$
משפט

מיאכטות ועד מכוניות יוקרה: גם רכוש חלוט זקוק לתחזוקה שוטפת

עם התרחבות השימוש באכיפה הכלכלית גדל גם מגוון הרכוש שבו מטפלת קרן החילוט של משרד המשפטים. הסנגורים מתקוממים נגד הקפאת רכוש של נאשמים עוד טרם הוכחה אשמתם. אבל במשטרה בונים על הכסף למימון המאבק בפשיעה

זוהר שחר לוי 08:1823.06.15

במשך שנים ארוכות שלט אל קפונה בעולם התחתון של שיקגו. בתקופת היובש בארה"ב של תחילת המאה הקודמת כל עסקי הזנות, ההימורים והאלכוהול עברו אצלו. כל ניסיון של רשויות החוק לתפוס אותו עלה בתוהו. בין השאר משום שנהג לשחד רבות מהן. חוקי מסים חדשים שנחקקו ב־1927 אפשרו לממשל האמריקאי לחקור ולהאשים את המאפיונר בעבירות מס, לאחר שנמצא שלא דיווח על הכנסות מעסקי ההימורים הבלתי חוקיים שניהל. הוא נשפט ונידון ל־11 שנות מאסר, וכשהסתיימה תקופת היובש התייבשו גם עסקיו.

 

המקרה המפורסם של קפונה הוא ציון דרך של האכיפה הכלכלית ושל האופן שהיא מאפשרת לפגוע ואולי אף למוטט ארגוני פשיעה, כשלעתים קשה לעשות זאת בדרכים הפליליות "הישנות".

 

דגש מתעצם על אכיפה כלכלית

 

אצל רשויות האכיפה בישראל הולך ומתעצם הדגש על אכיפה כלכלית. לבד מאישומים בעבירות מס או לפי חוק איסור הלבנת הון - הדגש הוא בעיקר על תפיסות וחילוטים. הרעיון פשוט: עבריינים אולי לא מפחדים לשבת בכלא, אבל הם מפחדים מאוד מפגיעה בכיסם. פגיעה כלכלית בעסקיהם תוביל הן לפגיעה בארגוני הפשיעה ואולי גם תרתיע.

 

"האכיפה הכלכלית היא השפה החדשה של לוחמה אפקטיבית בפשיעה, ולא רק בישראל. זה מה שקורה היום", אומרת סנ"צ תמר בייט־שרון, ראש מדור חילוט והלבנת הון באגף החקירות והמודיעין במשטרה, חלק ממערך נרחב העוסק באכיפה כלכלית. לדבריה, "הרציונל הוא שבשביל להילחם באופן אפקטיבי בפשיעה לא די לשים עבריינים מאחורי סורג ובריח. חשוב לגעת ברכוש שלהם במטרה לשלול לצמיתות את רכוש העבריינים, ולנתב אותו למטרות ראויות בתחום הלחימה בפשיעה החמורה והאלימה".

 

בייט־שרון מפרטת: "הכוונה הן לרכוש שמשמש לביצוע העבירה והן לרכוש שהוא מפירות העבירה. שלילת הרכוש אינה רק כלי ענישה והרתעה, אלא נועדת גם לפגוע בצינור החמצן של העבריינים. אנחנו רוצים להפוך את הפשיעה ללא אטרקטיבית וללא רווחית".

 

בינואר 2006 הוקם צוות היגוי־על למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת. הצוות כולל את היועמ"ש, מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה, מנהל רשות המסים ויו"ר רשות ני"ע. פרט לצוות הזה הוקמה ועדה מתמדת, פורום בראשות ראש האגף לחקירות ולמודיעין במשטרה ניצב מני יצחקי. בוועדה יושבים 60 נציגים מהרשויות השונות (משטרה, פרקליטות, רשות המסים, שב"ס, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות ההגבלים העסקיים וכו') והם אחראים על קבלת החלטות אופרטיביות. מתחת לאותה ועדה קיימים כוחות משימה וצוותי חקירה המשותפים לרשויות השונות, והם מופנים לחקור תופעות או ארגוני פשיעה בהתאם להחלטותיה.

