$
בארץ

ראיון כלכליסט

"המאבק בבנקים עלול לחזק יותר מדי את חברות הביטוח"

נתן זוסמן, מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, תומך בהוצאת חברות כרטיסי האשראי מידיהם של לאומי והפועלים, אבל לא מבין למה האוצר להוט להיכנס בבנקים. הוא מרבה להשוות בין שוק האשראי לבעיית הדיור, וחושב שהממשלה לא פועלת נכון כדי לפתור אותה

נעמה סיקולר, לוס אנג'לס 06:5330.09.15

"הבעיות של שוק הדיור הן מורכבות ואמיתיות, והן לא קשורות לריבית", אומר פרופ' נתן זוסמן, מנהל מחלקת המחקר של בנק ישראל. כשהוא מסתכל על המהלכים שמקדמת הממשלה בתחום הדיור ובתחום הבנקאות, נדמה כי הוא חושב שמישהו בירושלים התבלבל. יש לפנינו שני סקטורים שהם בבת עינה של הממשלה הנוכחית. באחד מהם - הבנקים - הולכים קדימה בכל הכוח, ובשני - הדיור - עושים קצת מאותו הדבר. כלומר, לא מספיק.

 

זה לא ביטוי אחר לתפיסה המסורתית של בנק ישראל שמקדשת את יציבות הבנקים ועסוקה בהגנה עליהם, מה שמוביל לתחרות קטנה על חשבון הצרכן?

"אני חולק על התפיסה הזאת ואני לא אומר שהכל טוב במערכת הבנקאית. אנו מודעים לבעיית היעדר האינפורמציה, למשל. לכן אנחנו לא היינו אלה שעצרו את חוק נתוני האשראי, להפך. אנחנו גם תומכים בשוק ההלוואות הצרכניות".

 

"אנשים נוטים לבלבל בין תחרותיות לתחרות בבנקים", טוען זוסמן. "העובדה היא שבמקום של הכסף הגדול - בשוק המשכנתאות - יש מרווחים נמוכים ותחרות".

 

פרופ' נתן זוסמן פרופ' נתן זוסמן צילום: עמית שאבי

 

"למה בנקים זרים כן, אבל קבלנים זרים לא?"

 

ההקבלה שזוסמן מבקש לעשות בין דיור לבנקאות אינה מקרית. השיחה עמו מתקיימת בלוס אנג'לס במסגרת כנס אקדמי בנושא המסוגלות לרכוש דירה. מדובר בכנס ראשון מבין שלושה שנערך בשיתוף פעולה בין מכון אלרוב לחקר הנדל"ן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת קליפורניה UCLA, הבנק המרכזי של ארה"ב ובנק ישראל בניסיון להתחקות אחר התופעה הגלובלית של עלייה במחירי הדיור ברמה שהופכת אותם ללא נגישים לאוכלוסיות שלמות.

 

זוסמן הוא אחד השושבינים הישראלים של הכנס, ולדבריו, מה שנותן את עיקר הטון, בזווית הישראלית זו החלטת הממשלה להביא לישראל 20 אלף פועלי בניין סינים ללא הסכם בין המדינות.

 

מבחינת זוסמן מדובר בהחלטה שגויה שמקפלת בתוכה את כל החוליים של ממשלת ישראל. העובדים הזרים מבחינתו הם הנמשל לכך שבתחום הדיור הממשלה עושה קצת מאותו הדבר בלי לפתור את הבעיה באמת: "ההחלטה הזאת אולי תגדיל את מספר התחלות הבנייה, אבל היא לא תזרז את הבנייה עצמה, שעדיין תיקח שנתיים־שלוש. הפריון של הסינים לא גבוה יותר, הם פשוט עובדים יותר שעות".

 

אבל יש מחסור בידיים עובדות, ולאורך השנים לא הצליחו לעודד ישראלים להיכנס לתחום. זה לא עדיף על חוסר הפעולה של ממשלות קודמות?

"יש פתרונות אחרים כמו להביא חברות שמתמחות בבנייה תעשייתית לארץ ובונות מהר, אבל הקבלנים מתנגדים והממשלה נכנעת. למה זה בסדר לרצות להביא לישראל בנק זר וזה לא בסדר לרצות להביא חברת בנייה זרה?".

 

איך משרד האוצר מתמודד עם הביקורת שלכם?

"אני חושב שבאגף תקציבים מבינים את העמדה שלנו. גורמים אחרים אומרים לנו: 'כל השנים הייתם פה ולא עשיתם כלום, עכשיו תנו לנו לטפל'".

