ההאטה במשק מתחילה להפחיד גם את הבנקים

"הבנו שצד ההכנסות לא הולך לגדול בתקופה הקרובה, ולכן בחרנו לטפל בצד ההוצאות". כך מסביר קובי הבר, סמנכ"ל והממונה על חטיבת הכספים והכלכלה בבנק לאומי, את המהלך של הבנק לקיצוץ 400–350 מיליון שקל בהוצאות בשנה, בעקבות כמה צעדי התייעלות.

לקיצוץ בלאומי שלושה נדבכים: הראשון - צמצום כוח האדם בכ־800 איש עד סוף 2014. בלאומי צופים פרישה טבעית מפאת גיל של כ־400 עובדים, ועוד 400 משרות יקוצצו בשל פרישה טבעית של עובדים שלא יוחלפו על ידי גיוס עובדים חדשים, אלא בהורדת תקנים מסוימים והצרכה של בעלי תפקידים. בבנק הדגישו כי בכל מקרה אין מדובר בפיטורים.

הבר. "העולם נהיה קשה יותר, והדבר מחייב טיפול משמעותי בהוצאות"צילום: גיא אסייאג

הנדבך השני הוא הורדת שטחי הסניפים ב־10% עד סוף 2014. האפשרות לצמצום הסניפים מגיעה בשל שינוי הפעילות בבנק, שצפוי להקים ארבעה מרכזי אשראי (הגדול בלוד והשאר בירושלים, בנשר ובבאר שבע) שיחליטו על מתן אשראי, ובכך יותירו את הסניפים לעסוק בפן השיווקי, תוך ניצול הזמן שצפוי להתפנות לבנקאי הסניף לטיפול בלקוחות. לקוחות שלהם היקף אשראי קטן (עשרות אלפי שקלים), עדיין יוכלו לקבל אשראי בסניף ללא מרכזי האשראי הגדולים שיחליפו את המרכזים המרחביים.

הנדבך השלישי הוא צמצום העלויות בתשתיות התפעוליות ב־10%, תוך ריסון ההוצאות השוטפות כמו ייעוץ, הוצאות משרד והוצאות אחזקה. המשמעות היא בקשה מספקים ומנותני שירות לבנק להוריד בשכרם או בהיקף ההעסקה שלהם בבנק.

"העולם נהיה קשה יותר, והדבר מחייב טיפול משמעותי בהוצאות. בעולם שבו דרישות ההון גדלות, קיים רצון לשמור על תשואה גבוהה להון. יחס היעילות שלנו לא מספיק טוב - יש מקום לקצץ בהוצאות", אומר הבר. "ברור שזה נושא המפתח בתוכנית של 2012". כמו כן אמר הבר כי בשל התחרות הקשה בין הבנקים הבנק לא העלה עמלות במשך שלוש שנים, והוא לא רואה כל אפשרות העלאה.

עוברים לבנק "רזה"

נתוני יחס היעילות בבנקים (ראו תרשים) - היחס שבין ההוצאות התפעוליות לסך ההכנסות, או בפשטות כמה אחוזים מכל שקל של הכנסות שהבנק מוציא על תפעול, כשהתוצאה הרצויה היא כמובן כמה שיותר קרובה לאפס - חושפים נתונים עגומים, אך נושא ההתייעלות אינו חדש במערכת הבנקאית. אתמול נחשף ב"כלכליסט" מסמך של בנק הפועלים לספקים, שבו ביקשה הנהלת הבנק הורדת מחירים של 10% במחיר המסוכם. זהו צעד נוסף בדרך, ובנק הפועלים היה זה שהחל

כבר לפני שנתיים וחצי, עם מינויו של ציון קינן למנכ"ל וחילופי גברא בצמרת הבנק, לנוע לקראת מודל של בנק "רזה" (לין־בנק), כפי שעושה בנק לאומי היום.

במהלך התקופה הזו פתחו בבנק הפועלים חמישה מרכזי תפעול (וצפויים להיפתח עוד שלושה) וצומצמו שטחי סניפים בהיקף של 5,500 מ"ר, ועד סוף השנה צפויים להתפנות עוד 1,500 מ"ר, אחרי שעובדים יועברו לתפקידים אחרים במערכת.

במקביל לצמצום הסניפים הקיימים בשל פתיחת מרכזי תפעול, בנק הפועלים פתח 20 סניפי עסקים ועוד עשרה סניפים. אגב, מהלך הייעול הקודם שעליו הודיע בנק לאומי לפני כשבועיים הוא מיזוג לאומי למשכנתאות לתוך לאומי, מהלך שצפוי להסתיים במהלך השנה. מיזוג הבנק למשכנתאות נעשה כמעט בכל הבנקים, כאשר הראשון שהחל את המגמה הוא בנק הפועלים, עוד בראשותו של אלי יונס, כיום מנכ"ל מזרחי טפחות.

