זקן: מודאג מגודל תיק המשכנתאות בבנקים

"תרחיש הקיצון שמטריד אותנו הוא לא ירידת מחירי הדיור, אלא עלייה ניכרת בשיעורי האבטלה ובשיעורי הריבית והשפעה על שוק הדיור שגם ישפיע על שוק המשכנתאות כי כושר ההחזר של הלווים ייפגע", כך מגלה הבוקר (ב') המפקח על הבנקים, דודו זקן, בדבריו שנאמרו בוועידה כלכלית בתל אביב.

זקן מתאר תרחיש המזכיר את מה שאירע בארה"ב ערב משבר הסאב-פריים ב-2007, שהוביל בסופו של דבר להתמוטטות של בנקים בשנים שלאחר מכן, בין השאר בשל הפגיעה בכושר החזר המשכנתאות של הציבור והוביל למיתון ואי יציבות בכל השוק האמריקאי. לדבריו, הניסיון של בנק ישראל הוא לייצב את המערכת ולהקטין סיכונים על מנת למנוע תרחיש שכזה.

דודו זקן. "המצב מדאיג" צילום: מיקי אלון

"די להסתכל על יתרת המשכנתאות בבנקים בשביל להבין מדוע אנחנו ממשיכים לדאוג", הסביר זקן, "אם מסתכלים על המדדים המקובלים לאיכות תיק האשראי, לא נמצא את הבעיה שגלומה בתיק ההשקעות, אך די להסתכל על כך שלפני מספר שנים נתח המשכנתאות היה פחות מ-20% מהתיק הבנקאי והיום הוא 29% מהתיק הבנקאי. אנחנו מקבלים היום משכנתאות שהניסיון והכשל האפשרי בהם לא ידוע לנו. הצעדים שאנחנו עושים הם להקטין את הסיכון בכל משכנתא ומשכנתא, גם ללווים וגם למערכת הבנקאית. המצב אכן מדאיג". זקן הוסיף כי לדעתו יש להכניס שחקן נוסף למערכת הבנקאית, בין אם אגודת אשראי, בנק אינטרנטי או בנק קואפרטיבי.

כמו כן, זקן אמר כי "למרות שבהשוואה בינלאומית העמלות בישראל סבירות, יש עדיין כשלים בגילוי עמלות ועדיין אפשר לשפר את העמלות. אנחנו מכניסים באפריל הקרוב את מסלולי העמלות כדי שהצרכן יידע על מה הוא משלם וכמה וכך גם יוכל להשוות בצורה קלה יותר את המחיר".

לעומתו, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים יאיר סרוסי דווקא סבור כי כיום כבר קימת תחרות עזה על הפקדונות של משקי הבית: "בשוק יש תחרות חריפה על הציבור הרחב ועל אשראי לעסקים קטנים, תוך ירידה בריכוזיות האשראי מול העסקים הגדולים. חלקם של הבנקים באשראי לעסקים ירד ל-49% והאשראי המוסדי של חברות הביטוח וגופים אחרים עומד על 51%. בעוד עשור הנכסים בידי חברות הביטוח יהיו גבוהים כפליים מאשר בידי הבנקים, בעיקר בשל קרנות הפנסיה".

סרוסי עוד ציין כי "כשמנתחים את הסיבות ליציבות של הבנקים הישראלים לאחר המשבר הכלכלי, עולה כי הסיבה מספר אחת היא הסתמכות על הפקדונות של הציבור, לעומת שוק ההון במקרה של הבנקים האמריקאיים. לכן כדי לערער על הצעות כגון העברת פקדנות מהבנקים לגופים אחרים, הייתי מציע לא להסתכל על הפרש של 0 נקודה משהו".

"אם נפריט את הבורסה עצמה, כלומר נהפוך אותה לחברה עסקית למטרת רווח, זה לא בלתי אפשרי להגיע תוך כמה שנים לפוטנציאל מסחר של 3-5 מיליארד שקל ביום. אם נוסיף לכך חבורת ברישום כפול, חברת ממשלתיות, עד חברות מקומיות חברות הייטק נגיע למספרים אחרים לחלוטין. רק צריך לחשוב על זה", כך אמר הבוקר יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בועידה.

האוזר הוסיף בנושא אחר כי מטריד אותו מאוד שחברות סטארט-אפ עוזבות את הארץ לאחר שהן עושות אקזיט. לדבריו, "ועדת המחקר ופיתוח שמיניתי ותגיש את המלצותיה הסופיות בשבועות הקרובים. לדעתי חייבים לתת הקלות מס וערבות ממשלה משמעותיות כדי להשאיר את חברות ההייטק בישראל. מה נפסיד אם לא נדאג להשאיר את חברות ההייטק בישראל? על כל דולר שמקבלים היזמים מהמכירה המדינה מפסידה הרבה מעבר לאותו הדולר, לפעמים זה 2-3 דולר ולפעמים גם 5 דולר.