות ובהיותם בני זוג נשואים הנחת היסוד היא שאין לבעל כל עדיפות על פני אשתו. הלכת השיתוף בין בני זוג, מעמידה את זכויותיה של האשה במעמד שווה לזכויותיו של הבעל ולכן כבר ממועד קבלתם של בני הזוג לחברות באגודה, מחצית מהזכויות בנחלה היו שייכות לאשה.

 

החידוש בפסק הדין

למרות שברמ"י הסכימו להעביר את הזכויות על שמה של הבת מכח צוואת האב, קבע בית המשפט שבנחלות בשונה מנכסים רגילים (בהם יכול בן זוג לקבוע שהנכס יעבור לאשתו ואחר כך לבתו), אין רלבנטיות למה שכותב בן הזוג הראשון בצוואתו.

 

על פי הסכם החכירה או הסכם המשבצת כאשר אחד מבני הזוג נפטר, באופן אוטומטי מלוא הזכויות עוברות לבן הזוג שנשאר בחיים.

 

כמו כן, למרות שהנחלה היתה רשומה רק על שמו של האב משך 50 שנה, קבע בית המשפט שיש לראות באשתו כבעלת מחצית מהזכויות במשך כל שנות נישואיהם וכבעלת מלוא הזכויות לאחר פטירתו ולכן לא ניתן לאפשר לבעל להחליט על זכויותיה ורכושה של אשתו.

 

עורך דין ונוטריון גלעד שרגא , עוסק בהורשת משקים חקלאיים ונחלות

 

בטל שלח
    לכל התגובות