ביהמ"ש המחוזי: "בנק אמור לשמש אפוטרופוס למתאבד הכלכלי"
השופטת, ד"ר דרורה פלפל, אמרה את הדברים במסגרת תביעה שהגיש בנק מזרחי-טפחות נגד לקוחה שבחשבונה נפער חוב של למעלה מ-12 מיליון שקל כתוצאה מפעילות שביצע בנה במניות ובאופציות. פלפל השתכנעה כי הלקוחה, שהייתה חולה באותה עת לא הייתה מעורבת בחשבונה וביקרה את התנהלות הבנק שלא נקט בפעולות כנגד הבן לרבות עצירת פעילות בחשבון
"בנק אמור לשמש אפוטרופוס למתאבד הכלכלי וכשם שבדין הפלילי יש חובה מכוח הדין למנוע התאבדות פיסית אזי מכוח חובת האמון והנאמנות המוגברת שבין הבנק לבין לקוחו, מכוח חובת תום הלב והדרך המקובלת, בשלב שהבנק מגיע למסקנה כי התנהלות הלקוח בין בעצמו ובין באמצעות בא כוחו לא רק שמסיימת את כל הבטחונות בבנק שזה אינטרס של הבנק אלא עוד לפני כן עלולה לגרום בזמן קצר להתאבדות כלכלית של הלקוח, יש לעצור את פעילותו של הלקוח בחשבון", כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בת"א ד"ר דרורה פלפל.
השופטת נדרשה סוגיה זו במסגרת תביעה ע"ס 12.4 מיליון שקל שהוגשה לפני כ-5 שנים על ידי מזרחי-טפחות כנגד לקוחה של הבנק. פלפל טענה בענין זה הבנק אמור לשמור על הלקוח מפני פעולות חריגות במהותן או בתוצאתן שבסיומו של יום יביאו לנזק כלכלי ללקוח, בין אם הלקוח פועל בעצמו בחשבון ובין אם הוא פועל באמצעות מיופה כוח וכן בין אם הדבר נעשה בתרמית ובין אם נעשה תוך אדישות.
השופטת השתכנעה כי הנתבעת לא הייתה מעורבת בחשבונה
מהתביעה עולה כי החוב בחשבון נוצר כתוצאה מפעילות במניות ובאופציות בארץ ובחו"ל ונטילת אשראי למטרה זו שביצעה הלקוחה באמצעות בנה שהיה מיופה כוח מטעמה בחשבון.
הנתבעת בעלת תואר במשפטים ובמינהל עסקים טענה להגנתה באמצעות עוה"ד אסף ברם, רועי סלוקי וגיא קרן כי בנה פעל בחשבונה ללא הרשאה או יפוי כוח והחל לסחור במסגרת זו גם בניירות ערך. לדבריה, באותה התקופה הייתה חולה ולא יכלה למעשה לתפקד. הנתבעת אף הגישה כנגד הבנק כתב תביעה שכנגד בטענה לכספים שהבנק חייב לה.
השופטת השתכנעה כי הנתבעת לא היתה מעורבת בחשבונה וכי בנה הוא זה שניהל את החשבון מבלי שהפנים כי הוא עלול לאבד את כספי המשפחה או חלקם ונראה כי הדבר לא עניין אותו.
הלקוחה תשלם 50% מהחוב
השופטת התרשמה כי בנה של הנתבעת הניח שיש מספיק ממון להרפתקה זו מצידו והוא היה בדעה שיש לו יד חופשית לעשות בחשבון ככל העולה על רוחו מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד, מבלי להתחשב בהפסדים הנובעים מהעסקאות ברמת הסיכון הגבוהה ובנסיון למקסם רווחים אשר ברוב התקופה לא עלה יפה.
השופטת כינתה סיטואציה זו שנחשפה בפניה במקרה הנדון כהתאבדות כלכלית. לדעתה, פקידי הבנק במקרה הנדון ידעו מהו מצבה הרפואי של הלקוחה אשר "נדחפה" על ידי בנה לפתוח חשבון למטרות מאוד מסוכנות, הם ראו את התנהלותה שהתבטאה באי התערבותה בניהול החשבון ואולם הם היו אדישים לכך ונעורו מאדישותם לראשונה כאשר אזל מלאי הבטחונות ואז עצרו את הפעילות בחשבון.
לדברי השופטת, במקרה הנדון תפקיד הבנק, בראותו בחור צעיר העוסק במכשירים בנקאיים מאוד מסוכנים ויוצר "בזריזות" הפסדים, הוא לא להרגיע אותו באמירה כי "מה שיורד הוא גם מה שעולה", אלא לנקוט בפעולות לרבות עצירת פעילות בחשבון במידה והדבר עלול להוביל לקראת התאבדות כלכלית של בעל החשבון-הלקוח.
לסיכום החליטה השופטת כי הבנק והלקוחה הנתבעת אחראים בגובה של 50% ביצירת החוב בחשבון. דהיינו, על הלקוחה לשלם לבנק 50% מיתרת החובה בחשבון נכון ליום הגשת התביעה בשנת 2008. בנוסף חוייבה הנתבעת בהוצאות הבנק בסך 40 אלף שקל.
עו"ד ישראל בכר מסר בשם בנק מזרחי טפחות כי: "הבנק לומד את פסק הדין ושוקל את צעדיו אם להגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בנוגע להחלה על הבנק של האחריות בשיעור של 50% מחובה של הנתבעת. יובהר שגם אחרי שבית המשפט קבע שהנתבעת אחראית רק ל- 50% מגובה החוב, פסק בית המשפט כי עליה לשלם לבנק סך של כ- 6.2 מיליון שקל בצירוף שכר טרחה של עוה"ד של הבנק בסך של 40 אלף שקל בצירוף מע"מ. חשוב לציין את העובדה כי בית המשפט פסק שחובתה של הנתבעת היה לעקוב אחר הנעשה בחשבונה ולהגיע להחלטות מושכלות וכי בנה, מיופה הכח של הנתבעת, היה מודע לכל הפעולות שנעשו בחשבון והבין היטב את המשמעויות של פעולות אלה. כבוד השופטת פלפל התרשמה כי עדותה של בנה של הנתבעת אינה מהימנה, כי עמד שווה נפש אל מול האפשרות שיפסיד את כספי המשפחה וכי אינה מאמינה למילה מדבריו."
עוה"ד אסף ברם ורועי סלוקי הגיבו בשם הלקוחה: "בית המשפט העביר מסר חשוב למערכת הבנקאית, בכך שחייב את הבנק ליטול אחריות על מעשיי פקידיו ולהשיב ללקוחה כספים שנגבו ביתר. החלטת כבוד השופטת פלפל הינה חוליה נוספת בשרשרת הולכת ומתארכת של פסקי דין הממלאים בתוכן מעשי אמירות חוזרות ונשנות, אודות חובת האמון המוטלת על הבנקים כלפיי לקוחותיהם, שמטרתה לאזן במידת מה את הכוח העצום המרוכז בידי המערכת הבנקאית. דברי ב"כ הבנק מעידים על שהגיב בטרם היה סיפק בידו ללמוד את פסק הדין כדבעי ועל כן לא יהא זה הוגן מצידנו להתייחס אליהם."
