$
משפטיפ

דו"ח גרסטל- כלי יעיל או דו"ח תיאורטי?

דו"ח גוף הפיקוח על הפרקליטות, שגובש על ידי השופטת בדימוס הילה גרסטל מצא, כי משך הזמן מרגע המלצה על סגירת תיק ועד להחלטה עמד לעתים על יותר מ-1,000 יום ובאחד המקרים הזמן היה 6 שנים

עו״ד ניר יסלוביץ בשיתוף משפטיפ 09:0818.10.16
לאחרונה, ניתן לגלות כי הפרקליטות לא הפנימה ולא הבינה כלל את המלצות הדו"ח שגובש על ידי כב' השופטת גרסטל וכך תיקים שבהם נאשמים היו אמורים לקבל הודעה על מצב התיק, חיכו במשך שנים רבות, להודעת הפרקליטות בעוד עננה כבדה ריחפה מעל ראשם.

 

לא יעלה על הדעת, שחשוד ימתין במשך שנים רבות, עד שהפרקליטות תואיל בטובה להודיע לו אם גורל התיק בו נחקר הוא לסגירה ו/או שגורל התיק להגשת כתב אישום.

 

אין להתעלם מכך, שמצבו של מי שנחקר במשטרה בגין עבירה כזאת ו/או אחרת הינו בכי רע.

 

לא אחת, קיום תיק תלוי ועומד במשטרה, עלול לגרום לכך שאדם יושהה מעבודתו ו/או שעבודתו תופסק לאלתר, עד לקבלת החלטה, ומעניין זה אין להתעלם, כמו גם, מהמתח הנפשי שחשוד עובר עד שמתקבלת, החלטה בעניינו.

 

לדידי, התנהגות כזו של רשות שלטונית אין לקבל, קל וחומר כשעסקינן בתביעה הכללית. עצם הגשת כתב אישום בחלוף זמן קיצוני יוצרת את הרושם, כי המדינה פשוט מתעמרת בפרט העומד לדין.

 

שיהוי קיצוני בהגשת כתב אישום, מקים לנאשם, עילה לביטול כתב האישום בשל הגנה מן הצדק, שלפיה – "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית" (סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי

 

 צילום: bigstock

 

לאחרונה נפסק בפסיקה, כי חלוף זמן כה רב מעת ביצוע העבירות פועל בכמה מישורים: הוא מקהה את עוקץ חומרתן של העבירות הפליליות שנטען כי בוצעו; הוא גורם עיוות דין לנאשם ומקטין את האינטרס הציבורי במיצוי הדין עמו; ובנוסף – הוא מקשה על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי, אם זה משום הקושי לאתר מסמכים רלוונטיים ואם משום שחלוף הזמן משפיע על זיכרונם של העדים (והנאשם בכללם).

 

זאת ועוד. גם רשויות אכיפת החוק הכירו בנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה משיהוי בכתב אישום ובאוגוסט 2008 יצאה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (4.1202) שעניינה: משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום (להלן – "הנחיית היועמ"ש").

בשל חשיבות הדברים, להלן תמצית דברי המבוא להנחייה כלשונם:

 

"כחלק מהרצון לייעל את ההליך הפלילי, קיימת חשיבות רבה בקיצור משך הזמן הנדרש לחקירה המשטרתית של חשודים בעבירה, להכנת כתב אישום על ידי המשטרה או פרקליטות המדינה ולדיון בבית המשפט עד הכרעת הדין. הליכים פליליים מהירים, הממחישים היטב את הקשר בין העבירה לבין העונש, יש חשיבות רבה כגורם מחנך ומרתיע, כלפי עבריינים ואף כלפי הציבור, ואילו הליכים פליליים המגיעים לכלל דיון והכרעה בבית המשפט זמן רב לאחר מועד העבירה, לעיתים קרובות אין אפשרות לקיים אותם כראוי. ככל שעובר הזמן כך גדל הקושי להביא ראיות מלאות ואמינות. בכך יש להכביד על ניהול המשפט, לעיתים על התביעה ולעיתים על ההגנה, אולי אף יותר על התביעה, שכן עליה מוטל להוכיח את האשמה מעל לכל ספק סביר. כמו כן, בית המשפט הגוזר עונשו של עבריין זמן רב לאחר מועד העבירה עשוי להתחשב בזמן שעבר כדי להקל בעונש, עד כדי כך שלעיתים העונש נראה בלתי הולם את העבירה, וערכו כגורם מחנך ומרתיע נפגם במידה רבה. זאת בין היתר, משום שהזמן בו נתון אדם להליכי חקירה ומשפט נחשב לעינוי דין ומקובל לראות בו עונש כלשעצמו". (סעיף 1(א) להנחיית היועמ"ש).

 

 צילום: גולן פרידנפלד

 

ובהמשך –

"... חלוף הזמן יכול להשפיע גם על זכרונם של העדים ועל האפשרות לסמוך על עדויות מלאות ואמינות..." (סעיף 1(ב) להנחיית היועמ"ש).

 

"... על יסוד טעמים אלה וכעניין שבמדיניות, חלוף זמן רב מאז החלה החקירה עשוי לעיתים להיות שיקול לסגירה של תיק פלילי או להימנעות מהגשת ערעור. זאת כאשר השיהוי נגרם בשל אופן הטיפול בתיק על ידי המשטרה או על ידי פרקליטות המדינה, ללא צורך או צידוק בנסיבות המקרה, ובהיעדר שיקולים מיוחדים הדורשים את המשך ההליכים, כמו החומרה הרבה של העבירה או סיכון רב לציבור" (סעיף 1(ג) להנחיית היועמ"ש).

 

מן הכתוב עולה כי כתב אישום המוגש בשיהוי רב בנסיבות בלתי מוצדקות או באופן הפוגע בזכות הנאשם למשפט הוגן, מקים לנאשם "הגנה מן הצדק" שתביא לביטול כתב האישום שהוגש בשיהוי. יש לעשות שימוש בכלי זה בכדי למגר את התופעה של כתבי אישום המוגשים בחלוף זמן.

לפיכך, עיננו רואות, כי עצם התופעה של הגשת כתב אישום, בשיהוי רב ובלתי מתקבל על הדעת , עלול להקים בנסיבות מתאימות, קבלת טענה של הגנה מן הצדק וביטול כתב אישום כפועל יוצא מכך.

 

 

כחברה דמוקרטית אנו לא יכולים להשלים עם תופעה לפיה, המדינה משתהה שיהוי ניכר בהגשת כתב אישום ובהודעה על סגירת תיק (כאמור בדו"ח גרסטל) בעוד אדם נתון בין הפטיש לסדן, משך זמן רב ובלתי מתקבל על הדעת עד שמתקבלת החלטה בעניינו.

 

 

עו"ד ניר יסלוביץ', עוסק בתחום הפלילים ומשמש ראש הרכב דיינים בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x