בחסות המדינה: תנובה שולטת גם ביבוא הבקר הטרי לישראל

משבר הקוטג' והקריאות לבחינת התחרות בשוק מוצרי החלב בשבועות האחרונים העלו לראש סדר היום הציבורי את סוגיות שליטת תנובה בשוק והיעדר התחרותיות בו. לאחרונה גם עולות טענות ולפיהן תנובה, עם מספר מצומצם של חברות, "זוכה" בשליטה בתחומים נוספים — הפעם בחסות המדינה.

עתירה שהוגשה לפני כשלושה חודשים, בין היתר נגדה ונגד משרד החקלאות, חושפת כי בכל הקשור ליבוא בשר בקר לארץ, דווקא המדינה מאפשרת ומשמרת את חוסר התחרות, באמצעות חסמים בירוקרטיים ובנימוק של מחסור בכוח אדם בשירות הווטרינרי, שאמור לפקח על הנושא. בעתירה נטען שמדובר בהתנהלות של שנים, שמפלה לטובה חברות מסוימות ובסופו של דבר מתגלגלת לפתחו של הצרכן.

הפרטיות זולות יותר

שוק יבוא וייצור הבשר בארץ הוא שוק קשה, בעל חסמי כניסה גבוהים, מה שמסביר אולי את העובדה שיש כעשרה יבואני בשר גדולים בלבד. הדרישות מהיבואנים קפדניות, הן מבחינת הכשרות והן מבחינת הרגולציה והפיקוח הווטרינרי, שנעשה על ידי השירותים הווטרינריים — יחידת סמך במשרד החקלאות.

לפי נתוני מועצת הבשר, כשליש משוק הבשר בישראל מורכב מבשר טרי, כאשר מרבית האספקה שלו מקורה בעדרי בקר מקומיים וחלקה בעגלים צעירים שיובאו מחו"ל לפיטום בארץ. בשנת 2010, למשל, הובאו לישראל כ־90 אלף ראשי בקר. היבואנית הגדולה ביותר, עם נתח של כ־30% משוק יבוא הבקר החי, היתה תנובה, שייבאה כ־30 אלף עגלים. היבוא נעשה בעיקר מאוסטרליה ומאירופה.

יבואנית נוספת, עגלי תל — שעוסקת יותר מ־15 שנה ביבוא בקר מהונגריה, מליטא ומסרביה — היא זו שהגישה את העתירה, שמופנית נגד שר החקלאות, מנהל השירותים הווטרינריים, שר האוצר, נציב שירות המדינה וחמש יבואניות בשר מתחרות: בקר תנובה, אל־נל, מיטראל, סלאח דבאח ובניו ופר אור.

על פי חוק, עגלים שיובאו לארץ מחויבים לשהות בתחנת הסגר ממשלתית או במקום הסגר פרטי שאישר מנהל השירותים הווטרינריים עבור אותו משלוח. בפועל, קיימות בישראל רק שתי תחנות הסגר ממשלתיות — אחת בחיפה ואחת ברמלה — שמסוגלות להכיל יחדיו 2,400 ראשי בקר בלבד. בנוסף, דו"ח השירותים הווטרינריים קובע כי מצבן של התחנות הממשלתיות ירוד וכי הן נותנות מענה מצומצם ביותר לבקשות היבוא של עגלי תל או של יבואנים אחרים.

כמו כן, השירותים הווטרינריים אישרו למספר יבואנים לייבא לשתי תחנות הסגר פרטיות, אחת בקיבוץ אילות ואחת בקיבוץ צופר, שתיהן בדרום הארץ, המכילות עד כ־10,000 ראשי בקר כל אחת. עיקר היבוא מבוצע לשם על ידי תנובה (מותג בשר אדום אדום), ואולם עגלי תל, כמו גם יבואנים אחרים, לא יכולים לייבא לאזורים אלו משיקולי תחרותיות ומרחק. לפי העתירה, השירותים הווטרינריים זה שנים אינם מאפשרים יבוא למקומות הסגר פרטיים אחרים, בטענה של היעדר כוח אדם לפיקוח על ההסגר.