 

היועמ"ש יהודה וינשטיין היועמ"ש יהודה וינשטיין

 

שילוב הכוחות הזה מאפשר לרשויות האכיפה לתקוף את הארגון או התופעה בצורה המרבית, ובתיקי חקירה רבים שנחשפו בשנים האחרונות זה ניכר. בפרשת ב.יאיר למשל, שעסקה בחשד להלבנת הון עבור ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל דרך החברה הציבורית ב.יאיר, נערכה החקירה בשילוב של רשות המסים ושל להב 433 של המשטרה.

 

שילוב הכוחות מאפשר למדינה לתקוף את הפשיעה דרך הכסף. כל צוות חקירה שמוקם בפרשה כזו או אחרת מבצע חקירה כלכלית במקביל לחקירה הפלילית. החקירה הכלכלית מאפשרת לרשויות האכיפה לתפוס נכסים וכספים עם מעבר החקירה מסמויה לגלויה, במקביל לביצוע המעצרים. רק בחודש שעבר עם הגשת כתב האישום בפרשת רונאל פישר, הגישה מח"ש, במקביל להגשת כתב האישום, רשימה של נכסים שתפסה אצל פישר עם מעצרו. בפירוט הזה, המבוסס על החקירה הכלכלית בעניינו, דרשה מח"ש להמשיך ולהחזיק ברכוש כדי שתוכל לחלטו אם יורשע. המדינה הקפיאה 14.7 מיליון שקל מרכושו של פישר, כולל חשבונות בנק, רכבי יוקרה ויאכטות. פישר פנה לבית המשפט וטען כי "שווי הרכוש שנתפס עולה על 14 מיליון שקל להבטחת חילוט שאינו יכול לעלות, בהנחה שכתב האישום יוכח במלואו, על 800 אלף שקל".

 

פישר. שווי הרכוש שנתפס 14 מיליון שקל, וזאת להבטחת חילוט, שאם כתב האישום יוכח במלואו, לא יעלה על 800 אלף שקל" פישר. שווי הרכוש שנתפס 14 מיליון שקל, וזאת להבטחת חילוט, שאם כתב האישום יוכח במלואו, לא יעלה על 800 אלף שקל" צילום: אוהד צויגנברג

 

הציוד במחסן והכסף בבנק? לא ממש

 

אבל מה עושים עם כל הרכוש והכסף שנתפס? בשלב המעצר או הגשת כתב האישום, הרכוש מוגדר כתפוס ולא ניתן למכור או להשתמש בכספים עד שבית המשפט מרשיע את הנאשם ומורה על חילוט. המשימה פשוטה לכאורה: שמים את הציוד במחסן ואת הכסף בבנק. אבל בשנים האחרונות התפיסות הללו זימנו לרשויות האכיפה דילמות מורכבות.

 

אחד הגורמים המרכזיים למורכבות הוא שהרכוש שנתפס צריך לשמור על ערכו - הן למקרה שיוחזר לחשוד שממנו נלקח והן אם אכן יחולט ויימכר לבסוף. הרי מה הרווחנו אם היאכטה תחליד, הכסף שהושקע בבנק יאבד מערכו ולבית שנתפס יפלשו זרים?

 

לפני כשנה הוקמה לשם כך יחידת חילוט במשרד המשפטים ובניהול כונס הנכסים הרשמי. תפקידה של היחידה לתפעל את הרכוש התפוס עד להכרעת בית המשפט ובשלב השני, לאחר החילוט, גם לממש אותו. הרכוש התפוס שמגיע לפתחה של היחידה מאתגר אותה מפעם לפעם מחדש. עכשיו, למשל, היחידה הזו צריכה לתחזק את שתי היאכטות שנתפסו אצל עו"ד פישר, כמו גם את רכב היוקרה מסוג אאודי Q5 שהיה בבעלותו.

