• תפריט
בארץ

ארגוני הסביבה מזהירים מתוכניות הדיור של המפלגות

המפלגות מציגות תוכניות להגדלת היצע הדירות, שאולי יורידו מחירים, אך צפויות לדרוס את השטחים הפתוחים. ארגוני הסביבה חוששים שכך ייזנחו תוכניות להתחדשות עירונית ומרכז הארץ יכוסה כולו בבטון

מיקי פלד 07:0117.02.15

התחרות בין המפלגות מי תציע הגדלה מאסיבית יותר של היצע הדירות מפחידה את מי שאמון על הגנת הסביבה. הפתרון של המפלגות להורדת מחירי הדיור עשוי להיות סופם של השטחים הפתוחים והחופים, יחד עם הקמתן של תשתיות רעועות, מחסור במוסדות ציבור, הזנחת מרכזי הערים וגם שחיתות. במילים אחרות, גם אם נניח שמחירי הדירות אכן יירדו, הנזק ההיקפי עלול להיות אדיר.

 

אחד האיומים הגדולים הוא דווקא מהתוכנית שנשמעת כרעיון לא רע. שתי מפלגות, המחנה הציוני וכולנו, הודיעו שאחד העקרונות במצע הדיור שלהן הוא איחוד רשויות התכנון והשיווק. כלומר שהן מציעות להקים משרד־על לענייני דיור שאליו יסופחו הן מינהל התיכנון, שנמצא היום במשרד הפנים והן רשות מקרקעי ישראל, היום במשרד הבינוי. כדי להבין מה הבעיה, צריך קודם לשאול מדוע מלכתחילה יש מעין הפרדת רשויות בהליכי תכנון ובנייה. תפקידו של מינהל התכנון במשרד הפנים הוא לתכנן איך תיראה המדינה – ערים, מחוזות כפריים, תשתיות, חופים, שמורות טבע, קרקע חקלאית וחופים.

 

 

"רמ"י הוא דינוזאור"

 

במילותיו של איתמר בן דוד, נציג החברה להגנת הטבע במוסדות התכנון, ומי שבעבר עבד במינהל, "תכנון זו אומנות של פשרה בין הרבה גורמים. יש כל כך הרבה בעלי עניין בכל החלטה, כך שהתוצר הסופי הוא מעין מלאכת מחשבת של גוונים ושיקולים". מצד שני, התפקיד של רשות מקרקעי ישראל הוא לשווק את הקרקע שעברה את הליכי התכנון המתאימים. החשש הוא שהדחיפה לקצר תהליכים כדי לשווק כמה שיותר יחידות דיור תבוא על חשבון אותה מלאכה חשובה, כלומר, על חשבון השטחים הפתוחים. דוגמה לכך אפשר כבר למצוא בפעולת הותמ"ל, אותן ועדות לאישור מואץ של תוכניות בנייה גדולות שהקימה הממשלה היוצאת. כמו במקרה תל השומר.

 

לפני שלושה שבועות פנה ארגון אדם טבע ודין לבית המשפט בדרישה לבטל את החלטת הוועדה לבנות 2,800 יחידות במתחם תל השומר בשל חשש מזיהומי קרקע ומים שהתכנון הנוכחי לא נותן להם מענה. מי שיזם את קידום התוכנית היא רשות מקרקעי ישראל.

 

איתמר בן דוד מהחברה להגנת הטבע. "תכנון זו אומנות של פשרה" איתמר בן דוד מהחברה להגנת הטבע. "תכנון זו אומנות של פשרה" צילום: החברה להגנת הטבע

 

יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין, לא חוסכת במילים: "רמ"י היא דינוזאור שמלכתחילה האוריינטציה שלו היא להכניס כמה שיותר כסף למדינה. כסף למדינה זה אולי טוב, אבל לפעמים מנוגד לאינטרס הציבורי, שרוצה גם להקים מספיק מוסדות ציבור בשכונות, להבטיח שבכל שכונה תהיה תשתית מתאימה (מה שיקטין את תשלום הקבלנים למדינה על הקרקע ויאריך זמני בנייה – מ"פ)".

 

ויש נקודה נוספת וכאובה במיוחד. בשנים האחרונות עלו שוב ושוב פרשיות של חשדות לשחיתות ברשות מקרקעי ישראל. רק לאחרונה התפטר מנכ"ל רמ"י בנצי ליברמן בעקבות חשד לעבירות מרמה והפרת אמונים הקשורות לתפקידו. האפשרות שאנשי המינהל והרשות, הבעלים של 93% מהקרקעות בארץ ידורו בכפיפה מיניסטריאלית אחת ויוכלו להשפיע זה על זה לא תוסיף שקט למי שחרד ממצבה של השחיתות השלטונית.

 

לפני כשלושה חודשים רצו ברשות הטבע והגנים להכריז על חלק מאזור הר חרת וצור הדסה במערב ירושלים כשמורת טבע וגן לאומי. אז התברר שרמ"י הוציאה לתכנון מפורט תוכניות בנייה באזור, לאחר שנדחו בעבר בשל הפגיעה בטבע הייחודי והאפשרות לבנות בתוך העיר עצמה.

 

הבעיה היא שלבנות בתוך העיר זה יותר כאב ראש, אומר חבר באחת מוועדת התכנון: "יש בירושלים 200 אלף דירות שניתן להוסיף בהתחדשות עירונית, אבל מעדיפים להשקיע ב־7,000 יחידות דיור בהר חרת ובת הרים. כי זה יותר קשה בתוך העיר. יש שכנים, צריך להתחשב בקהילה, לשלם פיצויים, לתכנן תחבורה ציבורית. הרבה יותר קל לקחת גבעה חשופה, ולא משנה איזה ערכי טבע יש עליה, ולבנות עליה מאשר לשפר את איכות החיים בתוך העיר".

 

איש לא מדבר על תמ"א

 

מי שרוצה להבטיח בנייה של כמה יחידות דיור כמה שיותר מהר לא יכול לשים דגש על התחדשות עירונית. כך מושגים כמו פינוי־בינוי ותמ"א 38 כמעט נעלמו ממצעי הדיור של המפלגות שעשויות לזכות בתיק האוצר או הבינוי. מצע המחנה הציוני מקדיש משפט אחד להתחדשות עירונית. במצע מרצ, לעומת זאת, יש התייחסות להקמת 100 אלף דירות במרכזי הערים בתוכנית להתחדשות עירונית.

 

לפי דו"ח של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, החברה להגנת הטבע ומכון דש"א, יש שפע אדיר של יחידות דיור שניתן לנצל בתוך מרכזי הערים בלי לפגוע בשטחים פתוחים. באזור תל אביב והמרכז לבדם, במה שמכונה אזורי הביקוש שקובעים את מחירי הדיור בכל הארץ, אפשר להוסיף כבר בשנה הקרובה עוד 20 אלף דירות באמצעות תמ"א 38 לבדה ו־90 אלף נוספות עד 2020. כוחה של החברה להתחדשות עירונית יהיה תלוי בגב הפוליטי שתקבל משרי האוצר והבינוי. אם שרי האוצר והבינוי הבאים יעדיפו סטטיסטיקות של התחלות בנייה על פני התחדשות עירונית – סביר שעוד שטחים חקלאיים, יערות וגבעות יכוסו בטון.

 

בטל שלח
    לכל התגובות