לפיכך, היבואנים נאלצים לייבא לתחנות ההסגר הממשלתיות בלבד, כאשר המשמעות היא יבוא כמויות נמוכות יותר של בקר בכל משלוח. כמו כן, מאחר שכדי לבצע שינוע באוניות נדרש משלוח של לפחות 2,000–2,500 ראשי בקר, היבואניות נאלצות לייבא את העגלים במטוסים, שעלות השינוע דרכם יקרה בהרבה לעומת אוניות.

"מחיר העגל בהטסה עולה משמעותית במיוחד כשמחיר הדלק מתייקר", מסביר אודי תמיר, מנהל עגלי תל, "להטיס עגל ששוקל 100 ק"ג עולה כ־900 שקל, בעוד שלהשיט אותו עולה 550 שקל — זה פער שמתגלגל אחר כך לצרכנים, והכל בגלל שאין תחנות הסגר. זה גם גורם לכך שלאחרונה נוצר מצב נורא, של מסחר בתורים בתחנות הממשלתיות בין החברות".

לדבריו, "מי שמייבא לתחנות הפרטיות מרוויח גם בכל הקשור לאגרות, בגלל שתחנות ההסגר הפרטיות גובות פחות מהמדינה. התעריף למקום הסגר ממשלתי הוא 96 שקל ליום ראש, בעוד שבפרטי המדינה גובה כ־40 שקל והמקום עצמו עוד כ־10 שקלים לראש, מה שמסתכם בכ־50 שקל לראש בלבד".

לפי העתירה, עגלי תל פנתה במשך שנים לגורמים הרלבנטיים במשרד החקלאות ובשירותים הווטרינריים בבקשה למציאת פתרון למצב, והציעה מקומות שונים להסגר פרטי העומדים בתקנות השירותים הווטרינריים. לטענתה, היא פעלה לפי מתווה שניתן לה על ידי השירותים עצמם ומצאה מקום הסגר שיעמוד בדרישות המקצועיות. אלא שלמרות שנמצאו מקומות כאלה, למשל במושב דור, סירב מנהל השירותים הווטרינריים לתת לחברה רישיון לייבא בקר לשם, לטענתה "ללא כל הנמקה".

רק במקרה אחד, באפריל 2010, ניתנה לדברי החברה הנמקה לסירוב, ולפיה העניין תלוי בכוח אדם. בינואר השנה התקבלה גם חוות דעת מטעם הלשכה המשפטית של משרד החקלאות, שמדברת אף היא על העדר הסדרה של כוח האדם בשירותים הווטרינריים. ביחידה פועלים כיום שמונה רופאים וטרינריים במשרה מלאה, רופא לשכה וטרינרית במשרה חלקית, שלושה פקחים ושתי מזכירות.

"חוסר שוויון משווע"

בעתירה מבקשת עגלי תל צו ביניים שיורה לשירותים הווטרינריים להימנע מלתת לחמש החברות הנתבעות רישיון חדש לייבא צאן ובקר למקומות ההסגר הפרטיים בקיבוץ אילות ובצופר. בנימוקים לבקשה מציינת עגלי תל, באמצעות עו"ד גיל להב, כי מצד אחד המדינה מונעת ממנה לעסוק באופן חופשי על ידי הגבלת אפשרות היבוא — אך מנגד מאפשרת לחמש חברות אחרות, ובהן תנובה, לייבא באופן חופשי, "תוך אפלייתה של העותרת לרעה, בחוסר שוויון משווע ובמשוא פנים".

תנובה והאוצר נמנעו מלהגיב לדברים בנימוק שהנושא נמצא בדיון בבית משפט.

 ממשרד החקלאות נמסר: "טענת העותרת שנמנע ממנה לייבא באופן חופשי וכי הדבר משפיע על המחיר לצרכן תמוהה, לאור העובדה כי ב־2010 ניתנו לה 27 רישיונות ליבוא בקר, יותר מכל יבואן אחר המייבא בקר וצאן מאירופה. בעקבות תגובת המדינה דחה בית המשפט את בקשת החברה למתן צו ביניים. בנוסף, משרד החקלאות פועל במרץ לקידום הליך להקמת תחנות הסגר חדשות. בהליך ההקמה של תחנות אלה יובאו בחשבון בעדיפות ראשונה שיקולי בריאות הציבור ומניעת כניסת מחלות מהבקר המיובא".