רכב היוקרה של פישר, כמו כל רכב אחר, מאבד ערך ככל שהזמן עובר. כדי למנוע מהמדינה הפסד במקרה שהרכב יחולט, נוהגים במשרד המשפטים להציע לבעל הרכב שתי אפשרויות - למכור אותו מיד עם תפיסתו או לחלופין, ממש כמו בחברות ליסינג, לשחרר אותו לבעליו תמורת ערבויות שאמורות לכסות על אובדן השווי.

 

בפאנל בנושא הלבנת הון שהתקיים לאחרונה סיפרה מנהלת יחידת החילוט עו"ד דנה נאמן שבאחד המקרים היא נאלצה להתמודד עם תפיסתו של סוס מירוץ. יחידת החילוט נאלצה לפרסם מכרז למציאת מקום שהייה וטיפול עבור הסוס. כיום נמצא הסוס במקום סודי, שם מטפלים בו ודואגים שייצא לריצות קבועות כדי לשמור על הכושר שלו. מלבד עו"ד נאמן, רק וטרינרית מהמכון הווטרינרי בבית דגן יודעת היכן מוחזק הסוס. גם חשבונות הבנק זוכים לטיפול מסור. במשרד המשפטים יש יחידת השקעות שתפקידה להשקיע את הכספים שנתפסו ולנהל אותם. באותו פאנל שבו השתתפה עו"ד נאמן היא סיפרה שהכספים מניבים, לפי השקעתם, 7% בשנה. לא פחות.

 

מכוניות שהוחרמו. עבריינים לא פוחדים מכלא, אבל נלחצים כשרוצים לקחת להם את העסק מכוניות שהוחרמו. עבריינים לא פוחדים מכלא, אבל נלחצים כשרוצים לקחת להם את העסק צילום: מאיר פרטוש

 

לא כל רכוש שווה למדינה לתפוס

 

כאמור, הציוד שנתפס מגוון, אבל ניסיון העבר לימד את העוסקים במלאכה שלא כל דבר כדאי לתפוס. כך למשל, בפרשת ב.יאיר נשקלה אפשרות לתפוס את החברה עצמה, אולם לאחר שנבחן הנושא ועלה חשש שהדבר יהיה לרעת החברה, ירדו במשרד המשפטים מהרעיון. אף שנתפסים מדי פעם בתי עסק עובדים או חברות פעילות, פעולה זו נעשית רק לאחר בחינה מדוקדקת. פעם, למשל, תפסה המשטרה תחנת דלק שהיתה ליד כביש מהיר. בעליה, שנעצר, נהג להוריד את שלט ה"אין כניסה" שהיה ממוקם על הכביש, וכך פתח דרך לנהגים להגיע אליו ישירות מהכביש המהיר. כשהתחנה עברה למדינה מובן שהשלט חזר למקומו, אבל הנהגים הפסיקו להגיע וההכנסות צנחו.

 

הכסף שחולט מועבר לשלוש קרנות בהתאם לסוג העבירה: סמים, ארגוני פשיעה וטרור והלבנת הון - שהיא הקרן הגדולה מכולם - ומשם הוא חוזר, בהתאם לדרישה, לרשויות האכיפה. כך למשל, את הכסף שמועבר לקרן להלבנת הון מנהלת ועדה ציבורית בפיקוח האפוטרופוס הכללי ורואה חשבון.