במקביל לאותם שינויים, הפועלים מצמצם עשרות מיליוני שקלים בתשלום לספקים כמו שירותי IT, ייעוץ או קיום אירועים. גם הפועלים ממתין לפרישה טבעית של עובדים, ועיקר הגיוס שלו הוא בעתודה ניהולית להכשרה של עשרות בודדות של עובדים. עם זאת, בבנק בוחנים עוד צעדי התייעלות, ועוד היד נטויה.

המציאות עולה על הציפיות

שני הבנקים הבכירים, לאומי והפועלים, אינם היחידים שמתכוננים לשנה קשה. בנק דיסקונט הכריז כבר ביוני 2011 על תוכנית התייעלות מקיפה הכוללת פרישה מרצון של 500 עובדים, תוך שהוא מפריש חצי מיליארד שקל לפיצויי פרישה עבור עובדים אלה. התמונה שעולה כעת מכל הבנקים היא צמצום גיוס כוח האדם למינימום, תוך ניוד עובדים למקומות אחרים בבנק במטרה להגיע ליעילות גבוהה יותר.

"הבנקים מתייעלים משתי סיבות עיקריות: הרגולטור והיעדר הצמיחה", אומר ל"כלכליסט" בנקאי בכיר. לדבריו, דרישות הלימות ההון - היחס בין ההון שברשות הבנק לאשראי שהוא מעניק - וניהול הסיכונים משמעותם הוצאות כספיות שמורידות משמעותית את התשואה להון, ולכן מחייבות היערכות בהתאם. בנוסף, הצפי להאטה בצמיחה במשק לא תורם לתחזיות הפסימיות לשוק האירופי ולירידה בצמיחה בישראל. "בכל פעם אנו רואים מספר חדש לצפי הצמיחה, ובכל פעם מדובר במספר נמוך יותר מהקודם. הניסיון מוכיח שהמציאות עולה על הצפי, ולכן יש להתכונן לכך", ציין הבנקאי הבכיר.

יו"ר דיסקונט יוסי בכרצילום: אוראל כהן

את ההאטה המשמעותית בענף רואים בנושא גיוס העובדים. דיסקונט, כאמור, ערך לאחרונה שינוי מקיף בנושא, בעיקר נוכח יחסי העבודה המעורערים שהיו מנת חלקו של הבנק בשנים האחרונות. לא סתם אמר יו"ר הבנק ד"ר יוסי בכר, עם חתימת ההסכם ביוני, כי מדובר ב"רוח חדשה - שרק בגישה זו תביא למעמד מוביל בבנקאות המקומית". מלבד פרישת העובדים, בדיסקונט הסכימו לראשונה על תקרות שכר לעובדים, הסדר פנסיה חדש וקבלת עובדי מיקור־חוץ כעובדים ארעיים. אז העריך הבנק כי שילוב עובדי מיקור־חוץ כעובדים ארעיים יביא לחיסכון של 160–180 מיליון שקל בשנים 2012–2011, ותוכנית הפרישה מרצון תניב חיסכון נוסף של 100–150 מיליון שקל ב־2012. עם זאת, עד כה חתמו יותר מ־300 עובדים בדיסקונט על הסכמי פרישה מרצון.

גם בבנק הבינלאומי עולה תמונה דומה של עצירת גיוסים, כאשר בשנתיים האחרונות הבנק גייס מעט מאוד עובדים והמתין לפרישה טבעית. לפי הערכות, מהבינלאומי פורשים כ־100 עובדים מדי שנה באופן טבעי. הבנק עשה זאת לאחר שהשלים מסע רכישות נרחב שבו ייעל את הרכש ונייד את העובדים בין תפקידים. כעת, שנה לאחר השלמת הליך מחשוב אחיד לכלל הסניפים, הבנק יוכל לצמצם בהוצאות התפעוליות שלו.

הבנק היעיל ביותר במערכת הוא מזרחי טפחות: היחס אצלו הגיע ל־53.6%, רחוק מאוד משאר הבנקים. בבנק מציינים בסיפוק כי הקמפיין "להעביר את דביר" הצליח מעל למצופה, ועזר להביא להגדלת ההכנסות עם הצמצום המתבקש בהוצאות.

צריך לעצור את הטייס האוטומטי

אבל לא כולם בטוחים שצעדים אלו יש בהם יותר מכיסוי קוסמטי ודקלרטיבי. "כל עוד לא עוצרים את הטייס האוטומטי - עליית השכר השנתית הקבועה המגיעה לעובדי הבנקים - לא נראה שינוי אמיתי ומשמעותי ביחסי היעילות", מסביר אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון. לדבריו, כמו שקורה לכל עסק שצופה ירידה בהכנסות, גם הבנקים מכינים את הקרקע על ידי לחיצה על הבלמים בהוצאות. המהלכים שעשו ועושים כעת הבנקים, לדברי גלזר, הם מעבר למתבקשים, בעיקר נוכח הדרישות המכבידות להון והקושי שמציב בנק ישראל בהגעה לתשואה להון גבוהה.