המיסוי הגבוה על דיור מציל את האוצר מהעלאת מסים
כדי לעמוד בהתחייבויות הגבוהות של התקציב הממשלה מתעלמת מכלל ההוצאה החדש והמרוסן שנקבע רק לפני שנתיים, ומעלה את יעד הגירעון. קצב גבוה של גביית מסים מאפשר לשר האוצר, בינתיים, לא להעלות אותם
08:08
11.08.15
הממשלה החליטה להתעלם מכלל ההוצאה, ולחרוג ממנו ב־7 מיליארד שקל בתקציב 2015‑2016. כלל ההוצאה קובע את גובה התקציב על פי קצב גידול האוכלוסייה, ויחס החוב־תוצר של המדינה שונה לפני כשנה וחצי על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר דאז יאיר לפיד באופן שהקטין את ההוצאות.
קראו עוד בכלכליסט:
בעת שינויו של הכלל המחייב, קבעו השניים כי הגידול בהוצאה לא יכול להיות גבוה מהצמיחה, שעומדת בישראל על 3% בממוצע בשנים האחרונות, נוסחה שנפרצה בתקציב הנוכחי. המהלך טעון כמובן שינוי חקיקה. הסיכוי שמי ממפלגות הקואליציה יתנגדו לשבירת המסגרות, נמוך מאד.
בנוסף לכך, אישרה הממשלה להגדיל את יעד הגירעון ב־2015 מ־2.5% ל־2.9% וב־2016 מ־2% ל־2.9%. משמעות הגדלת הגירעון היא הגדלת החוב והגדלת הנתח התקציבי שמיועד לתשלום הריביות בגין החוב.
אתר בנייהצילום: אוראל כהן
משמעות ההחלטות האלו, היא שהממשלה החליטה לרמוס את הכלים המוניטריים שאמורים לשמור על יציבות המשק. כ־5 מיליארד שקל מתוך סכום חריגה זה, מיועדים להסכמים הקואליציוניים.כשהממשלה הקודמת אישרה את השינוי בכלל ההוצאה, אמר ראש אגף התקציבים אמיר לוי כי "המהלך של הקטנת ההוצאה יביא לאיזון ראוי בגידול בהוצאה, מה שיאפשר שיפור ברמת החיים וימנע הלאה דרסטית של מסים".
לוי כנראה לא ציפה שפחות משנתיים אחר כך תחליט הממשלה לצפצף על הכללים ולהתאימם לגחמותיה. אך למרות הגדלת התקציב, אין כרגע צורך להעלות מסים, שכן השנה הגבייה גבוהה יחסית: נכון לחודש יולי, ישנו עודף הכנסות מגבייה של 3.6 מיליארד שקל, זאת תודות לאקזיטים הרבים ולשיאים ששובר שוק הדיור.
המגמה צפויה להימשך, מה שאמור לממן את החוב של המדינה ולהקטין אותו. אך ההחלטה של הממשלה לחרוג מכלל ההוצאה, היא למעשה בזבוז של חיסכון זה. מהאוצר נמסר בתגובה: "תקציב המדינה אחראי ובו יעד גירעון נמוך מזה שאושר בממשלה הקודמת. התקציב כולל בין היתר רפורמות שיחזקו את הכלכלה הישראלית, וצפויות להגביר את התחרותיות, להפחית את יוקר המחייה ולהביא לצמיחה.