 

רשויות האכיפה השונות, כמו המשטרה או רשות המסים, מעבירות דרישה לתקציב מהקרן לצורך מאבק בהלבנת הון וכן הלאה - ובקשתן נשקלת על ידי הוועדה. כך יוצא שהכספים שנתפסו אצל מבצעי עבירה משמשים את רשויות האכיפה כדי להמשיך ולהיאבק בה. אגב, מי שלא נהנה מהכספים הוא משרד המשפטים עצמו, שלפי חוק אינו רשאי לקבל כספים מהקרן כדי למנוע ניגוד עניינים. גורמים ברשויות האכיפה השונות מבהירים כי המדיניות המחמירה של תפיסות וחילוטים עושה את העבודה. "רואים את זה כבר בראשית החקירה", מספר גורם אחד, "לעבריינים ולראשי ארגוני פשיעה לא אכפת לשבת בכלא, אבל לקחת להם את העסק, את הבית או את הרכב מלחיץ אותם בהחלט". החשש מהפגיעה הכלכלית, כך עולה, הוא אחת הסיבות לכך שרבים מהם הופכים, או מבקשים להפוך לעדי מדינה, וזו גם הסיבה לכך שרבים מהם ממהמרים לחתום על הסדרי טיעון. "זה קורה תדיר שמגיע עבריין להסדר טיעון ואומר שמוכן לשבת בכלא ובלבד שישחררו את הדירות או הרכב", מספר גורם המקורב לנושא.

 

"אין ספק שכיום סוגיית החילוט מקבלת ממד משמעותי בהיבט הענישתי בתיקים הכלכליים ולאו דווקא רק מצד המדינה. גם הנאשמים עצמם בוחרים לא אחת להעדיף את רכושם על פני חירותם", מספר עו"ד רונן רוזנבלום, בעבר קצין הלבנת הון וחילוט ביאחב"ל וכיום עו"ד המתמחה בתיקים כלכליים.

 

לדברי רוזנבלום, חשוב לשים דגש על הבעייתיות במירוץ סמכויות החילוט שבין תפיסת רכוש בהליך הפלילי (המשטרה בעיקר) לבין תפיסת רכוש בהליך האזרחי (רשויות המס). "נוצר מצב שלפחות שתי רשויות מתמודדות על חילוט רכוש של נאשם אחד - מצב בלתי ראוי שפוגע בזכויות החשודים ובקניינם".

 

עו"ד רונן רוזנבלום: לסוגיית החילוט יש כיום ממד משמעותי בהיבט הענישתי. נאשמים בוחרים לא אחת להעדיף את רכושם על חשבון חירותם" עו"ד רונן רוזנבלום: לסוגיית החילוט יש כיום ממד משמעותי בהיבט הענישתי. נאשמים בוחרים לא אחת להעדיף את רכושם על חשבון חירותם" צילום: עמית שעל

 

חילוט זמני יכול למוטט כלכלית

 

זו לא הביקורת היחידה שנשמעת על המגמה הזו. לפי עו"ד אורי קינן, הקפאת הרכוש לפני שהוכחה אשמתו של אדם, בייחוד כשמדובר בעבירות צווארון לבן, עשויה למוטט עסקית וכלכלית אותו ואת משפחתו גם אם בסופו של דבר יצא זכאי בהליך הפלילי, או אפילו כשייסגר התיק. "לעסוק בהליכי חילוט זמני עוד בטרם אדם הורשע", טוען קינן, "זה בעצם להעניש עוד טרם נקבע שבוצעה עבירה. יש הגזמה לא סבירה בבקשות חילוט, תוך התעלמות מוחלטת מזכויות בסיסיות של חשודים ונאשמים".

 

עו"ד אורי קינן: לעסוק בהליכי חילוט זמני עוד בטרם אדם הורשע, זה בעצם להעניש עוד טרם נקבע שבוצעה עבירה. יש הגזמה לא סבירה בבקשות חילוט" עו"ד אורי קינן: לעסוק בהליכי חילוט זמני עוד בטרם אדם הורשע, זה בעצם להעניש עוד טרם נקבע שבוצעה עבירה. יש הגזמה לא סבירה בבקשות חילוט"

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x