 

זו לא הפעם הראשונה שבה האוצר מבטל את עמדת בנק ישראל. אולי אתם צריכים לשאול את עצמכם איך הפכתם ללא רלבנטיים?

"אז שלא נגיד את דעתנו? לנגידה יש עמדה כלכלית בכל נושא שעל הפרק והיא תמשיך להתבטא גם כשמדובר בעמדה לא פופולרית".

 

אתה משווה בין דיור לאשראי ומסביר כמה בעיית הדיור חריפה. מנגד, בכלי היחיד שבאמצעותו אתם יכולים להשפיע על שוק הדיור - הריבית - בנק ישראל אומר: "אנחנו דואגים לאינפלציה יותר".

"שוק הדיור סובל מהיצע נמוך, רגולציה מכבידה ומשך בנייה ארוך. כל זה לא קשור לריבית. קחי לדוגמה את גרמניה, יש שם ריבית נמוכה אבל אין בעיה של היצע, ולכן אין בעיה חריפה של מחירי דיור. הבעיה העיקרית של ישראל היא התזזיתיות במדיניות. כל הזמן רפורמות. במונחים כלכליים זה לא בריא".

 

"אנחנו בדרך לוועדת בכר 2, והפעם על חברות הביטוח"

 

השיחה עם זוסמן חוזרת כל הזמן לנושא התחרות בבנקים, משום שהוא אינו מצליח להבין את העליהום על המערכת הבנקאית. מבחינתו הבעיה חריפה יותר בשוק המוסדי.

 

אחד הדברים שבנק ישראל רוצה לקדם בהדרגה הוא הוצאת חברות כרטיסי האשראי מידי הבנקים. על פי התוכנית שחשפה המפקחת על הבנקים חדוה בר לפני כמה שבועות בכנס "כלכליסט", בשלב הראשון מבקש בנק ישראל לאלץ רק את שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, למכור את חברות כרטיסי האשראי שבשליטתם, ובתמורה לתת להם אפשרות להפיץ מוצרי ביטוח. "זה מהלך שלא מסכן את יציבות הבנקים. בזכות המהלך דיסקונט יתחזק מול שני הבנקים הגדולים, והצרכן ייהנה מהתחרות".

 

סימן שאלה בדמות ועדת שטרום לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית תלוי מעל תוכניתה של בר, שכן כרגע מסתמן כי הוועדה תמליץ על הפרדת חברות כרטיסיה אשראי מכל הבנקים, ולא רק מהפועלים ולאומי. יכול להיות שהוועדה תקבל את התוכנית של בנק ישראל, אבל גם יתכן שהיא לא תתמוך בה, ואז ההכרעה תתגלגל לפתחו של שר האוצר משה כחלון.

 

אגב תחרות, כל העולם של קרנות הפנסיה הוא מאוד לא תחרותי.

"אני חושש שבעוד 5–10 שנים אנחנו נשב בוועדת בכר 2 (ועדת בכר עסקה בהפחתת הריכוזיות של הבנקים בשוק ההון - נ"ס) רק שהפעם נחשוב איך אנחנו מקטינים את הריכוזיות של חברות הביטוח. לכן אני לא רואה סיבה שלא לבחון את האפשרות שהבנקים יחזרו להפיץ מוצרים פנסיוניים מסוימים, שהרי רק בנק יכול להתחרות עם גוף מוסדי".

 

האטה בצמיחה? "בטווח הרחוק אני לא פסימי"

 

לאחרונה הוריד משרד האוצר את תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית מ־3.1% ל־2.6%. זוסמן מסתכל על הנתונים ועל החדשות שזורמות מסין, ושומר על קור רוח. "אנחנו חלק מהעולם הגלובלי ולכן מושפעים מהחדשות. אנחנו יודעים שבכלכלה יש מחזורי עסקים וייתכן שאנחנו בתקופה של מחזוריות קצרה יותר. זה מטריד בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך אני לא פסימי".

 

לדבריו, "הביצועים של הכלכלה הסינית היו טובים במשך שנים. גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מה היה שיעור הצמיחה שם, ברור לכולם שהיתה צמיחה שגררה קדימה את הכלכלה העולמית, ועכשיו מישהו אחר ייקח מהסינים את המקל. אולי אפריקה. אני לא מוטרד כי בסופו של דבר העולם לא מתחיל ונגמר בסין. צריך להמתין בדריכות ולראות לאן הדברים הולכים".

 

הכותבת היתה אורחת של הפקולטה לניהול באונ' ת"א

בטל שלח
    לכל התגובות
    x